מחאת הזום של סטודנטים נגד האקדמיה: במה הם צודקים ובמה פחות?

עם פתיחת השנה האקדמית באמצעות הזום, הסטודנטים מוחים על כך שצריכים לשלם שכר לימוד מלא - מחאה שלא ממש צוברת תאוצה ■ אז איפה הם טועים - ואיפה בכל זאת הם צודקים

מאשה דשקוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר
מאשה דשקוב

שנת הלימודים האקדמית נפתחה השנה בזום, ויותר מ-300 אלף סטודנטים והנדסאים בישראל התיישבו מול המסכים ללמידה מרחוק. לזה קדמה מחאה משמעותית שהובילה בחודשים האחרונים התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, במטרה להוכיח כי "עבור זום צריך לשלם הרבה פחות". מחאה שלא הניבה פירות עד כה.

המציאות שבה מוסדות אקדמיים מלמדים בזום נכפתה על כולנו: מרצים, סטודנטים ומוסדות לימוד כאחד. עצם המעבר לזום לא מפחית את עלות שכרם של המרצים, לא מאפשר לצמצם כוח אדם תומך למידה, לא פותר את המוסדות מתשלומי ארנונה, ביטחון, גינון ושכר של כל המחלקות האדמיניסטרטיביות. נכון, יש פחות הוצאה על ניקיון וחשמל - אבל בתרגום לעלות שכר לימוד למאות אלפי סטודנטים, זה יבוא לידי ביטוי בעשרות שקלים של הנחה ולא על זה באמת מוחים פה.

אז על מה בדיוק מוחים, והאם באמת השכלה גבוהה דרך זום צריכה לעלות הרבה פחות מההשכלה הרגילה? לדעתי, הסטודנטים והסטודנטיות מוחים לא על העלות, אלא על התמורה. הרי עלות של השכלה, כמו עלות של כל מוצר או שירות אחר, מבטאת קודם כל את התמורה שאנחנו מקבלים. אם משהו "יקר מדי", סימן שהתמורה שאנחנו מקבלים לא שווה את העלות. אז סטודנטים בישראל נלחמים כרגע על התמורה שלהם.

הנה כמה דברים שהאקדמיה יכולה לעשות כדי לשפר את התמורה שהיא מעניקה לסטודנטים, במיוחד עכשיו, כשהלימודים מתקיימים מרחוק.

1. לערוך מחדש את תכני הלימוד

אי-אפשר לקחת תוכן של הרצאה, לעשות לו קופי פייסט, להעביר אותו בזום ולצפות לאותו קשב, אותה מעורבות ואותה שביעות רצון. חייבים לערוך את התכנים אחרת, לעשות "למידה משבשת" - ליצור הפסקות קצרות כל 20-15 דקות, לשנות פורמט למידה (הרצאה/סרטון/תרגיל/סקר), לאפשר דיונים ולהשאיר זמן לשאלות. זה אומר שכל התכנים שמועברים על ידי המרצים חייבים לעבור עריכה דחופה ושינויים בהתאם.

2. גודל הקבוצה

אי-אפשר ללמד בזום בקבוצות של יותר מ-40 איש, הזום מאפשר אינטראקציה מיטבית בקבוצות קטנות, או בקבוצות גדולות שניתן לחלק אותם לחדרים לצורך ביצוע מטלה. כמובן שחלוקה כזאת דורשת יותר כוח אדם, יותר מתרגלים ועוזרי הוראה וזה בדיוק מה שהאקדמיה צריכה לעשות - לגייס ולהכשיר אנשים שעוזרים לסטודנטים ללמוד באופן אפקטיבי גם מרחוק.

3. אמפתיה

סטודנטים מפגינים נגד אבטלה, במאיצילום: אמיל סלמן

זום הוא קצת כמו זכוכית מגדלת, הוא מקרב את המרצה לתלמידים במידה מסוימת, חושף את האמוציות, האופי והגישה האישית של המרצה לתלמידים באופן שלא קורה באולם הרצאות ענק. הכול הרבה יותר קרוב ואין איפה להסתתר. המרצים שמלמדים בזום חייבים להיות מרצים כריזמטיים, אכפתיים, קשובים ובעלי חוש הומור (כן, הומור!). אז חשוב שהאקדמיה תדע מי מתאים לפורמט הזה ומי פחות. בזום, עדיף ללמוד ממתרגל כריזמטי מאשר מרצה קר ומרוחק.

4. לחשוב על הפן החברתי

אחד הכאבים הגדולים של הסטודנטים הוא היעדר חוויות חברתיות בקמפוס. אבל, אם יש רצון וחשיבה מחוץ לקופסה, אפשר ליזום המון פעילויות חברתיות: מפגשים פעם בשבוע בקמפוס על הדשא, פעילויות התנדבותיות שאפשר לעשות בקבוצות קטנות. אפשר להציע לתלמידים להיפגש בבתים אחד של השני בקבוצות של עד 10 אנשים ובקפסולות קבועות, ללמוד בזוגות בזום ועוד. בזום עצמו אפשר לעשות מפגשים נוספים שיוקדשו רק לפן החברתי וישפרו את תחושת הבדידות.

5. לתת יותר תמיכה ותשומת לב

כן, דווקא עכשיו, כשכולם רחוקים, צריך לעשות "הסבה מקצועית" מהירה לכל הצוותים באקדמיה שלא עובדים עקב הקורונה ולהפוך אותם לתומכים רגשיים או לאנשי קשרי לקוחות. צריך להרים טלפון, לדרוש בשלומם של הסטודנטים, לשאול את מי שלא היה אתמול בשיעור האם הוא צריך עזרה או חומר נוסף. בתקופה הזאת צריך לתגבר את שעות העבודה של המתרגלים, להציע לסטודנטים לנצל את האופציה לתגבור אחד על אחד או בקבוצה קטנה.

6. תנו להם עבודה

אחד האתגרים של סטודנטים השנה הוא סגירת מקומות עבודה בהם עבדו במהלך התואר. לפי הנתונים האחרונים, האבטלה בקרב סטודנטים מתקרבת ל-50% - מדובר במאות אלפי סטודנטים. אפשר להציע לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים בשנה ג' להיות עוזרי הוראה או תומכי למידה של סטודנטים בשנה א' או ב'. הרווח יהיה כפול - גם מקור הכנסה לסטודנטים בשנות תואר מתקדמות וגם עזרה לסטודנטים בשנה הראשונה וגם חיבור בין אישי נוסף שאפשר לייצר כאן.

השנה האקדמיה דיווחה על עלייה של 25% בנרשמים למגוון התארים. זה לא מפתיע כי השנה האקדמיה קיבלה "שנתון וחצי" - כל מי שתיכנן ללכת ללמוד וכל מי שתיכנן לנסוע לטיול אחרי צבא ודחה את התוכניות שלו בגלל הקורונה. מזה הרבה שנים לא היתה עליה כל כך משמעותית בביקוש ללימודים אקדמיים, וחשוב שהאקדמיה תצליח לייצור, דווקא בשנה המאתגרת הזאת, חוויה חיובית ומשמעותית ולא ליצור משבר אמון שיכול להיות חריף הרבה יותר מאשר בשנה הרגילה.

מאשה דשקוב | לעשות מזה קריירה

מאשה דשקוב היא מייסדת ומנכ"לית בית ספר דיגיטאלנט. בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים ממכללת אונו. מאשה היא יועצת קריירה ומלווה מאות אנשים בשנה בתהליכי שינוי קריירה. 

הבלוג יעסוק בנושאים הקשורים לניהול קריירה נכון בתקופות משבר, במקצועות החדשים, בדרכים לבצע הסבת מקצוע בצורה נכונה, במעברים משכיר לעצמאי ובחזרה, בבניית מיתוג אישי בערוצים דיגיטליים ועוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker