די לעוף על עצמכם, אתם די ממוצעים

עידן הרשתות החברתיות הוביל לכך שתחושת העליונות שמוטבעת בנו הגיעה לשיאים חדשים. הנטיות הנרקסיסטיות הטבעיות שלנו הגיעו לדרגת אובססיה שרק תתעצם ותלך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנות עושות סלפי. המשמעות שהשיתוף מעניק מייצרת התמכרות
בנות עושות סלפי. המשמעות שהשיתוף מעניק מייצרת התמכרותצילום: אי־פי

כשאנשים מתבקשים להעריך את עצמם ביחס לאחרים על כישורים שונים כגון נהיגה, רגישות, חוש הומור ועוד, מסתבר ש-85% סבורים כי יש להם יכולת שהיא מעל הממוצע להסתדר עם אחרים. 93% מאיתנו מאמינים שהם בעשירון העליון כשזה נוגע לכישורי הנהיגה שלהם; ליותר מ-90% מהאנשים יש חוש הומור יוצא דופן; ויותר מ-80% מאיתנו רגישים באופן משמעותי יותר מאחרים. הרבה מהנשאלים מוכנים היו להמר על כך בכספם.

עכשיו בואו נראה עד כמה התחושות האלה תקפות לגביכם. התבוננו בתיאור הבא ונסו להעריך עד כמה הוא מתאר את אישיותכם בין 0 ל-5?

אתה אינטליגנטי בצורה בלתי רגילה, ולעתים קרובות אתה מגלה ביקורתיות ביחס לעצמך. אף על פי שיש לך מספר חולשות אנושיות, אתה מסוגל בדרך כלל לפצות עליהן. יש לך יכולות רבות שאינך עושה בהן שימוש ולא ניצלת אותן לתועלתך. אף על פי שכלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית, בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר ביטחון. לעתים יש לך ספקות אם קיבלת את ההחלטות הנכונות או עשית את הדבר הנכון.

אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון, ומאבד סיפוק כאשר יש הגבלות ואיסורים על פעולתך. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שסיפקו לך הוכחות מספקות. למרות זאת, גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים. לעתים אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות.

אני מניחה שהתיאור די קולע למציאות. למעשה, תיאור זה נלקח מאחד ממדורי האסטרולוגיה. תיאור דומה לזה סיפק פסיכולוג בשם ברטרם פורר לסטודנטים שלו, לאחר שאלה התבקשו לענות על שאלון אישיות. פורר התעלם מתשובותיהם ונתן להם את התיאור לעיל בתואנה שאלה הן תוצאות מבחן האישיות. כשהסטודנטים נתבקשו לדרג עד כמה ההערכה מתארת את אישיותם בין 0 ל-5, הממוצע שהתקבל היה 4.3.

באותו אופן, על פי אפקט הבעלות, אנשים נוטים לתת ערך כלכלי גבוה יותר למוצר שבבעלותם, מאשר למוצר דומה או זהה לו שאינו בבעלותם. אם תעשו סקר באתרי יד שנייה תיווכחו לדעת שרוב האנשים נוטים להעריך את רכבם מעל מחיר המחירון רק כי הרכב נמצא בבעלותם.

אחת הדוגמאות המעניינות מובאת בניסוי שבו הוגרלו כרטיסים למשחק כדורסל. לאחר ההגרלה, נשאלו הסטודנטים שזכו בהגרלה מה המחיר המינימלי שבו הם מוכנים למכור את הכרטיס שבו הם זכו. כמו כן, נשאלו הסטודנטים שלא זכו בכרטיס מה המחיר המקסימלי שיהיו מוכנים לשלם עבור כרטיס למשחק.

נמצא כי הסטודנטים שזכו בכרטיס למשחק היו מוכנים למכור אותו במחיר הגבוה פי כ-14 מהמחיר שהסטודנטים שלא זכו היו מוכנים לשלם עבור כרטיס. בניסוי אחר קיבלו הנבדקים ספל והוצע להם למכור את הספל תמורת סכום כסף או תמורת מוצר אחר בשווי זהה. נמצא כי הסכום שבו הנסיינים היו מוכנים למכור את הספל היה גבוה פי שניים מהסכום שהיו מוכנים לרכוש אותו.

כיום בעידן הרשתות החברתיות והסטורי תחושת העליונות שמוטבעת בנו מגיעה לשיאים חדשים, עם הכלים שהרשתות מספקות לנו. כדי להעצים את אותה תחושה ולחזק את האשליה שאנחנו יותר מצחיקים, חכמים ויפים, הרשתות מאפשרות לנו לשתף כל דבר שיוצא לנו מהפה. ההצלחה המטאורית של הסטורי נובעת מהצורך האינהרנטי שאנשים יידעו מה אנחנו חושבים ואיך אנו מרגישים לגבי כל דבר: מה היינו עושים במקום הרמטכ"ל, מה דעתנו על משבר האקלים, וכמה התעייפנו אתמול אחרי האימון?

אינסטגרםצילום: LIONEL BONAVENTURE - AFP

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, מצא כי 30%-40% מהשיחות הבינאישיות שאנו מקיימים מוקדשות לשיתוף של מידע אישי. שיתוף לא רק מייצר הקלה נפשית, אלא גם מייצר סיפוק. לכן אנו משתפים בכל הזדמנות שיש לנו - לא רק כשמדובר באנשים שקרובים אלינו או שאנו בוטחים בהם באופן מיוחד, אלא מול כל מי שמוכן לשמוע. עצם השיתוף של מחשבות ותחושות עם אדם אחר גורמת לעוררות באזורי מוח שקשורים בתגמול.

למרות מה שאנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו לא משתפים אדם אחר כדי לשמוע את דעתו או את עצתו. הסיבה האמיתית לשיתוף היא המיקוד בעצמי, קבלת תשומת לב וקשב. נמצא כי נבדקים חשו את אותה מידה של סיפוק במצב שבו הנהנו למשמע דבריהם ובמצב שבו האדם השני הגיב מילולית לנאמר. עצם זה שהקשב מופנה אלי חשוב יותר מהתגובה - וזה חלק מרכזי מהקסם של השיתוף בסטורי. לא רק שאני מקבל תשומת לב ללא צורך להקשיב לדברי האחר, אני מקבל אותה ממספר אנשים בו זמנית, מה שמעצים את ההנאה ומעלה במידה ניכרת את תחושת החשיבות העצמית.

אני מותג

הצורך לשתף עם אחרים תחושות וחוויות קיים אצל כולם, אך רובנו לא חשים בנוח לממש אותו. הסטורי הופך את השיתוף של מה שקורה מאחורי הקלעים של החיים שלנו ללגיטימי. הוא מאפשר לחשוף אנשים שאיננו מכירים לחיים האישיים שלנו, ולהסביר להם איפה אנחנו אוהבים לבלות את רוב הזמן שלנו ומה מצחיק אותנו. הצופים יכולים להיות עם האדם בזמן אמת ולחוות חלקים מחייו כאילו הם חווים אותם יחד. זה מספק תחושה של חשיבות, ומצג שווא שעל פיו החיים האישיים שלי חשובים ומעניינים. עצם העובדה שאנשים צופים בשיתופים האישיים שלי - מקנה תחושת משמעות.

המשמעות שהשיתוף מעניק מייצרת התמכרות. הפידבק המיידי שאנשים מקבלים והמסרים שנשלחים בעקבות השיתוף, גורמים לאנשים לאמץ את השיתוף כחלק אינטגרלי מחייהם. עצם הידיעה שיהיו אנשים שיצפו בסטורי מעלה את היצירתיות וההקפדה על התכנים. זה מוביל לכך שאנשים מתכננים מראש את סדר היום שלהם בהתאם לשיתופים, ומתייחסים לעצמם כמותג לכל דבר.

למעשה, הרשתות החברתיות עיצבו כלים שמעצימים את הנטיות הנרקסיסטיות הטבעיות שלנו - והביאו אותן לדרגת אובססיה שלא רק שלא תחלוף בקרוב אלא רק תתעצם ותלך.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. ספרה "הנדסת התודעה" בהוצאת פרדס אמור לראות אור בקרוב.

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker