לירז מרגלית
לירז מרגלית

בכל אחד מימי השבוע החולף סתמו פקקי ענק את הכבישים הבין-עירוניים בישראל, בעקבות המחסומים שהציבה המשטרה כדי לוודא שהנוסעים לא הפרו את תקנות הסגר.

מתיעוד אישי, נסיעה מקיסריה לנתניה ארכה שעה ו-20 דקות, במקום 15 דקות. לא מדובר בחוויה מרנינה - נכנסים לפקק ופשוט עומדים בלי להתקדם לשום מקום, על אף שמאז תחילת הסגר המהודק נרשמה ירידה בנפח התנועה בכבישים, בהיקף של 50%-40% מכלי הרכב.

קראתי בעיון את פרסומי המשטרה והקשבתי לכמה ראיונות שנתנו בכירים במשטרה, שבהם סיפרו על האסטרטגיה המתוחכמת שנקטו. על פי המשטרה, המחסומים נפרסים מדי בוקר בשעה 09:00, מוסרים בשעה 15:30 ושבים לפעול ב-18:00. אותם בכירים ציינו כי מטרת המחסומים היא "לאפשר הגעה מהירה של נהגים למקומות עבודה חיוניים ושהותרו לפעול ובחזרה לביתם".

"החלטנו להקל על משתמשי הדרך", אמר על השיטה הזו סגן ניצב ישראל עיני, ראש מדור מתנדבים באגף התנועה של המשטר, בראיון לאחד מכלי התקשורתו. עוד ציין עיני כי המשטרה "למדה את הלקח" מהסגרים הקודמים. "מדי שעה אנחנו מקיימים הערכת מצב כדי לבחון את האפקטיביות, לבחון היכן אנחנו יכולים לפגוע במינימום", אמר.

במשטרה חזרו והדגישו שמדובר במיעוט של אזרחים שלא שומעים להוראות ומפרים את הסגר. על אף שמדובר במיעוט, סגן ניצב ערן דילון, סגן מפקד תחנת לב הבירה בירושלים, אמר כי "אנחנו בודקים רכב, רכב - מה שיוצר פקקים, צפירות ולחצים", אמר. "אם נתפס אדם שלא צריך להיות על הכביש, נרשם לו קנס ומסובבים אותו חזרה לביתו. תמיד יש אנשים שמנסים לרמות וממציאים סיפורים, לשוטרים המוצבים יש את הכלים והיכולות כדי לבדוק למי מותר להיות בחוץ - ולמי לא. ככלל, רוב הציבור ממושמע", הוסיף.

מחסום משטרתי במחלף חמדצילום: אוהד צויגנברג

במלים אחרות, המשטרה מבינה שרוב הציבור ממושמע ומקשיב להוראות. עם זאת, כדי לייצר הרתעה ולהעביר "מסר פסיכולוגי" להגדרתם, היא החליטה באופן מודע ומושכל לגרום לעשרות אלפי נהגים להעביר שעות על גבי שעות בפקקי ענק בכבישים. גולשים רבים מדווחים כי בשל המחסומים לאורך שעות היום, הם נתקעו במשך שעות ארוכות בדרכים, והנסיעה הכפילה ואף שילשה את אורכה מבדרך כלל.

לי נותר להפנות שאלה למשטרת ישראל - האם יצא לכם לחשוב על הנזק המשני שנגרם מהפקקים? בואו נעזוב את העובדה שמשטרת ישראל שרפה למעשה חצי יום לאנשים, שרובם מוגדרים חיוניים, על הכבישים. אבל קשה להתעלם מהעובדה שזה קורה בתקופה שהמצב גם ככה קשה, והדבר האחרון שהציבור הישראלי, זה שכבר יוצא לעבודה, צריך הוא שמשטרת ישראל תעמיד אותו שעות בפקקים. בנוסף, עמידה של שעתיים-שלוש בפקק מייצרת מתח, תסכול ולחץ – שפוגעים משמעותית באיכות העבודה.

להזייה הזו יש שם: "אחריות מנצחת"

אם תהיתם, לחוכמה הצרופה הזו יש שם, זה נקרא מבצע "אחריות מנצחת", שבמסגרתו אלפי שוטרי משטרת ישראל ושוטרי משמר הגבול נפרשו במוקדים רבים ברחבי המדינה לצורך פיקוח ואכיפת הגבלות התנועה וההתקהלות שהוטלו על ידי הדרג המדיני.

כשנשאל סגן ניצב צחי שרעבי, ראש מדור מבצעים של משטרת ישראל, אודות המדיניות הוא מספר שהם מבינים ש"הסגר הזה לא דומה לקודם. הציבור שבע - אנחנו מבינים זאת - אנחנו חלק מהציבור. מבינים את מצב המשק, את המצב המנטלי, ונפעיל המון שיקול דעת... האתגר הוא הרבה יותר משמעותי, קודם כל כדי לשכנע שזה נחוץ".

עכשיו שימו לב באילו מלים הוא השתמש: "לשכנע שזה נחוץ". בואו נבין כיצד משטרת ישראל הנאורה מתרגמת טכניקות פסיכולוגיות לפרטיקות מעשיות.  האסטרטגיה אותה נקטה משטרת ישראל היא לייצר פקקי ענק בכל הארץ - לגרום למי שכבר יצא מהבית לסבול ולהיענש על כך שיצא, על אף שלדברי משטרת ישראל "רוב הציבור ממושמע", ולכן רוב הציבור שכבר יצא מהבית, אכן צריך היה לצאת מהבית.

הדבר השני שמשטרת ישראל ניסתה לעשות זה לדאוג שאם יש מישהו בבית ששוקל אם לצאת מהבית או לא – הוא יראה את הפקקים ויחשוב פעמיים אם מלצאת.

לזה הם קוראים פסיכולוגיה של השכנוע. בכל שנות ניסיוני כפסיכולוגית המתמחה בתחום עיצוב התנהגות, לא נתקלתי בפרשנות כל כך מנותקת וחסרת כל בסיס להנעת אנשים.

כיצד מעצבים התנהגות?

במטרה להשפיע על התנהגות של אנשים, יש להבין כיצד הם מקבלים החלטות. כיום כבר ברור לכולם שאנחנו לא מקבלים החלטות באופן רציונלי, אבל יש דפוסים שיטתיים באי־רציונליות. פרופ' דן אריאלי טבע מושג שתיאר בצורה טובה את התופעה - חוסר רצונליות הניתנת לניבוי (Predictably irrational). הבנת ההטיות האנושיות מאפשרת לנו למשוך בעדינות בחוטים, וכל משיכה תביא להתנהגות שונה. בדרך זו ניתן לעצב את התנהגותכם מבלי שתרגישו.  

וכאן אני רוצה להציג את המושג נאדג' (Nudge) - התערבות כמעט לא מורגשת, שמטרתה לשנות את האופן שבו אנשים מקבלים החלטות.

ריצ׳ארד ת'אלר, למשל, שם לב שמתדלקים מוכנים לשלם מעט יותר עבור תשלום באשראי, אך כשתוספת התשלום על אשראי מוצגת כקנס - אנשים לפתע לא מוכנים לשלם אותה. בדוגמה נוספת, אחת מרשתות בתי המלון הגדולות ניסתה לעודד את אורחיה לעשות שימוש חוזר במגבות. פנייה למצפון הירוק של האורחים לא נמצא יעיל במיוחד.

הפתרון היה שינוי באופן הצגת התמריצים. כששמו שלט שבו נכתב "רוב האורחים האחרים במלון עשו שימוש חוזר במגבות" - נרשמה יעילות גבוהה ב-25% בהשוואה לפנייה המבקשת לשמור על כדור הארץ. הרעיון הוא שבאמצעות "דחיפות" קטנות ניתן להשפיע לחסוך יותר לפנסיה, להוציא פחות אנרגיה או לשמור על איכות הסביבה.

ומה זה אומר לגבי הפעולות של משטרת ישראל? מהיום הראשון לסגר הציבה משטרת ישראל מחסומים בכבישים. בכך היא העבירה מסר לעם ישראל – מראש אנחנו לא סומכים עליכם שתקפידו לשמור על ההנחיות. הדרך הנכונה לפעול היתה לחכות יומיים, לשדר שנותנים אמון בנהגים - ואם אחרי היומיים האלה היו מבחינים בתנועה חריגה – נכון היה לעשות הערכת מצב. באופן זה, המחסומים היו מתקבלים בצורה הרבה יותר חיובית. הנהגים היו מבינים שזו תוצאה של מעשיהם ולא פעולות חד-צדדיות שרירותיות של משטרת ישראל.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. ספרה "הנדסת התודעה" בהוצאת פרדס אמור לראות אור בקרוב.

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker