למה לבני גנץ מעולם לא היה באמת סיכוי?

עדיין לא קם המועמד שהצליח לעורר את תחושת הביטחון והוודאות שראש הממשלה נתניהו מצליח לעורר בקרב חלק גדול בציבור הישראלי. מה שיכריע את הבחירות הקרובות יהיה דבר אחד בלבד: הרגש המתעורר בכם כשאתם רואים את המועמד

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בני גנץ
בני גנץצילום: אוהד צויגנברג

אם אבקש מכם להתבונן למילישניות בפניהם של בני גנץ, גדעון סער, מירי רגב או רון חולדאי ואבחן את רמת העוררות המוחית שלכם, אוכל לנבא בדיוק גבוה מה הסיכוי שתצביעו למועמד בקלפי. החלק המעניין הוא שאם אשאל אתכם מה הסיכוי שתצביעו למועמד מסוים במידה שהבחירות היו מתקיימות היום – אני ככל הנראה אקבל תשובות שונות בתכלית. יש פער בין מה שאדם אומר או חושב, מנגנון שמתווך על ידי חשיבה רציונלית, ובין מה שהוא באמת מרגיש.

נמצא שככל שמועמד מסוים מצליח לעורר אצלנו תחושות חיוביות של אמון ולספק לנו תחושת ביטחון, יש יותר סיכוי שנצביע עבורו. העניין הוא שתחושות אלה אינן קשורות בפועלו של האדם, בניסיון שהוא מביא עימו לתפקיד או במעשיו כמו שהיינו רוצים לחשוב. העובדה היא שכיום בישראל אין יותר משמעות לימין ושמאל. המשתנה היחיד שמשחק תפקיד הוא שהמועמד מצליח לייצר תחושת ביטחון. תחושה שיש על מי לסמוך. כמובן שלא אצל כולם, יש אנשים שזקוקים לתחושת ביטחון יותר מאחרים.

איך זה עובד?

כדי להשיב, צריך להבין כיצד המערכת הקוגניטיבית שלנו פועלת. יש לנו שני מנגנונים לעיבוד מידע. מנגנון אחד הוא מערכת רגשית. המערכת הרגשית שלנו היא מהירה ואוטומטית. היא נכנסת לפעולה גם מבלי שעיבדנו את המידע שיש בידנו עד הסוף, ומבלי שנהיה מודעים למתרחש. מערכת זו התפתחה במשך מיליוני שנות אבולוציה כדי לדאוג שנשרוד. לשם כך היא חייבת לקבל החלטות מהירות המבוססות על מעט מאד מידע.

בתוך כך, יש את המנגנון הרציונלי ששוקל מידע לעומק, מעבד את הנתונים ואז מקבל החלטה. הבעיה עם מנגנון זה שהוא איטי, לא יעיל ואנחנו לא אוהבים להשתמש בו.  אף על פי שאנחנו אוהבים לטעון שאנו שופטים אדם על פי תכונות אופי ולא על פי צבע עורו, נמצא כי צפייה של כמה מילישניות בתמונה של אדם מגזע אחר, היא כל מה שמוחנו צריך כדי לעורר תגובת רגשית שלילית. אבל כמובן שלא מדובר רק באדם מגזע אחר, אנשים מעוררים אצלנו רגשות שונים באופן לא מודע ורגשות אלה מכריעים במידה רבה אם נבטח באותו אדם או לא. אין פה שום שיקול רציונלי. הרגש הוא המנגנון היעיל ביותר שהתפתח אצלנו.

הרבה אנשים מנסים להבין איך יכול להיות שראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח לשרוד כל כך הרבה מערכות בחירות, אף על פי שחלק כל כך גדול בעם מעוניין להחליפו. הסיפור פשוט. עדיין לא קם המועמד שהצליח לעורר את תחושת הביטחון והוודאות שהוא מצליח לעורר בקרב חלק גדול בציבור הישראלי.

רון חולדאיצילום: אילן אסייג

המאפיין המרכזי של אדם כריזמטי הוא עוררות רגשות חיוביים של אמון, תקווה, ביטחון וריגוש אצל אנשים בסביבתו. על מנת להבין את מנגנון ההשפעה של כריזמה, נבדקים התבקשו להתבונן בשני נואמים, אחד שהוגדר ככריזמטי והשני כנואם משעמם. הנואם הכריזמטי הותיר רושם רב על הנבדקים ועורר בהם תחושות בעוצמה גבוהה יותר.

כשעוצמת הרגש עולה, יכולתנו לעבד מידע, ולהבין ולנתח מסרים – קטנה. עוצמת הרגשות המציפים אותנו מובילה להידרדרות קוגניטיבית ובמצבים קיצוניים אנו עדים למצב המדמה היפנוזה. למעשה, ככל שנצפתה הפחתה רבה יותר של פעילות מוחית באזורים המעורבים בחשיבה רציונלית, כך המנהיג דורג כיותר כריזמטי.

אי אפשר ללמוד להיות כריזמטי

במקרה של גנץ, אפקט מהפנט זה לא נצפה. גנץ עבד עם מיטב המומחים כדי לייצר רושם טוב. הוא עבד על שפת גוף, אינטונציה, תנועות ידיים וקריאה מיומנת מפרומטר. גם התוכן של דבריו כתוב היטב, אך משהו שם לא עובד לנו. הפעם הראשונה שגנץ הצליח לעבור טוב היה באחרונה אצל אופירה וברקוביץ', שם הוא נראה לראשונה משוחרר. אפקט זה התרחש כיוון שהוא במצב שבו כבר אין לו מה להפסיד.

לאורך כל התקופה מאז כניסתו לפוליטיקה, וגם כשהיה רמטכ״ל, הוא לא סחף, לא נכנס ללב ולא הסעיר את הצופים. אם נבחן מי נחשב לרמטכ״ל טוב, גם שם הכריזמה משחקת תפקיד משמעותי. אנחנו נוטים לבלבל תפקוד טוב עם כריזמה. המאפיין החשוב ביותר של אנשים כריזמטיים הנו שכלל לא משנה מה הם אומרים, יש להם יכולת לשלהב את המאזינים, ולתת להם תחושת ביטחון ואפילו מורא.

כאן נמדד ההבדל בין מנהיג כריזמטי לפרזנטור מעולה. יכולות ההצגה ניתן לשכלל, אבל כריזמה לא ניתן ללמוד. לסמכות כריזמטית יש שני צדדים. זוהי מערכת יחסים בין האדם הכריזמטי לאנשים המגיבים אליו. אם האדם מצליח להצית אצלך את הלהבה, אתה תרגיש זאת היטב. ברמה היותר עמוקה, אדם זה עונה לך על חסכים פסיכולוגיים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: תומר אפלבאום

המנגנון המתווך את ההערצה הוא תהליך פסיכולוגי של היקשרות, כמו הקשר המתפתח בין הילד להורה בשנות חייו הראשונות, קשר המספק תחושת הגנה וביטחון. ואכן מנהיג כריזמטי משרה תחושה של הגנה וביטחון, שיש על מי לסמוך, ובכך הוא משחרר אותנו מלחצי היומיום. זוהי בדיוק הסיבה שככל שאנשים במצב נפשי רגיש יותר, הם נכונים יותר ללכת אחרי מנהיג כריזמטי.

לן אוקס, פסיכולוג אוסטרי, ביקש להגדיר מאפיינים המשותפים למנהיגים כריזמטיים, ומצא שאחד הדברים המאפיינים אותם זה אישיות נרקסיסטית, עוצמה פנימית המניעה תחושת אמון בלתי מתפשרת ובהירות לגבי הדרך שבה הם הולכים. לכן, לא משנה כמה ביקורות מופנות כלפיהם, לא מלוות אותם תחושות של ספק, חרדה או אשמה המאפיינות אנשים אחרים. הם בטוחים בצדקת דרכם.

כאן המקום להגיד שלהיסחפות אחרי מנהיג עשויים להיות גם צדדים שליליים. יש להיות מודעים להשפעה של סמכות כריזמטית ולנסות להבין מה המנהיג מציע, מהי האידיאולוגיה שלו ולא ללכת אחרי מנהיג רק בגלל שהוא מספק עבורנו צורך רגשי. הבחירות הקרובות לא יהיו על מצע או אידיאולוגיה, הן לא יהיו על ימין ושמאל ואפילו לא על מי יכול להוציא את מדינת ישראל ממצבה הנוכחי ולהצעיד אותה קדימה. שום שיקול רציונלי לא יהיה פה. מה שיכריע את הבחירות יהיה דבר אחד בלבד: הרגש המתעורר בכם כשאתם רואים את המועמד.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. ספרה "הנדסת התודעה" בהוצאת פרדס אמור לראות אור בקרוב.

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker