אף אחד לא יכתיב להם איך לדבר: הסיבה שבגללה טראמפ הולך לנצח

תקופת אובמה סימלה הבטחה לעתיד חדש, שוויוני והוגן יותר. עתיד של קבלת האחר, שייצג את הרוח העכשווית של הדור הצעיר. מנגד, תקופת טראמפ מייצגת את העבר, ניסיונות להיאחז בתקופה שחלפה מהעולם

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טראמפ בכנסייה האפיסקופלית סמוך לפארק לאפייט בוושינגטון
טראמפ בכנסייה האפיסקופלית סמוך לפארק לאפייט בוושינגטוןצילום: AFP

המאבק האמיתי של הבחירות לנשיאות ארה"ב הוא לא בין טרמאפ לביידן. ביידן בכלל התגלגל לשם במקרה, כברירת מחדל. המאבק הוא מאבק בין דורי, בין העולם הישן לעולם החדש. בין me too להטרדות מיניות; בין מי שמאמין במשבר האקלים למי שטוען שמדובר בקונספירציה; בין אלו שהשינוי מאיים עליהם לאלו המחבקים אותו.

זה מאבק שבתקופה הקרובה יתפשט לכל העולם. עידן דונלד טראמפ מקצין את הזהויות. חלקים רבים מהדור הצעיר בארה"ב סבורים שהמודל והשיטה כבר לא עובדים. אמריקה מפולגת מאי פעם; הסולידריות והגאווה שהיו הדבק ומקור עוצמתה מתפוררות והולכות.

תקופת ברק אובמה סימלה לאמריקאים רבים הבטחה לעתיד חדש, שוויוני והוגן יותר. עתיד של קבלת האחר, שייצג את הרוח העכשווית של הדור הצעיר. מנגד, תקופת טראמפ מייצגת את העבר, ניסיונות להיאחז בתקופה שחלפה מהעולם. קמפיין הבחירות של טראמפ התבסס על שיווק נוסטלגיה: "נהפוך את אמריקה לנהדרת שוב" - אמירה שהתיישבה היטב על הבלבול ותחושות חוסר האונים של כל המתנגדים לשינוי, כל השייכים לדור הישן, שחשו שה"פוליטקלי קורקט" השתלט להם על המדינה. טראמפ הצליח למנף בהצלחה את כאבם.

כאבם של אלו שבחרו בטראמפ אינו נובע מהתנגדות לשינוי כשלעצמו, אלא מהתנגדות לעולם החדש, לכך שאין יותר טוב ורע, שחור ולבן. כלומר, התנגדות לכך שאין יותר אמת או עוגנים להיתלות בהם. ההגדרה העצמית והזהות של אמריקה כמנהיגת העולם החופשי כבר לא ברורה, והמודל האמריקאי הכל כך נערץ - שמייצג את הקפיטליזם הנאור, את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, זה שחרת על דגלו את הרעיון שלפיו אם תעבדו קשה תצליחו - מתמוטט לנגד עיניהם של האמריקאים. במציאות כזו, אנשים משוועים לכל מי שיכול לספק להם תשובות ברורות ומוחצות.

ברק אובמה
ברק אובמהצילום: REUTERS

כמיהה לדמות אב

אחד המייצגים הבולטים של ההתנגדות לשינוי ולתמיכה בשמרנות, הוא פרופ' ג'ורדן פיטרסון, שעלה לכותרות אחרי שהתנגד בפומבי לחוק שעבר בקנדה, שמחייב לכנות אדם בהתאם לכינוי המגדרי שהוא בוחר לעצמו. פיטרסון הסביר שהוא לא יסכים שיכתיבו לו איך לדבר. זהו סירוב שמסמל התנגדות לפוליטיקלי קורקט.

לאנשים רבים נתפשים שני האישים, פיטרסון וטראמפ, כאי של שפיות, כאלו שדוגלים בעשיית סדר בעולם נטול הערכים, המטורף והכאוטי של המאה ה-21. הצלחתם מעידה על צמא לדמות אב סמכותית, שתעשה סדר ותביא קץ ל"מוסרנות והצביעות המזויפת" שפשתה בעולם.

שניהם אמרו למעריציהם בשפה ברורה מה נדרש לעשות, למה הם יכולים לקוות, וממה עליהם להימנע. הם לא חוששים להטיף מוסר, לתת הוראות ולקבוע קביעות נחרצות על החיים, היקום וכל השאר. שניהם נטולי ספקות וסימני שאלה, ולכן מתקבלים באהדה על ידי המונים באוכלוסייה, שחשים אבודים. זהו בעצם המאבק האמיתי היום. בין העולם החדש, המלא סימני שאלה, לעולם הישן, המלא סימני קריאה.

המלחמה של התקשורת

רוב התקשורת לקחה צד גורף במאבק, ולא בכדי. מבחינתה, מדובר בקונפליקט של להיות או לחדול. טראמפ - שהשתלחותו בתקשורת נהפכה לשגרה; שהכריז כבר בתחילת כהונתו על מאבק בתקשורת וכינה אותה האויב של העם האמריקאי - הצליח לצייר עבור האמריקאים קו ברור ובלתי מעורער בין הבית הלבן לבין התקשורת. הנשיא הגדיר את המדיה כ"אופוזיציה" לממשלו ויצר אבחנה בין הטובים לרעים. טראמפ הכריז על מלחמת תרבות, ועושה הכל להקצנת הזהויות.

המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן, בעצרת בחירות באטלנטה
המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן, בעצרת בחירות באטלנטהצילום: Drew Angerer - AFP

מי שתומך בו חייב גם לשנוא את התקשורת. אין פה אמצע, אין שביל ביניים. זה שחור או לבן. זו הסיבה שהתקשורת התייצבה פה אחד (כמעט) בעד המחאה. היא מבינה שאם טראמפ יצליח להשליט סדר ולנטרל את המאבק - זה יהיה ניצחון של העולם הישן, שמתעלם מהקדמה ומהנאורות. מכך שהעולם השתנה לבלי שוב, והכלכלה נהפכת לשיתופית יותר ולאומנית פחות.

טראמפ והתקשורת מבינים שהמאבק הזה חייב להיות מוכרע בצורה ברורה. אנחנו מצויים בישורת האחרונה. לכן, התקשורת נוקטת כל צעד אפשרי להבעת תמיכה במאבק. היא יודעת שאם המאבק יתעצם ויתפשט בעולם יהיה סיכוי לעולם החדש הערכי יותר. זה שמייצג ערכים של חופש וזכויות אזרח, רב תרבותיות, שוויון זכויות לכל וקבלת האחר באשר הוא.

אנחנו מצויים בצומת שיש בו הזדמנות חד פעמית להכריע לאיזה כיוון העולם ילך. ואם אני צריכה להמר – הוא ילך לכיוון של טראמפ. נגלה עוד יומיים.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום