הרגע שבו הבנתי שהפנטזיה של האביר על הסוס הלבן קיימת רק באגדות

הרעיון של נשמות תאומות הוא רעיון יפה, אבל הוא אסון אבולוציוני שמונע מאיתנו למצוא זוגיות. אנחנו נהפכנו למונוגמיים מכיוון שזה מתאים למבנה החברתי שבו אנו חיים

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביר על סוס לבן
אביר על סוס לבן

סדרה בשם אהבה חדשה מתחילה היום (ה'). ארבע נשים מצליחות, יפות ואינטליגנטיות מחפשות אהבה. אין לי כוונה להרחיב על הסדרה, אבל בתור מי שמלווה את הבנות נפל לי האסימון ומיתוס שליווה אותי עד לאחרונה התנפץ לו. האביר על הסוס הלבן קיים רק באגדות. המחשבה שיש בחור אחד בלבד שיכול להתאים לי ואני רק צריכה למצוא אותו היא פנטזיה שלא עומדת במבחן המציאות.

בסדרה, הרווקות צריכות לבחור גבר אחד מתוך שניים שהן רוצות לבלות אתו בדירה שלושה ימים – ללא טלפונים ניידים, משפחה וחברים. הבנות עצמן שמות דגש על רגע הבחירה, אבל להבנתי מה שחשוב הוא לא הדרמה שמתרחשת ברגע ההחלטה – אלא האופן שבו נגשים לחוויה.     

הרעיון של נשמות תאומות הוא רעיון יפה, אבל הוא עוצר אותנו מלמצוא זוגיות. במציאות יש המון אנשים שאנו יכולים להתאהב בהם. ולא – זו לא רק התפכחות שלי. נסו להיזכר בכמות הפעמים שהתאהבתם במישהו או מישהי והייתם מוכנים להישבע שלא תוכלו להרגיש כך כלפי אף אחד אחר. זה לא שאתם לא רציונלים. ההורמונים מתעתעים בנו. להורמונים לא אכפת מהרגש שלנו או מרומנטיקה, הם מוכוונים למלא משימה חשובה בהרבה: לדאוג שנתרבה. הדבר המרכזי שמאפשר את העברת הגנים הוא התאהבות - אך הטבע לא מעוניין שנישאר לנצח עם אותו אדם.

רעיון ״הנשמות התאומות״ או ״האחד״ הוא אסון אבולוציוני. כדי להבטיח את שרידות הגנים, אנו מתוכנתים להתאהב מספר פעמים במהלך חיינו. ההורמון שצוות למשימת ההתאהבות נקרא אוקסיטוצין, והוא מופרש במגע עם אדם אהוב, בזמן חיבוק, נשיקה או קיום יחסי מין. על פי פרופ' לארי יאנג, רמות גבוהות של ההורמון משתחררות בתחילת קשר זוגי ומעודדות היווצרות חיבור עצבי בין הבעות פנים וקולו של בן הזוג לבין מערכת התגמול שבמוחנו. זוהי הסיבה שבעת התאהבות, קולו של בן הזוג או חיוכו משרים תחושה טובה. עם הזמן, כשהאינטימיות בין בני הזוג פוחתת, קשר זה עשוי להיחלש.

אלא שהטבע לא הסתפק בלדאוג לכך שנתאהב. על מנת להבטיח שתהיה מחזוריות מינית שתאפשר מגוון גנטי, גויס למשימה מוליך עצבי נוסף - הדופמין, והוא כבר קשור בתחושות העונג. דופמין מופרש בזמן אכילת שוקולד וקיום יחסי מין. רמות גבוהות במיוחד של דופמין מופרשות בזמן קיום יחסי מין עם פרטנר מיני חדש. תופעה הנקראת אפקט Coolidge.

אחד הניסויים הראשונים שבחן זאת בוצע בחולדות. זכר הוכנס לכלוב עם שלוש נקבות מיוחמות. לאחר זמן מה, מותש מההזדווגות האינטנסיבית, הוא סירב להיענות לאיתותים מהנקבות שביקשו להמשיך באקט המיני. אחר כך התרחשה תפנית בעלילה. כוחותיו של הזכר שבו כאשר הוכנסה חולדה חדשה ומיוחמת לכלוב, והוא החל להזדווג עמה במרץ.

האבולוציה מתגמלת אותנו על כמה שיותר צירופים גנטיים חדשים. ככל שהשונות הגנטית יותר גבוהה, כך עולה הסיכוי לשרידות הצאצאים. לכן פרטנר חדש מגרה את אזורי התגמול שבמוחנו. אפקט זה נצפה אצל נשים וגברים, אף על פי שאצל גברים האפקט יותר משמעותי מכיוון שהוא מועצם על ידי טסטוסטרון, הורמון המין הגברי.

באופן אירוני, אחד המחקרים הראה שניתן לנבא את הנטייה של גברים לבגוד אם נתבונן באורך הקמיצה (האצבע שעלייה עונדים טבעת נישואים). קמיצה ארוכה יותר מקושרת לחשיפה להורמון טסטוסטרון ברחם, ועשויה להעיד על נטייה גדולה יותר לסקס מזדמן. אצל אבותינו שחיו בחברות שבנויות מציידים וריבוי פרטנרים, הזכר שאף להפרות כמה שיותר נקבות כדי להגביר את הסיכויים למעבר הגנים שלו לדורות הבאים.

למה לי מונוגמיה עכשיו?

למדע אין תשובה חד משמעית להגעה למונוגמיה בעידן המודרני, אך ישנן מספר תיאוריות. המובילה שבהן מדברת על היתרון העצום עבור ילדים בכך ששני ההורים שותפים לגידולו. אמנם ישנם יצורים בעולם שיכולים לגדול ללא טיפול הורי, כמו צבים שמוצאים דרכם לים לאחר שהצבה הטילה ביציה על החול, אך בשונה ממינים אחרים תינוקות אנושיים הינם חסרי אונים לחלוטין וזקוקים לטיפול הורי במשך שנים ארוכות עד שהם הופכים לעצמאיים. בנוסף, נמצא באינספור מחקרים שהמצב האידיאלי עבור ילדים הוא לגדול בנוכחות שני ההורים.

הפופולריות של מונוגמיה החלה רק כאשר אבותינו התיישבו במקום אחד, כשהמוטיבציה העיקרית היתה כלכלית - זה הקל על חלוקת רכוש וקרקעות. פרופסור הדר אבירם טוען כי הרעיון של בלעדיות מינית החל להתפתח רק בשלב מאוחר יותר. חברתית, נהפכנו למונוגמיים מכיוון שזה מתאים למבנה החברתי שבו אנו חיים, גם אם אנו לא מתוכנתים לכך מבחינה ביולוגית.

לפני שאתם מתבאסים תחכו. אותו הורמון שגורם לנו להתאהב, גם גורם לנו לשמר את הגחלת לאורך זמן כאשר הוא מצוי ברמות גבוהות במוחנו. מחקרים ראשונים הראו שרמות גבוהות של ההורמון קושרות אצל מכרסמי לגילויי נאמנות בקשר זוגי. בניסוי אחר, הזרקת אוקציטוסין באופן מלאכותי גרמה לגברים לדרג את בת הזוג שלהם כמושכת יותר מאשה לא מוכרת (אך אטרקטיבית באותה מידה). בנוסף, גברים שנמצאו אצלם יותר קולטנים לאוקסיטוצין, דורגו גבוה יותר על ידי הנשים שלהן כבני זוג טובים יותר. אז אף על פי שאנו נושאים את החתימה הביולוגית של פוליגמיה, לחלקנו יש עוד סיכוי למצוא אהבת אמת שתימשך שנים.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker