"הרגשתי כמו סטוקרית": הרשתות החברתיות לא מאפשרות להיפרד באמת מבן זוג

מאז כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו, הפרידה נהפכה קשה הרבה יותר. הדרך הטובה והיעילה ביותר להיגמל מסם היא להפסיק לחלוטין להסתובב במקומות שבהם הוא נמצא. זה אומר שאם האקס נוכח בחייך, לא רק שקשה להפסיק לחשוב עליו, הרשתות מקצינות מחשבות כפייתיות והתנהגות אובססיבית

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זוג נפרד. אילוסטרציה
זוג נפרד. אילוסטרציה

אם עד לאחרונה חשבנו שהחלק הכי קשה בפרידה זה לומר שלום, בעידן הרשתות החברתיות הפרידה היא רק ההתחלה. מאז כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו, הפרידה נהפכה קשה הרבה יותר. התגברות על פרידה היא תהליך שדורש זמן, רצון להמשיך הלאה והכי חשוב - מרחק. הדרך המהירה והבריאה ביותר להתגבר על האקס היא לנתק את כל הקשרים איתו. הבעיה היא שניתוק כמעט ואינו אפשרי במתחם הווירטואלי, מה שהופך את הפרידות של ימינו מקשות לבלתי נסבלות.

בניגוד לעידן טרום הרשתות שבו היינו יכולים להיתקל במקרה באקס הטרי שלנו בקניון או בסופר, היום הקושי להתנתק גדול בהרבה. הרשתות מנכיחות את האדם בחיינו באופן גרפי. הקושי הפסיכולוגי לראות תמונה של האקס עם החברה החדשה גדול משמעותית מהקושי לשמוע מחברים שיש לו חברה חדשה. מדוע? מכיוון שאף על פי שמבחינה רציונלית אנחנו יכולים לומר לעצמנו עד מחר שזה שהוא מחייך בתמונה לא בהכרח מעיד על כך שטוב לו ושהוא המשיך הלאה בחייו, החיוך הניבט מהתמונה בעודו שם את זרועותיו על בחורה אחרת, פונה ישירות לרגש ועוקף כל היבט חשיבה רציונלי.

"חשבתי עליו רק יותר"

אורי בת ה-24 שנפרדה מאמיר לאחר חמישה חודשים וחצי, סיפרה לי שההחלטה הראשונה שקיבלה לאחר הפרידה היתה למחוק את כל התיעוד המשותף שלהם. אבל כאן היא נתקלה בבעיה. "התמונות שלו היו בכל מקום, כאילו יצאנו שנים ולא רק כמה חודשים. התחלתי לעבור על התמונות כדי למחוק אותן, אבל זה רק גרם לי לחשוב עליו יותר", היא הסבירה.

כמובן שלא מדובר רק על תמונות מהעבר שמקשות להמשיך הלאה. דפני, גרושה בת 42, סיפרה לי שלפני עידן הרשתות היה לה הרבה יותר קל להתגבר על הפרידות שחוותה. "כאב לי שבועיים-שלושה וזהו. היום אני מקבלת תזכורת קבועה לקיום שלו כשהתמונות שלו מתאילנד עם החברה החדשה שלו צצות לי בפיד", היא סיפרה. אז למה את לא מוחקת אותו? אני תמהה, מדובר על לחיצת כפתור וכל הסבל הזה נחסך ממך. "מחקתי אותו", היא משיבה, "מיד באותו היום, אבל אני לא מצליחה להתאפק מלהציץ בפרופיל שלו. כל יום מחדש אני מבטיחה לעצמי שלא אסתכל, אבל לא מצליחה לעמוד בזה".

מיכל בת ה-32 סיפרה כי "יצאנו קרוב לשנה, בתקופת הזמן הזו כבר נוצרו חיבורים עם הסביבה הקרובה שלו ואפילו אם הוא לא פרסם כלום, הייתי מסתכלת בעמוד של אחיו ובעמודים של חברים שלו – כל מי שקשור אליו. הרגשתי כמו בלשית. עשר דקות ברשתות וכבר עשיתי אחד ועוד אחד לזה שהחבר'ה מתכננים טיול בסופ"ש לצפון ואיפה הם מתכננים לעצור בדרך. לא רק שלא הצלחתי להתגבר, זה רק גרם לי להיות אובססיבית. הרגשתי כמו סטוקרית".

זה ידוע שבתהליך הפרידה מחשבות על האקס מציפות אותנו ללא שליטה. סריקות מוחיות הראו שאותם מעגלים מוחיים שמעורבים בגמילה מסמים, מעורבים גם בעת אהבה נכזבת או פרידה. הנגישות של הרשתות מקבילה לכך שנראה את הסם בסביבה כל הזמן בעת הגמילה ממנו, מה שהופך את ההתגברות לבלתי אפשרית. הרגש במקרים האלה הוא כל כך חזק עד שהוא מתגבר על כל מחשבה שפויה.

עמית סיפרה לי שהיא תופסת מעצמה אדם רציונלי. "ברור לי לחלוטין שמה שרואים ברשתות לא בהכרח מדויק, בלשון המעטה, אבל הידיעה הזו לא עזרה לי", היא אמרה, "פירשתי כל דבר שהאקס שלי עשה כסימן לכך שהוא התגבר עליי - אם הוא הגיב לתמונה של בחורה אחרת, ואם תייגו אותו במסיבת יומולדת של מישהי. מצאתי את עצמי נכנסת לפרופיל שלו כל שעה עגולה".

הרשתות החברתיות גורמות לנו להיות לכודים במציאות כוזבת, מעגל שקשה לצאת ממנו. ההתעסקות הזו מתישה נפשית, מייצרת קיבעון ולא מאפשרת לבני הזוג את המרחב שהם צריכים על מנת להתגבר על מערכת היחסים. ואם כל זה לא מספיק קשה, אז כדי להעצים את הקושי עוד יותר, הרשתות מספקות תזכורת מתמדת לתחושת הבדידות בכך שהן מדגישות באופן מלאכותי כמה מאושרים כל האנשים סביבנו.

פייסבוקצילום: בלומברג

דולב בן ה-31 שנפרד מטלי לאחר שנתיים, סיפר לי שכל שאר החברים שלו היו במערכות יחסים בזמן הפרידה. "זה הרגיש כאילו הם זורקים לי את מערכות היחסים שלהם בפנים", הוא סיפר, "כל תמונה שלהם היתה בלתי נסבלת, על החוף שותים מרגריטות, בפאב, בבית מתכרבלים מול נטפליקס. הרשתות גרמו לי להרגיש כאילו שאני האדם הבודד ביותר בעולם". אז למה לא להתנתק? שאלתי. "תראי", דולב עונה לי בחיוך מריר, "אם היא בסדר עם לראות אותי, גם לי אין בעיה לראות אותה. אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני שבור ולא מסוגל להתגבר עליה".

אפילו כאשר מדובר בפרידה לא כואבת, תמיד קיים הצורך להשוות מי המשיך בחייו מהר יותר, מה שיוצר מעין תחרות. שני סיפרה לי שהיא הייתה מוצאת את עצמה מתכננת את היום לפי מה שהיא הולכת לפרסם ברשתות - ארוחת בוקר עם חברות, פרידה מקולגה בעבודה, יוצאת עם הכלב לפארק, הכול רק כדי להציג תמונת מציאות ורודה ומאושרת. "חיי סבבו סביבו כאילו שאנחנו במעין משחק מטופש. הוא מפרסם תמונה מהפאב ואני ממועדון", היא אמרה. אף על פי ששני הצדדים מודעים לכך שזה רק משחק, אנשים מתקשים מאוד להפסיק אותו.

אז מה עושים? הדרך הטובה והיעילה ביותר להיגמל מסם היא להפסיק לחלוטין להסתובב במקומות שבהם הוא נמצא. זה אומר שאם האקס נוכח בחייך, לא רק שקשה להפסיק לחשוב עליו, הרשתות מקצינות מחשבות כפייתיות והתנהגות אובססיבית ומאריכות את תהליך ההחלמה. לכן עם כל הקושי הכרוך בכך, ההמלצה היא להתנתק לחלוטין ולחסום כל אופציה לראות אותו בפיד שלך. זה יהיה אומנם קשה בהתחלה, אבל ההתגברות תהיה יעילה ומהירה יותר.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. ספרה "הנדסת התודעה" בהוצאת פרדס אמור לראות אור בקרוב.

לאתר של לירז

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker