כיצד שינוי עיצובי משפיע על קשר אנושי

ההבנות הפסיכולוגיות שהצטברו בשנים האחרונות, מאפשרות לתכנן חללים המביאים אנשים לכדי הגשמה עצמית ומעשירות את אופי החוויות שלנו. האי במטבח הוא רק דוגמה אחת לכך

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ון טרבולטה ב"תראו מי מדבר"
ג'ון טרבולטה ב"תראו מי מדבר"צילום: Moviestore Collection/REX

באחרונה אנו שומעים על תחומי מחקר הזויים שצצים חדשות לבקרים, ובהם נוירו שיווק, נוירו אסתטיקה ונוירו חינוך. מאז שתחום מדעי המוח נהפך לתחום פרקטי המאפשר להבין טוב יותר כיצד אנו מעבדים מידע, מקבלים החלטות ומה משפיע על המערכת הקוגניטיבית שלנו, בעלי אינטרסים החלו להוסיף את הקידומת נוירו לתחומים שונים כדי לשוות להם נופך מדעי.

תחום נוסף שנוסף באחרונה לרשימה הוא נוירו-ארכיטקטורה (Neuro Architecture). כנראה שאתם מרימים כעת גבה בפליאה. הקשר בין מדעי המוח לאדריכלות נשמע תמוה, אבל למרות השם הפלצני, הרעיונות העומדים מאחוריו חשובים ומשפיעים באופן משמעותי על חיינו.

נוירו ארכיטקטורה הוא תחום שבוחן את האופן שבו עיצוב ותכנון הסביבה משפיע על הבריאות הנפשית, הפיזית והרגשית של הסובבים אותנו. הרעיון העומד בבסיסו הוא שאם נדע לעצב סביבה המותאמת באופן אופטימלי לצרכים הפסיכולוגים של עובדים, תושבים או צרכנים, נוכל לשפר באופן משמעותי את החוויה שלהם, את מה שנזכור ממנה ולכן גם את הרווחה הפסיכולוגית שלנו.

דוגמה נהדרת לכך היא ההשפעה שיש לאי במטבח על הקשרים בין בני המשפחה ועל טיב האינטראקציות ביניהם. אי נהפך בשנים האחרונות לפריט חובה במטבחים, אך מעבר לאלמנט העיצובי שלו, יש לו השפעות מרחיקות לכת על איכות החיים. צורתו הייחודית מזמינה אנשים להתיישב לידו ולכן הוא מעודד אינטראקציה שלא בהכרח היתה מתרחשת בלעדיו. בזמן שאחד המארחים עסוק בהכנות אחרונות במטבח, במקום לעמוד לידו בחוסר מעש או לחכות בסלון, אנשים נוטים להתיישב בנוחות עם כוס יין ליד האי שבמטבח.

מטבח. האי הוביל לשינוי לטובה באינטראקציה בין בני המשפחה
מטבח. האי הוביל לשינוי לטובה באינטראקציה בין בני המשפחהצילום: רגבה

מעבר למשטח אכילה, אי יכול לשמש כמשטח עבודה, אך בניגוד למשטחי העבודה על השיש שמחייבים לשבת עם הגב אל מי שמכין את האוכל, האי מאפשר להיות עם הפנים אליו ולפתח שיח בין בני המשפחה. האי הופך את המטבח למקום הישיבה המועדף, גם על בני הבית וגם על האורחים, ומעודד אינטראקציות בין אנשים.

באותו אופן, חדר משפחה נהפך לחובה. באירופה וארה"ב חדר המשפחה הוא כבר מזמן חלק אינטגרלי מהבית ובשנים האחרונות גם בישראל. בניגוד לסלון הפורמלי שנועד לאירוח, ויש בו הקפדה על הסדר, חדר המשפחה הוא חלל המאפשר התכנסות בתום יום רווי פעילויות. חדרי משפחה מאפשרים להעמיק את הקשר בין בני המשפחה. עצם הרביצה המשותפת והבלתי פורמלית תורמת רבות לקשר המשפחתי. בזמן שהילדים משחקים או רואים טלוויזיה, זה המקום לקפל כביסה, לקרוא או להיות בטאבלט.

העיצוב משפיע על מידת ההנאה

אחד הטרנדים שנצפו במסעדות בשנים האחרונות מכונה המטבח השקוף או המטבח הפתוח. טרנד שמאפשר לראות את תהליך הבישול וההכנה של האוכל. טרנד עיצובי זה משקף שינוי תפיסתי. כלומר, מעבר ממצב שבו הכנת המנות נעשית מאחורי הקלעים, כאשר המטבח וכל מה שקורה בו הוא נחלתו הבלעדית של השף, למצב שבו תהליך ההכנה נעשה לעיני כל והופך להיות חלק מהחוויה.

בתפיסה החדשה, החוויה לא מתחילה עם הגשת המנה לשולחן, אלא ברגע שכף הרגל דורכת במסעדה. טרנד זה הושפע מתוכניות הריאליטי שממגנטות את הצופים לתהליך ההכנה והעיצוב של המנות. אך לא מדובר בטרנד עיצובי בלבד. מסעדות שבהן יש מטבח שקוף, מעצימות את החוויה של המבקרים.

מסעדה בתל אביב
מסעדה בתל אביבצילום: עידית בן עוליאל

תהליך ההכנה נהפך לחלק מחוויית הביקור ומייצר תחושת חיבור עמוקה למקום. המטבח שבעבר נתפס כחלל סגור, מסריח, חם ומיוזע עם שוטפי כלים ומקלפי תפוחי אדמה, נהפך לאלמנט עיצובי המשדר מסר של כנות - ומעלה את המודעות לאיכות המזון וטריותו. העובדים, החומרים ותהליך ההכנה גלוי לכל ותחושת האמון במקום מתהדקת.

סף גירוי גבוה

בתוך כך, מסעדות נדרשו להתאים את עצמן ללקוח החדש. אחד האתגרים של המסעדנים זה לספק חוויה שתתפוס את הקשב של הלקוחות - שסף הגירוי שלהם גבוה. אם בעבר הספיקה מנה המוגשת בצורה נאה לשולחן, היום צריך לייצר גירוי לכל החושים. ואכן, לפני כעשור הגישה במסעדות היתה לרכז את כל החוויה סביב האוכל. השולחנות היו מרוחקים אחד מהשני והמוסיקה במקום היתה ברקע. השינוי העיצובי במסעדות תואם את השינוי בסף הקשב של הלקוחות.

מעצב המסעדה צריך לטפל בכל החושים כדי לתפוס את הסועד. מטבח שקוף מאפשר לשף "להופיע" בפני האורחים כמו אומן. כך ביקור במסעדה נהפך לחוויה שמושפעת משאר באי המקום, תהליך ההכנה של המנות והמוסיקה. האוכל הוא רק חלק ממגוון האלמנטים המשפיעים על החוויה.

עיצוב המטבחים הביתיים הושפע מהטרנד החדש במסעדות והם חוברו לסלון. כך נוצר חלל מרכזי גדול של בישול ואירוח. אם בעבר המטבח היה תחום לאזור צדדי, עם דלת המפרידה בינו לשאר חדרי הבית, כדי לא להכתים את מראה הבית בכיריים מלאות וסירים מבעבעים, כיום המטבח הוא אלמנט עיצובי מרכזי.

העיצוב הושפע רבות גם משינוי בתפקידי מגדר. המטבח, שבעבר היה מקום השמור לעקרות בית ועוזרות, נהפך למקום המיועד לבני הזוג. לא רק שיותר גברים החלו לשאת בנטל הכנת האוכל, הרבה גברים הפכו את הבישול לתחביב. בסקר שנערך לפני שנתיים נמצא שבישול נהפך לאחד התחביבים האהובים ביותר על ההיי-טקיסטים ונתפס כסמל סטטוס.

השינוי בעיצוב חדרי הלידה

בזמן שמחלקות אחרות בבתי החולים נותרו ללא שינוי, עיצוב חדרי הלידה עבר מהפך. לא ברור מה גרם למה. האם הפתיחות של הגברים לנושא הלידה הובילה לשינוי או שהעיצוב המזמין של חדרי הלידה עודד גברים לקחת חלק בתהליך, אבל העובדות הן שאם פעם חל איסור מוחלט על כניסת מלווים לחדר הלידה, היום אין כמעט גבר שלא נכנס עם אשתו לחדר לידה ובחלק מהמקרים אף יבקש לחתוך את חבל הטבור.

חדר לידה בבית החולים ליס (איכילוב)
חדר לידה בבית החולים ליסצילום: יעל אנגלהרט

חדר הלידה, שבעבר היה מתחם נשי, עלום ומסתורי עבור בעלים שהמתינו בחוץ עד שאחוות הגברים היתה נקטעת בגלל בשורה על לידה של אחת הנשים, נראה היום יותר כמו צימר. השינוי בעיצוב חדרי הלידה מבטא למעשה שני תהליכים חברתיים משמעותיים שקרו בשנים האחרונות. הראשון הוא שהגבר החל לקחת חלק פעיל בתהליך הלידה (ע.ע "אנחנו בהריון") והשני הוא שאם בעבר הצוות הרפואי היה האורים והתומים, היום הלקוח, במקרה הזה היולדת, נמצאת במרכז. בתי החולים מציעים תוכנית לידה מותאמת אישית, ועיצוב חדרי הלידה כיום מעודד אינטימיות וקירבה.

הכישלון של טרנד האופן ספייס

בשנים האחרונות ראינו מעבר מאסיבי ממשרדים סגורים לחללי עבודה פתוח (אופן ספייס) ועובדים יושבים ללא דלתות ומחיצות. למרות הרעיון היפה שעמד בבסיס תהליך העיצוב, לא רק שהוא לא הביא לתוצאות הרצויות, הוא הוביל לתוצאות הפוכות מהמצופה. נמצא כי בהשוואה לעובדים במשרדים סגורים, איכות הקשרים החברתיים של עובדים באופן ספייס ירודה. באופן אירוני, בהשוואה לעובדים באופן ספייס, אפילו עובדים מהבית מצליחים לתחזק קשרים חברתיים טובים יותר עם עמיתיהם לעבודה.

הרעיון שעמד בבסיס חללי העבודה הפתוחים היה שהסרת המחיצות תעודד אינטראקציה ושיתופי פעולה בין העובדים, ותעביר מסר של שוויון בין העובדים למנהלים. הבעיה היא שקרבה רבה מדי גורמת לנזק ולא מעודדת חברויות. הקרבה היתרה וההיעדר המוחלט של פרטיות הובילו לאפקט בומרנג. התוצאה היתה שעובדים החלו להסתגר ולהתעלם מהסביבה. רובם אף יושבים במרחבים הפתוחים עם אוזניות – גם כשלא מתנגנת מוסיקה.

חלל עבודה
חלל עבודה צילום: דניאל צ'צ'יק

יצירת חברויות עוברת דרך אמון הדדי המוביל לקרבה ואינטימיות. תהליך זה לא מתאפשר כשמוקפים כל העת בעיניהם הבוחנות של קולגות. המוח האנושי מושפע רבות מהסביבה ולכן לפני שהולכים עם טרנד עד הסוף, יש לבחון את האופן שבו הסביבה תשפיע עלינו.

יש באפשרותנו לעצב סביבות המספקות מענה לצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלנו, בין אם זה ביה"ס שעיצובו ממקסם את פוטנציאל הלמידה או חדרי מיון המפחיתים לחץ וחרדה. ההבנות הפסיכולוגיות שהצטברו מאפשרות לתכנן חללים המביאים אנשים לכדי הגשמה עצמית ומעשירות את אופי החוויות שלנו.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker