וירוס קורונה משתמש בנו להפצת ממים שיפגעו באנושות

עשרות מחקרים עסקו בשאלה מה גורם לרעיון מסוים לתפוס יותר מאשר רעיונות אחרים. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, קשה לאפיין אילו רעיונות יתפסו, משום שרעיונות משתמשים בנו כדי להפיץ את עצמם, לא להפך. אנחנו רק הנשאים שלהם

לירז מרגלית
לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים ברחוב בניו דלהי, הודו
אנשים ברחוב בניו דלהי, הודוצילום: AFP
לירז מרגלית
לירז מרגלית

כדי להתרבות, וירוסים חייבים לחדור לתא חי. בלעדיו אין להם זכות קיום. ברגע שווירוס הצליח לחדור לתא חי, הוא משתלט על המטען הגנטי שלו. ההשתלטות העוינת על המטען הגנטי משכתבת את הוראות ההפעלה של התא, מכתיבה לתא הוראה לשכפל את עצמו וכך פוגעת במערכת החיסונית שלנו. למעשה, וירוס קורונה עושה שימוש בבני אדם כדי להתרבות ולהפיץ את משנתו בצורה ביולוגית. תחשבו על תהליכי "שטיפת מוח" המתרחשים ברמת התאים.

אבל וירוס קורונה לא רק מנצל את הסביבה התאית של בני אדם כדי להתרבות, הוא עושה שימוש בבני אדם כדי להפיץ רעיונות שעשויים להזיק לאנושות לא פחות. על פי הממטיקה, תורת הממים, מם הוא כל מושג רעיוני שמשתכפל ומתפשט מאדם לאדם על ידי חיקוי. הוא מהווה את המקבילה המנטלית לגנים, אך בעוד גן משתכפל ומתפשט באוכלוסייה באופן ביולוגי, מם מתפשט באופן מנטלי בין דורות ובין אדם לאדם. האמונה באלוהים היא מם, אמנות היא מם, מוסיקת רוק היא מם.

ההבדל המהותי בין בני אדם לבעלי חיים, המאפשר לרעיונות להתפשט, הוא השימוש בשפה, שיוצרת עולם מנטלי עשיר, המאפשר לנו להמשיג אובייקטים שאינם קיימים במציאות המיידית שלנו. דוקינס טען כי רעיונות וגנים מתרבים על פי אותו עיקרון - החזק שורד. רעיונות שורדים בתהליך אבולוציוני ממש כמו שבעלי חיים שורדים בטבע. 

עשרות מחקרים וספרים עסקו בשאלה מה גורם לרעיון או טרנד מסוים לתפוס יותר מאשר רעיונות אחרים. מאמצים רבים הושקעו בניסיון לאפיין רעיונות שתפסו יותר מאחרים, אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, קשה לאפיין אילו רעיונות יתפסו מהסיבה הפשוטה שרעיונות משתמשים בנו כדי להפיץ את עצמם, לא להפך. אנחנו רק הנשאים שלהם, ועיקרון החזק שורד, כמו באבולוציה, תופס גם פה.

רעיונות שבעבר היו בלתי נתפשים, כמו שוויון מגדרי, נצרות, ילדים ללא נישואין, פגישות עבודה דיגיטליות, מדינה יהודית, פוליגמיה, מדיטציה, ג׳ינס ואינסוף רעיונות נוספים, קיבלו תאוצה והתפשטו כתוצאה מכוחות אקראיים שפעלו עליהם. חודשיים בלבד לקח לרעיון גזילת זכויות אזרחים על ידי המשטר לתפוס בישראל. יותר מ-60% מהציבור הצהיר בסקר שהוא בעד אמצעי איכון לבילוש אחר חולי קורונה.

בניגוד למה שחשבו דרוויניסטים רבים בעבר, גן אינו דואג להישרדות האורגניזם, אלא רק לעצמו; הוא דואג להשתכפל גם אם שכפול הגן עשוי לפגוע בהישרדות האורגניזם. קחו לדוגמה את זנב הטווס המפואר שמכביד על תנועתו ומעלה את סיכויו להיתפס על ידי טורפים, אך מצד שני מגביר את סיכוייו להתרבות.

נזירים בודהיסטים בבנגקוק, תאילנד
נזירים בודהיסטים בבנגקוק, תאילנדצילום: Sakchai Lalit/אי־פי

סוזן בלקמור כותבת בספרה שכמו הגנים, גם הממים אנוכיים, ומעוניינים רק בדבר אחד: להשתכפל. כמו הגנים גם להם אין רצונות, הם פשוט מממשים פוטנציאל. הפוטנציאל של הגנים הוא לשכפל מולקולות, והפוטנציאל של הממים זה שכפול הוראות התנהגות. כמו שגנים מסוימים ישתכפלו יותר לאורך זמן, גם ממים מסוימים ישתכפלו יותר מאחרים.

אבל אל תטעו, הרעיונות שישתכפלו לא בהכרח יהיו אלו שהכי טובים לאורגניזם. רק תסתכלו על רעיונות כמו נאציזם, שנאת האחר, אפליה או עבדות. חשוב להבין שעל אף שיש לנו אשליה שבני אדם בשליטה על התפתחות ויישום של רעיונות, זה עובד הפוך - הם לא עובדים בשבילנו, אנחנו עובדים בשבילם. 

מהם עקרונות ההתפשטות של מם?

ההתפשטות של רעיונות מקיימת את רעיון ההקצנה שניתן לראות כיום בבירור ברשתות החברתיות: הרעיון הפרובוקטיבי, הקיצוני, הבוטה, הוא לרוב זה שתופס. בנוסף, לרעיונות שכבר נטועים אצלנו יש יותר סיכוי להתפשט. אילו סוג של רעיונות כבר נטועים אצלנו? על פי הפסיכואנליטיקאי קרל יונג, ארכיטיפים הם מוטיבים המהווים חלק מהלא מודע הקולקטיבי, המבוסס על חוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום הגזע האנושי, ונשארו כשרידים בזיכרון.

שרידים אלו מועברים בתורשה על ידי הגנים, כמו למשל אלוהות או ישות עליונה. ממים אלו יתפסו ביתר קלות. בנוסף רעיון נדרש להיות פשוט וקליט, לגרום לנו לחזור עליו שוב ושוב (תחשבו על ג׳ינגל קליט, סיסמאות או סיפורים).

בת מחבקת את אמה ששבה מווהאן, מקור התפרצות המגיפה
בת מחבקת את אמה ששבה מווהאן, מקור התפרצות המגיפהצילום: AFP

כיצד מגפות מסייעות לממים להתפשט?

בדיוק כמו וירוסים, גם ממים זקוקים לאורגניזמים כדי להשתכפל, אבל מפני שממים לא זקוקים למגע טיפתי כדי לראות תוצאות, האבולוציה שלהם מהירה הרבה יותר. מגפות מהוות כוח עזר למים. למגפות יש דרך להעביר רעיונות מסוימים ולהכחיד אחרים. קחו למשל את רעיון האנטישמיות שהועצם לאחר המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה והרגה 200 מיליון בני אדם. היהודים הואשמו בכך שהרעילו את הבארות. מצד שני, רעיון המתירנות ביחסי מין נכחד לאחר מגפת האיידס שהכתה בעולם.

באותו אופן אנו יכולים לצפות שגם מגפת הקורונה תקצין ממים כמו מם ה'אחרות' שחרוט במערכת שלנו. הרעיון שלפיו כל מי ששייך לקבוצה שלי נחשב טוב וכל מי שלא שייך לקבוצה שלי מהווה איום ונתפש כרע, מזוהם ומעביר מחלות. מחקרים הראו שהמערכת הקוגניטיבית שלנו מתוכנתת להגיב באופן אוטומטי ברגש שלילי לכל סממן המאותת על שונות כמו צבע, מבטא או  מראה. תכונה זו השתמרה כי היא סייעה לנו לשרוד. כך, וירוס הקורונה מתלבש על רעיונות שכבר קיימים במערכת בדיוק כמו שהוא מתלבש על תא חי. 

סימון האחר כמקור סכנה זוהי סוג של פנטזיה הנטועה בנו, שקיבלה לפתע ביטוי חוקתי ולגיטימי בעצם סגירת הגבולות, איסור של הגעת תיירים אסייאתים, סירוב לארח אותם ואף החרמתם כל אדם שרק מזכיר אסייאתי, אפילו אם הוא תושב המקום.

רעיון זה ילך ויקצין ועשוי לעבור גם לערבים, חרדים, או כל אדם שנדבק בקורונה, ולפתע אנו מקבלים לגיטימציה לשנוא ולהרחיק מאתנו. לעומת זאת, רעיון שעלול להיכחד כתוצאה מהמגפה הוא 'הכוח של הביחד׳, הדרוש כדי להתגבר על משברים. וירוס קורונה הוביל לתפישה שהדרך שלנו לשרוד את המגפה היא הבידוד, כל אדם לעצמו.  

על אף שנהוג לחשוב שבזכות היכולות המנטליות המפותחות שלנו הצלחנו לקדם רעיונות תרבותיים, למעשה אנחנו משמשים כמכונות להפצת רעיונות, שלהם חיים משל עצמם. המשמעות העמוקה ביותר של הגישה הממטית היא שכמו באבולוציה הביולוגית, לרעיונות האנושיים אין כיוון מוגדר והם ממשיכים לנוע בסוג של מקריות ואקראיות, תוך התאמה לסביבה שבה הם פועלים. וירוס קורונה, מלבד שאיפתו לשנות את המטען הגנטי של התאים שלנו, עתיד לשנות את מערכת האמונות שלנו באופן בלתי הפיך. 

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker