בין רצח קנדי לווירוס קורונה כנשק ביולוגי: למה אנחנו כל כך אוהבים תיאוריות קונספירציה?

תיאוריות קונספירציה משגשגות כשהמידע על ההתרחשויות לקוי בחסר, או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה. תחושת השליטה קריטית לרווחה שלנו, ולכן המוח תמיד ידאג להשלים פערי מידע במטרה לייצר ודאות, גם אם המשמעות היא להמציא תרחיש אימים

לירז מרגלית
לירז מרגלית
התגוננות מפני וירוס קורונה בוונציה, איטליה
התגוננות מפני וירוס הקורונה בוונציה, איטליהצילום: אוהד צויגנברג

וירוס קורונה מעורר בהלה רבה בציבור, ועבור מפיצי תיאוריות הקונספירציה מדובר בהזדמנות נהדרת להפיץ את משנתם. תיאוריה אחת שמופצת, והיא כמובן אינה נכונה, היא שמדובר בווירוס שהונדס במכון הביולוגי של וואהן כדי לדלל את האוכלוסייה הבוגרת של סין.

כדי לנסות לשכנע בעמדתם, מגייסים מפיצי הקונספירציות את הטענות הבאות: שיעור ההדבקה בקרב ילדים הוא מינורי; קצב ההתפשטות של הווירוס הוא פי 2 יותר משפעת רגילה; ולבסוף, ישנם קולות של אנשים יודעי דבר המקושרים לגורמי השפעה בסין שטוענים שהשלטונות מסתירים את מספרי המתים והנדבקים האמיתיים, ואלו למעשה גבוהים עשרות מונים מהנתונים הרשמיים

המסקנה, מבחינתם, ברורה: אין שום ספק בעניין - מדובר על וירוס מהונדס שנפלט מהמכון הביולוגי הפועל בעיר השוקד על פיתוח נשק ביולוגי.

מה שיש לנו פה אינן ראיות חותכות, אלא בסיס מצוין ועשיר ליצירת תיאוריות קונספירציה. אם סברתם כי תיאוריות קונספירציה נמצאות בשוליים, שימו לב לאחוזים המרשימים הבאים: יותר משליש מהאמריקאים מאמינים כי ההתחממות הגלובלית היא לא יותר ממתיחה לא מוצלחת, ויותר ממחצית מהאמריקאים מאמינים שלי הארווי אוסוולד לא פעל לבדו בהתנקשות בג'ון פ. קנדי, ואלו הן רק שתי דוגמאות.

נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, רגעים לפני שנרצח ב-1963
נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, רגעים לפני שנרצח ב-1963צילום: Bettmann Archive / Getty Images

תיאוריות קונספירציה הן הסברים אלטרנטיביים לאירועים. על פי ההסברים האלו, מאחורי האירועים עומדת התארגנות חשאית שנרקמה על ידי קבוצות כוח, שמנסות להסתיר את האמת ולמנוע את חשיפתה לציבור מתוך אינטרסים.

בנייתן של תיאוריות קונספירציה מתרחשות בשלבים: ראשית יש סיפור מעניין, מסקרן ומרגש שנבנה מתוך רסיסי מידע ושמועות; ולאחר שהסיפור גובש, מתחילים לחפש ראיות שייתמכו בסיפור. כל פיסת מידע נוספת משמשת לחיזוק וביסוס הסיפור בתודעה הקולקטיבית.

ואכן, תיאוריות קונספירציה משגשגות כשהמידע על ההתרחשויות לקוי בחסר, או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה. במקרה הנוכחי אין אף הסבר שמצליח להצביע על המקור להתפשטות הווירוס. מדוב נמלים שצדו באופן לא חוקי, עברו לעטלפים ולחיות נוספות, אך שום הסבר רשמי לא נמצא, מה שמגביר את הסיכוי להשלמות קונספירטיביות של המידע.

גורם נוסף המעצים את התפתחות התיאוריה הוא מצב שבו קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת, כמו שיש בעולם המערבי כלפי השלטון וחופש התקשורת בסין. ככל שהתיאוריה מניחה שקבוצות האינטרסים הם בעלי עוצמה גדולה יותר, כפי שמניחים במקרה של הממשלה הסינית, התיאוריה נהפכת לחסינה מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.

אחד הגורמים להופעתן של תיאוריות קונספירציה הוא הצורך להעניק הסבר המניח את הדעת במקרים שבהם ההסבר הקיים גורם לנו אי נוחות. כך לדוגמה, העובדות הגלויות ביחס לרצח קנדי מצביעות על כך שנרצח על ידי מתנקש בודד, מה שמעמת אותנו עם שבריריות החיים, בפרט של מנהיגי הנתפשים ככל יכולים. במקרה של קורונה, עצם העובדה שווירוס קטלני כמו קורונה יכול להופיע סתם כך בעוד כל מדינות העולם המודרני משותקות, והטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, לא מצליחה למצוא פתרון, גורם לנו לחוסר נוחות.

עובדי מעבדה בצרפת עובדים על חיסון נגד קורונה
למצולמים אין קשר לכתבה. עובדי מעבדה בצרפת עובדים על חיסון נגד קורונה. יהיה או לא יהיה חיסון?צילום: Francois Mori/אי־פי

אז מה סוד המשיכה שלנו לתיאוריות קונספירציה?

חשוב להבין שהמוח אוהב סיפורים בעלי התחלה אמצע וסוף, וחשוב יותר – סיפורים שיש להם משמעות עבורנו. מוחנו מעבד באופן יעיל בהרבה וזוכר טוב יותר 'סיפור טוב', והוא לא מסוגל להכיל עובדות שאין ביניהן קשר, הוא תמיד ינסה לחפש סיבתיות.

בוא נראה דוגמה: לינדה היא בת 31, רווקה, ישירה ומבריקה, והשלימה תואר ראשון בפילוסופיה. כסטודנטית, היא הרבתה לעסוק בנושאים של אפליה ואי-צדק חברתי, וגם השתתפה בהפגנות נגד נשק גרעיני.

מה דעתכם, איזו משתי האפשרויות סבירה יותר:

1. לינדה היא פקידת בנק.

2. לינדה היא פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית.

על פי מחקרים, כ-85% מהאנשים נוטים לענות שהאפשרות השנייה סבירה יותר, אך הכשל הלוגי הוא פשוט. כל פקידת בנק פמיניסטית היא בראש ובראשונה פקידת בנק. על כן התשובה הראשונה נכונה הסתברותית, אבל המוח לא חושב בצורה הזו, הוא עושה שיפוט התאמה לתיאור הדמות שכבר התגבשה בזיכרוננו כשקראנו את הסיפור.

אחרי שהסיפור על לינדה כבר התגבש, עובדות ונתונים סטטיסטיים יתקשו להפריכו. תיאוריית הקונספירציה שגיבשנו על וירוס הקורונה מתאימה לנו לכל הדעות הקדומות שיש לנו על סין. המערכת הקוגניטיבית מעבדת טוב יותר סיפורים קוהרנטיים, שמחברים את כל פיסות המידע ביחד בשלמות, ופה יש סיפור מצוין.

הצורך האובססיבי שלנו בוודאות

חשוב להבין שהמטרה הראשונה של המוח אינה לחשוב באופן רציונלי, אסטרטגי או מתוכנן. המטרה הראשונה היא לייצר ודאות בסביבה. תחושת השליטה קריטית לרווחה שלנו, ולכן המוח תמיד ידאג להשלים פערי מידע במטרה לייצר ודאות. ככלל, תמיד נעדיף תרחיש אימים ודאי, כלומר כזה שניתן לצפותו על פני תרחיש נורא פחות אך לא ודאי.

כך למשל, נמצא כי בעלי חיים ובני אדם יעדיפו עונש ודאי של זרם חשמלי חזק, כזה שיודעים בדיוק מתי הוא אמור להגיע, על פני מצב שבו ישנה סבירות של 50% לקבלת זרם חשמלי אך לא יודעים מתי הוא יגיע. מצב שבו יש חורים בסיפור הוא מצב של חוסר ודאות, שהמוח ידאג להשלימו כדי לייצר ודאות, שגם אם השלכותיה חמורות יותר, לפחות ניתן לדעת מה קורה.

במצבים של חוסר ודאות, המערכת מנסה לגבש רושם על סמך רסיסי מידע. כל פיסת מידע משמשת כדי לאשש או להפריך את התחושות שלנו. מציאת הסברים סיבתיים לאירועים היא חלק מרכזי ביצירת עולם יציב וקוהרנטי, כזה שניתן לחזות את המתרחש בו. ואכן, יש נטייה לפנות לתיאוריות קונספירציה במצבי חרדה וחוסר אונים, אך למרבה הצער, תיאוריות קונספירציה, לא רק שלא מעלות את תחושת הוודאות והשליטה במצב, אלא להפך - הן רק מגבירות את הפאניקה והחרדה.

מוטיבציה נוספת להאמין בתיאוריות קונספירציה היא הצורך בשייכות, שמוביל להתכנסות לתוך קבוצת הפנים, ותפישת כל גורם שנתפש כקבוצת החוץ כאיום. ייחוס ההשלכות השליליות לאחרים מייצר תחושת אחדות ולאומיות, אך במקביל מגביר את השנאה כלפי קבוצות החוץ.

לבסוף, אנשים אוהבים להאמין לתיאוריות קונספירציה מכיוון שהן מייצרות ריגוש, אקשן. אנשים אוהבים להאמין שיש יותר מהנראה על פני השטח. זה נותן סוג של מפלט מהחיים השגרתיים והמשמימים ומספק ריגוש והנאה. לכן הסברים קונספירטיביים תמיד יקבלו עדיפות על פני הסברים פשוטים.

ואם אתם מעוניינים בהסבר הרשמי שפורסם על ידי מגזין הרפואה היוקרתי The Lancent, קבוצת חוקרים בעלי שם ממקומות שונים בעולם בחנה לעומק את הממצאים, וקבעה שהתפרצות המחלה קשורה במגע בין חיות בר ובני אדם. הווירוס שהיה בעבר נחלתם של בעלי חיים בלבד עבר מוטציה כדי להתאים עצמו לשרוד בסביבת הגוף האנושי, והם שוללים מכל וכל את הרעיון שהמקור של הווירוס אינו טבעי אלא סנתוז ביולוגי.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | |אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker