לא בטוח שכדאי לליכוד להציב מצלמות בקלפי

עצם המחשבה שאדם אחר מתבונן בנו תוביל לשינוי בהתנהגות. האבולוציה תיכנתה אותנו להיות רגישים במיוחד לכך שמתבוננים בנו. הוספת המצלמות עשויה להוביל להצבעה יותר חברתית, יותר שקולה ופחות אמוציונלית

מצלמות אבטחה במעגל סגור
מצלמות אבטחה במעגל סגורצילום: בלומברג
לירז מרגלית
לירז מרגלית

כבר תקופה מתנהל דיון סוער בסוגיית הצבת המצלמות בקלפיות. המתנגדים להצעה טוענים כי הצבת מצלמות עלולה לפגוע בפרטיות של הבוחרים, ומנגד, נשמעת הטענה שהצבת מצלמות עשויה למנוע זיופים, כיוון שהמצלמות יתעדו את חברי הקלפי ואת עבודת ועדות הקלפי, בפרט בקלפיות שבהן התגלו בעבר אי-סדרים. בכל הדיונים הללו לא נלקח בחשבון ההיבט הכי משמעותי שעשוי לשנות את תוצאות הבחירות מן הקצה לקצה - ההיבט הפסיכולוגי.

אנחנו יודעים שלגירויים בסביבה יש כוח לעצב את התנהגותנו ולהשפיע על ההחלטות שנקבל, מבלי שנהיה כלל מודעים להשפעתם. כבר ב-1930 אמר לנו סקינר שהכלל הוא פשוט, שיניתם את הסביבה – שיניתם את ההתנהגות. אם תעצבו את התיבה הנכונה – תוכלו לשלוט בהתנהגות. באותו אופן, אם תעצבו את הקלפי הנכון, עם האלמנטים הפסיכולוגיים הנכונים, תוכלו להשפיע על קבלת ההחלטות של האנשים. השינוי היחיד מאז זמנו של סקינר הוא שאנחנו משחקים את תפקיד החולדה.

80% מההחלטות שאנו מקבלים אינם תוצאה של שיקול דעת מעמיק

למרות שאנחנו (מאוד) אוהבים לחשוב על עצמנו כעל אנשים רציונליים, 80% מההחלטות שאנחנו מקבלים אינן תוצאה של שיקול דעת מעמיק או בחינה מעמיקה. החלטותינו מושפעות מרמזים בסביבה החיצונית (מזג האוויר, הבגדים שאנו לובשים, עוצמת התאורה בחדר) או הפנימית (תחושות כמו האם אנו עייפים, רעבים או עצובים) לכל אלו השפעה מרחיקת לכת על התנהגותנו, מבלי שנהיה מודעים לכך או שנוכל להעריך את השפעתם.

למשל, נמצא שריח וניל בסופר פארם מעודד קניות של מוצרי תינוקות, וריח רע גורם לאנשים להיות שמרנים. כשמבקשים מנבדק להעריך אדם שראה זה עתה, הוא ייטה להעריכו כאדם נעים בעל אישיות חמה אם הנבדק החזיק בידו ספל קפה חם, וכאדם קר אם אחז בידו משקה ברד. במלים אחרות, מידע חושי מקבל משקל רב בתהליך קבלת ההחלטה, אך השפעתו אינה מגיעה למודעות.

אפילו למזג האוויר השפעה לא מבוטלת על התנהגותנו. נמצא כי מזג אוויר סגרירי גורם למשקיעים לקחת פחות סיכונים, הוא מעלה את הצורך בתחושת ביטחון והעדפה של מוכר על פני חדש, בעוד מזג אוויר שמשי מעודד משקיעים לקחת סיכונים ולהיות יותר פתוחים להרפתקאות ולהשקעה במניות חדשות.

אספרסו
נבדק שהחזיק בידו ספל קפה חם נטה להעריך אדם שזה אתה פגש כבעל אישיות חמה

כיצד תשפיע הכנסות מצלמות לקלפיות על התנהגותנו?

כפי שראינו, החלקים הפרימיטיביים במוחנו מגיבים לרמזים לא מודעים מהסביבה. לכן, הכנסת מצלמות לקלפיות עשויה להשפיע על הבחירה שלנו מבלי שאפילו נדע לבודד את השפעתה. בואו נעזוב לרגע את סוגיית הפגיעה בפרטיות, כשאדם נמצא מול עדשת המצלמה הוא נהפך להיות הרבה יותר מודע לעצמו ולמעשיו, מכיוון שבראשו רץ התסריט שהוא מתועד ולכן יש ׳מישהו׳ נטול פנים ושם שבוחן אותו ושם לב לכל דבר שהוא עושה.

עכשיו חשוב להבין, התהליך הזה אינו מתרחש בצורה מודעת, אבל כפי שאמרנו, לתהליכים לא מודעים יש השפעה רבה על התנהגותנו. שימו לב לניסוי הבא: בתחילת שנות ה-80 נתן בארג' לנבדקים מטלה של סידור משפטים. חלק מהנבדקים נחשפו למלים הקשורות בזקנה, כמו פלורידה, בינגו ואפור, וחלקם למלים ניטרליות. אלו שנחשפו למלים הקשורות בזקנה הלכו במובהק לאט יותר כשיצאו מהחדר בהשוואה לנבדקים שנחשפו למלים ניטרליות. אבל כשהראו לנבדקים סרטונים בה תיעדו אותם הולכים לאט, הם לא הסכימו להאמין שזה קשור למלות הזקנה, וטענו שהם לא חשו בטוב באותו יום.

מתוך "מופע שנות ה-70". בוב, רד וקיטי מחליטים לעבור לפלורידה

ההחלטה מתרחשת בשני שלבים: תחנת הממסר הראשונה היא החושים – למשל, הריח הטוב העולה מהמאפייה מציף את חושינו. ברגע זה ההחלטה כבר התקבלה ללא ידיעתנו. בשלב השני ניתנת פרשנות לתחושות שלנו - "מאפה קטן לא יזיק, התעמלתי היום בבוקר, וזה גם מקמח מלא, אז אני שומר על תפריט מאוזן".

חזרה לקלפיות. אותו מצביע שיודע במקום מסוים שהוא מתועד, מתחיל לחשוב על כל תנועה שהוא עושה. מודעות גבוהה למעשינו מובילה אותנו לבחירות יותר שקולות ורציונליות, בחירות שפחות מונעות מרגש או מתחושת שייכות למעגל פוליטי מסוים, ויותר מודעות לסביבה ולערכים דמוקרטיים. אין הכוונה לאנשים שיודעים בוודאות עבור מי הם מתכוונים להצביע; היכולת של רמזים חיצונים להשפיע על החלטות היא לרוב אצל המצביעים המכונים "מתנדנדים", כאלו שלא בטוחים עבור מי יצביעו.

קלפי בבאקה אל-גרבייה, בספטמבר
קלפי בבאקה אל-גרבייה, בספטמברצילום: רמי שלוש

במחקר שנהפך לקלאסיקה הראו הלי ופסלר Haley & Fessler (2005) שהקרנת תמונה של עיניים גרמה למשתתפים להתנהג בצורה יותר פרו חברתית בסיטואציה של משא ומתן בתנאי מעבדה. במילים פשוטות, הם היו יותר נכונים לתרום לאחרים את כספם לאחרים. הניסוי זכה ללא מעט ביקורות בתואנה שזו ״לא חוכמה״ שנבדקים היו נדיבים בתנאי מעבדה, השאלה היא האם נצליח לשחזר זאת בעולם האמיתי, ולכן החליטו לשחזר את הניסוי גם בסביבה טבעית.

באחת האוניברסיטאות, הציבו מעל תיבת הצדקה אחת משתי תמונות. תמונה של אגרטל פרחים ותמונה של עיניים אנושית נועצות בכם מבט. בכל יום תלו תמונה אחרת. נמצא שהנכונות של אנשים לתרום גדלה משמעותית באותם ימים שבהם הוצבה תמונת העיניים בהשוואה לתמונת הפרחים. בנוסף, נמצא שכשהוצבה תמונת העיניים, אנשים נטו יותר לפנות את המגש שלהם לפח ולא להשאירו על השולחן למנקה. תמונות העיניים נמצאו יעילות אפילו בעידוד אנשים להפריד אשפה לצורכי מיחזור.

עצם המחשבה שאדם אחר מתבונן בכם וצופה במעשיכם, בין אם מדובר על מצלמה בקלפי או תמונת עיניים בקפיטריה, תוביל לשינוי התנהגותכם. האבולוציה תיכנתה אותנו להיות רגישים במיוחד לכך שמתבוננים בנו. הוספת המצלמות עשויה להוביל להצבעה יותר חברתית, יותר שקולה ופחות אמוציונלית. בעת קבלת החלטה, יש להביא בחשבון גם את משתנים החבויים מתפישתנו, שלהם יש את ההשפעה הרבה ביותר.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | |אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker