האם נתניהו אשם? זאת בכלל לא השאלה הנכונה

האנשים שהפגינו השבוע למען נתניהו מאמינים לו בלב שלם. גם לו היה נתניהו מודה בכל ההאשמות - הם כנראה עדיין לא היו מוכנים להאמין שהוא אשם ■ כיצד קבוצה כל כך גדולה של אנשים מסוגלת להאמין בחפותו של אדם מבלי לבחון את העובדות, ומבלי לקחת בחשבון שישנו סיכוי שהוא אשם?

לירז מרגלית
לירז מרגלית
הפגנה תמיכה בבנימין נתניהו
הפגנה תמיכה בבנימין נתניהוצילום: אילן אסייג
לירז מרגלית
לירז מרגלית

תחת הכותרת "מצילים את המדינה, מפגינים נגד הפיכה שלטונית", התאספו השבוע כ-6,000 מפגינים ברחבת המוזיאון בתל אביב. הקהל כלל נציגים מכלל מגזרי האוכלוסייה: חרדים, מתנחלים, פעילי ליכוד, נשים, ילדים. הם  נשאו שלטים שעליהם נכתב, בין היתר: "לעולם לא תצעד לבד; לא נשתוק על שפיכת הדם".

המניע המרכזי להפגנה היה תיאוריית קונספירציה על אופן ביצוע החקירה כנגד ראש הממשלה, כשהמסר המרכזי שהועבר היה שנתניהו הוא קורבן. קורבן של התקשורת השמאלנית, של המשטרה ושל הפרקליטות.

אין לי שום עניין להיכנס לשאלה האם נתניהו אשם או לא, אבל אני רוצה להתייחס לתופעה לא פחות מעניינת. אני רוצה שננסה לענות על השאלה כיצד קבוצה כל כך גדולה של אנשים מסוגלת להאמין בחפותו של אדם מבלי לבחון את העובדות, את הראיות, מבלי לקחת בחשבון שישנו סיכוי שהוא אשם. אותם מפגינים מאמינים לו בלב שלם. גם לו היה מתרחש תסריט שלפיו ראש הממשלה היה עולה על במה ואומר: "אני אשם, טעיתי, לא נהגתי כשורה" - גם אז הם כנראה עדיין לא היו מוכנים להאמין שהוא אשם.

מה בדיוק עובר עליהם?

אחת הביקורות העיקריות המופנות כלפי תומכיו המושבעים של נתניהו, היא שהם אטומים. לא מוכנים להקשיב, שאם רק היו עוברים על החומרים, בוחנים את העובדות באופן אובייקטיבי, הם היו משנים את דעתם. ביקורת זו מדגימה חוסר הבנה בסיסי של האופן שבו עובדת מערכת הרגש שלנו.

הפגנה תמיכה בבנימין נתניהו
הפגנה תמיכה בבנימין נתניהוצילום: אילן אסייג

זה אולי יגיע כהפתעה לחלק מהקוראים, אבל גם אם היו מוכנים לשמוע את טיעוני הצד השני, טיעונים אלו לא היו משפיעים עליהם. המנגנון עובד אצלם בצורה שונה. הם מצויים במצב רגשי המונע מהם לעבד ולנתח מידע באופן שאותו אנו אוהבים לכנות רציונלי. הם לא שוקלים את המידע שיש להם אל מודל המידע החדש. הם לא מאפשרים למידע חדש להיכנס ולשנות את המודלים הקיימים. לא כי הם אטומים, פשוט כי אין להם שום יכולת לעשות זאת.

מערכת היחסים בין נתניהו לבין (חלק מ)תומכיו אינה תמיכה רעיונית או אידיאולוגית, אלא הערצה. המנגנון המתווך את ההערצה הוא תהליך פסיכולוגי של היקשרות (attachment), שלפיו אנו נולדים עם מערכת היקשרות המניעה אותנו לחפש קרבה לדמויות משמעותיות.

כמו הקשר המתפתח בין ההורה לילד בשנות חייו הראשונות. קשר זה מספק תחושת הגנה וביטחון, וזה אכן בדיוק מה שנתניהו הוא עבורם. עוגן. הוא עונה על צרכים פסיכולוגיים, מספק תחושה שיש מפקד לספינה, שיש על מי לסמוך. בכך הוא משחרר אותנו מלחצי היומיום.

מוצפים בחרדת נטישה

תומכי נתניהו מוצפים בחרדת נטישה, והיא זו שמשבשת את תהליך עיבוד המידע השקול. כשצורך קיומי כמו נטישה עומד מול שיקול רציונלי "זניח" כמו שוחד, אין לשיקולים הרציונליים הרבה סיכוי. נסו לתאר מצב שבו יאמרו לכם שאחד מילדיכם או מהוריכם פשע. האם תהיו מסוגלים להאמין בזה?

הפגנה תמיכה בבנימין נתניהו
הפגנה תמיכה בבנימין נתניהוצילום: אילן אסייג

מנהיגים כריזמטיים כמו נתניהו מצליחים לייצר מצד אחד תחושה של חוסר אונים ותלות מאד גדולה, ומנגד תחושת ביטחון ואהבה עמוקה. לן אוקס, פסיכולוג אוסטרי, ביקש להגדיר מאפיינים המשותפים למנהיגים כריזמטיים, ומצא שאחד הדברים המאפיינים אותם הוא אישיות נרקסיסטית, עוצמה פנימית המניעה תחושת אמון בלתי מתפשרת לגבי הדרך שבה הם הולכים.

לכן, לא משנה כמה ביקורות מופנות כלפיהם, לא מלוות אותם תחושות של ספק, חרדה או אשמה המאפיינות אנשים אחרים. הם בטוחים בצדקת דרכם ומעבירים תחושת ביטחון זו לתומכיהם. זו הסיבה שהרבה יותר קל לנו ללכת אחרי מנהיג הבטוח בעצמו ובטוח שהוא יודע מהי הדרך הנכונה עבורנו, מאשר אחרי מנהיג המראה ספקות, חוסר ביטחון, או שרחמנא ליצלן שוקל את דרכו ואינו נחרץ וחד משמעי.

המערכת הרגשית עובדת שעות נוספות

סריקות מוחיות הראו שצפייה בדוברים כריזמטיים מובילה לפעילות מוגברת באזור במוח הנקרא רשת ברירת המחדל, הקשור בחלימה בהקיץ, מחשבות, הרהורים והעלאת זיכרונות. פעולות אלו מקושרות עם ירידה בחשיבה אנליטית. לכן למנהיגים כריזמטיים יש השפעה רגשית, כמעט מיסטית.

כשעוצמת הרגש עולה, יכולתנו לעבד מידע, להבין ולנתח את המסרים – קטנה. עוצמת הרגשות המציפים אותנו מובילה להידרדרות קוגניטיבית, ובמצבים קיצוניים אנו עדים למצב המדמה היפנוזה. למעשה, ככל שנצפתה הפחתה רבה יותר של פעילות מוחית באזורים המעורבים בחשיבה רציונלית, כך המנהיג דורג כיותר כריזמטי.

הפגנה תמיכה בבנימין נתניהו
הפגנה תמיכה בבנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

אל תנסו לשכנע

הצגת טיעונים וניסיונות שכנוע נועדו לכישלון. צריך לנסות להיכנס לנעלי האחר, להבין שכל מי שנתניהו משמש עבורו דמות אב או מנהיג, אחוז חרדה מהמצב גם אם לא יצהיר על כך באופן מודע. ההכרה בכך שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה, מובילה לפחד וחששות קיומיים ולכן לדחיית כל טענה שרק רומזת שראש הממשלה אשם. הדרך להעביר מסר היא לדמיין כיצד העולם נראה לצד השני של המפה. הם באו להילחם על נתניהו. בלעדיו, הם חשים יתומים.

לא משנה כמה התפתחנו, כמו כל חיה אחרת על פני כדור הארץ, מוחנו עדיין רווי מזכרות פסיכולוגיות מהמסע האבולוציוני שעברנו במשך מיליוני שנים. לכן באופן לא מודע נוח לנו ללכת אחרי מנהיג המשרה עלינו תחושת ביטחון.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | |אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ