כולם אידיוטים ורק אני עייף, או: מהו המנגנון הקוגניטיבי למניפולטיביות? - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כולם אידיוטים ורק אני עייף, או: מהו המנגנון הקוגניטיבי למניפולטיביות?

לא אחת יוצא לי לשמוע מהורים ש"הילדים בימינו רעים במיוחד". אנו נוטים לייחס את התנהגותם האלימה של הילדים לתכונות אישיותם, ולא לוקחים בחשבון את הנסיבות, למרות שבמרבית מקרי האלימות, לא מדובר בילדים רעים במיוחד

2תגובות
דייט
ללא קרדיט

החלטת לצאת לדייט ראשון עם בחור שפגשת לא מזמן. למרות החששות, הדייט היה מהנה. אחרי הסרט החלטתם להמשיך את הדייט בטיול לאורך הטיילת, כשלפתע ראיתם קבצן מבקש נדבה. בן זוגך הושיט יד לארנק, הוציא מטבע של 10 שקלים והושיט לקבצן. "וואו", את מחייכת לעצמך, הוא לא רק חתיך, הוא גם בחור טוב.

כרגע עשית את טעות הייחוס הבסיסית (Fundamental Attribution Bias) - הנטייה לתת משקל לפנימיות האדם ולהפחית בחשיבות המצב. אנו נוטים להאמין שההתנהגות של אדם נובעת מתכונות אישיות בלי לקחת בחשבון את הנסיבות: דייט ראשון, הוא יודע שחששת מהפגישה, הוא יעשה הכול כדי להרשים אותך וכשחושבים על זה, אם כל מה שצריך כדי שתתרשמי מרוחב הלב שלו אותך זה לשלוף 10 שקלים מהארנק, המחיר אינו גבוה.

בבואנו לפרש התנהגות של אחרים, אנו נוטים לייחס את התנהגותם לתכונות אישיות ולא לוקחים בחשבון את השפעות המצב, למרות שלרוב, לגורמים מצביים יש את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהגותנו.

כל הפולטיקאים שקרנים

תחשבו על האמירות הבאות: "כל הפוליטיקאים שקרנים", או "כל הפוליטיקאים מושחתים". יש שתי דרכים לפרש את המשפטים האלה: הראשונה היא שמראש כל המושחתים או אנשים בעלי נטייה לשקר הולכים לפוליטיקה. פרשנות זו מדגימה את טעות הייחוס הבסיסית, אך ההסבר היותר מתקבל על הדעת הוא שמצב העניינים בזירה הפוליטית גורם לאנשים לשקר ולעשות מניפולציות כדי לשרוד, לכן גם אם מרבית האנשים בזמן שהלכו לפוליטיקה – לא היו שקרנים, הם למדו מהר מאוד שזו הדרך היחידה להצליח.

ניתן לראות זאת גם אצל הורים. לא מעט הורים מספרים לי שהילד שלהם פורע כל עול בבית, מתחצף, משתולל אבל בבית הספר המורות מספרות שהוא מלאך. ההסבר לפער מאוד פשוט, אין לתכונות האישיות של אדם השפעה רבה על התנהגותו. למצב, לעומת זאת, יש השפעה משמעותית - הרבה יותר ממה שנרצה לחשוב.

אחד הניסויים הראשונים להראות את ההשפעה של טעות הייחוס הבסיסית הוא הניסוי של סטנלי מילגרם. בניסוי נבדקים התבקשו לחשמל אדם אחר בתואנה שהחוקרים מעוניינים לבחון את השפעה הענישה (שוקים חשמליים) על למידה. למעשה, הניסוי נערך כדי לנסות להבין את תופעת הצייתנות לסמכות בתקופת השואה, האם מדובר על רוע טהור או שמא היו גורמים מצביים שהובילו לרמות הרוע שנצפו בשואה. כשמספרים לאנשים על תוצאות הניסוי, שלפיהם 65% מהנבדקים הגיעו לעוצמה הקטלנית של 450 וולט, הם נוטים לייחס את התנהגותם של הנבדקים למאפיינים אישיותיים, הם מסבירים שכנראה מדובר היה בנבדקים בעלי תכונות אופי סוציופתיות ממש כמו הנאצים בשואה, אך האמת היא שהסיטואציה משחקת תפקיד מרכזי. 

מתוך הניסוי של פרופ' סטנלי מילגרם על מידת הציות של בני אדם לסמכות
AFP

באותו אופן, לא אחת יוצא לי לשמוע מהורים ש"הילדים בימינו רעים במיוחד". אנו נוטים לייחס את התנהגותם האלימה של הילדים לתכונות אישיותם, ולא לוקחים בחשבון את הנסיבות, למרות שבמרבית מקרי האלימות, לא מדובר בילדים רעים במיוחד. הנסיבות מהוות את הגורם העיקרי לאלימות, בפרט בעידן הדיגיטלי: האינטראקציה מאחורי מסך, העובדה שלא חשופים לתחושות הצד השני, הקלות היחסית בה זה נעשה, הם הגורמים המהותיים מאחורי האחוז הגבוה של מקרי האלימות ברשת.

כשזה נוגע אליי – זה סיפור אחר

החלק המעניין בסיפור הזה הוא שטעות הייחוס הבסיסית נעשית כשמדובר באחרים,  לעולם לא ביחס לעצמנו. קיבלתי 70 במבחן כי לא הרגשתי טוב באותו יום, אבל הוא קיבל 70 כי הוא לא חכם במיוחד. קיימת בנו נטייה מובנית לייחס את התנהגותם של אחרים לאישיותם ואילו את התנהגותנו שלנו לגורמים פנימיים.

במלים פשוטות - כישלונות של אחרים הם באשמתם, כישלונות שלי הם מתוקף הנסיבות. חברה סיפרה לי כמה גועל חשה כלפי חברה אחרת, כשזו סיפרה לה שהתנשקה עם בחור אחר בזמן שחבר שלה, ששירת ביחידה מובחרת, נשאר שבת בבסיס. לאחר חצי שנה אותה חברה בדיוק סיפרה לי שהתנשקה עם חבר של חברה טובה שלה. "היא בחורה נוראית, היא ממש לא ברמה שלו", שיכנעה את עצמה.

בהרבה מקרים אנו מרחיבים נטייה זו לאנשים שקרובים אלינו כמו משפחה או ילדים. אם הילד שלי הרביץ, כנראה מישהו התגרה בו, אחרת אין סיכוי שהיה מרביץ, באותו אופן, אם קבוצת הכדורגל שלי הפסידה, היה לה יום גרוע, אבל הקבוצה היריבה פשוט גרועה.

כאן מגיע טוויסט עוד יותר מעניין.

הטייה זו נעשית רק כשמדובר בהתנהגות שלילית. כשמדובר בהתנהגות חיובית, ההטייה מתהפכת. קיבלתי 100 במבחן כי אני ממש חכמה, אני זורק בקבוקים למחזור כי אכפת לי מאיכות הסביבה.

מחזור בקבוקים
אילן אסייג

לא מדובר בצביעות

למרות שאנו נוטים לחשוב שמדובר בצביעות, זהו מגנון הגנה המהווה חלק אינטגרלי מהאני שלנו. מנגנון הגנה זה מכונה רציונליזציה ומטרתו היא להדחיק מהמודעות את התחושות השליליות שיציפו אותנו אם נדע את האמת.

מנגנון זה מוביל אותנו לספק הסבר רציונלי להתנהגות שלילית כמו אותו ילד המקנא בצעצוע של חברו ומבקש ללכת הביתה "כי כבר מאוחר". פולטיקאים עושים זאת כל הזמן אבל לא בהכרח מתוך צביעות ומניפולטיביות, אלא מתוך מתן משקל מופחת להתנהגויות שליליות שלהם, שנעשו לכאורה מתוקף הנסיבות, בעוד התנהגות האחרים היא תמיד כתוצאה מרוע טהור.

כיצד ניתן לפתור את הדיסוננס?

באחד הניסויים המפורסמים שבחנו זאת, נבדקים נטלו חלק במשימה משעממת לכל הדעות - העברה של חפץ ממקום למקום במשך שעה. לאחר הניסוי, לקבוצה אחת של נבדקים הציעו דולר בתמורה לכך שיספרו לסטודנטים שהיו בתור לניסוי אחריהם שהניסוי היה ממש מעניין. לקבוצה השנייה הציעו 20 דולר עבור אותה בקשה. כל הנבדקים, ללא יוצא מן הכלל, הסכימו לשקר לנבדקים הבאים אחריהם. כששאלו את הקבוצה שקיבלה 20 דולר מדוע הסכימו לכך, התשובה היתה שבעבור 20 דולר הם מוכנים לשקר. כששאלו את קבוצת הנבדקים שקיבלה דולר אחד, הם טענו שהניסוי היה מעניין.

יש לנו דחף לשמר תפישה עצמית קוהרנטית. בעת התמודדות עם מצב של פער בין התפישה העצמית שלי (האם אני אדם שמוכן לשקר בעבור דולר?) לבין ההתנהגות (שיקרתי בעבור דולר) - נפעל להסרת הדיסוננס באמצעות שינוי הדעה או שינוי ההתנהגות, מה שיותר קל באותו רגע. כך, פוליטיקאי שנדרש לבצע מהלך שאינו מאמין בו, יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמהלך ייראה לו הכרחי וצודק. זו הסיבה המרכזית לכך שלהצלחה אבות רבים, אבל הכישלון הוא יתום.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#