נתניהו הוא התרופה להפרעת החרדה שלנו - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו הוא התרופה להפרעת החרדה שלנו

שעות העמימות שהיו באירוע שבו ירה חיזבאללה טילי נ"ט בין ההודעה על נפגעים להודעה שאין נפגעים יצרו אקטיבציה של התחושות השליליות שהציפו אותנו באירועים דומים, שגורמות לנו להעדיף את האפשרות הכי בטוחה, משום שמבחינת מוחנו בטוח שווה מוכר

12תגובות
בנימין נתניהו
מארק ישראל סלם

חיזבאללה ירה בתחילת השבוע כמה טילי נ"ט לעבר בסיס צבאי וכלי רכב צבאיים באזור אביבים. איש לא נפגע וצה"ל השיב באש לעבר מקורות הירי ולעבר מטרות בדרום לבנון.

התרחיש הזה אמנם הסתיים ללא נפגעים לכוחותינו, אך הותיר את חותמו מבחינה תודעתית. התודעה שלנו היא סיפור מעניין. היא לא קשובה לפרטים, לא מעניין אותה מה באמת קרה, מעניין אותה מה היו התחושות בזמן האירוע.

קיים פער גדול בין המציאות האובייקיטיבית ובין האופן בו אנו מפרשים אותה. זה קצת כמו הבדיחה על בחור שכועס על חבר שלו כי חלם שגנב לו את הכפיות. כשהחבר שואל בתמיהה איך הוא יכול לכעוס עליו אם זה היה רק חלום? משיב הבחור שאמנם האירוע לא קרה האבל התחושות הרעות נשארו. גם במקרה ירי הטילים, האירוע אמנם הסתיים בלא נפגעים אך התחושות השאירו חותמן על התודעה.

ישנם שני מנגנונים במוחנו, רציונאלי ורגשי. המוח בנוי בצורה כזו שאירועים רגשיים משפיעים עליו הרבה יותר מפיסות מידע אובייקטיביות. לאחר אירוע הירי חווינו כמה שעות של חוסר ודאות ועמימות בנוגע לנפגעים של כוחותינו, שבמהלכן דמיינו את התרחיש הגרוע ביותר.  לכן, למרות שבסופו של יום לא קרה שום דבר, התודעה שלנו לא ניזונה מעובדות אלא מתחושות. כמה שעות של חוסר הוודאות מותירות רישום בזיכרון הקולקטיבי שלנו ותהיה להן השפעה עמוקה על מערכת בחירות הקרובה.

כיצד אירוע מסוג זה משפיע על הבחירות שלנו?

שעות העמימות שהיו בין העת שבה נמסרה ההודעה על נפגעים ובין ההודעה שאין נפגעים יצרו אקטיבציה של התחושות השליליות שהציפו אותנו באירועים דומים. מדובר על תחושות של חוסר ודאות, חוסר אונים וחרדה מהעתיד לבוא. אף אחד לא מעוניין בתרחיש של התחממות הגבול הצפוני.

מצבי עמימות מסוג זה, גורמים לשיבוש תהליכי חשיבה וקבלת החלטות. הרגישות לאיומים עולה. מצבים אלו מובילים להעדיף את האפשרות הכי בטוחה ומבחינת מוחנו בטוח שווה מוכר. כל אפשרות שאינה מוכרת כמו הנהגה חדשה, נתפשת כהעצמת האיום והעצמה של תחושות השליליות.

חוקרים באוניברסיטת פיטסבורג הראו שתחושות חרדה משתקות חלקים במוחנו שהם קריטיים לקבלת החלטות רציונלית. האזור שאמור לרכז את הקלט מאזורי המוח השונים ולהגיע להחלטה על סמך המידע המצוי ברשותו נקרא הקורטקס הפרה פרונטלי, והוא מצוי בקדמת המוח. הוא זה המאפשר גמישות בקבלת ההחלטה, שוקל את ההשלכות, מנטרל שיקולים לא רלוונטיים ויודע לקחת בחשבון שיקולים עתידיים. הוא נותן ערך לאלטרנטיבות השונות – מחשב כמה כל אלטרנטיבה שווה לי.

מה קורה למוחנו במצבי חרדה?

כשמתבוננים על תפקוד הקורטקס הפרה פרונטלי במצבי חרדה, רואים שבעת הצפה של תחושות שליליות, התפקוד הלוגי שלו משתבש. הערך שהוא נותן לכל אחת מהאלטרנטיבות משתנה ושיקולים רגשיים מקבלים עדיפות על פני רציונליים.

כך למשל, מצבי חרדה יגרמו לנו לדחות 1,000 שקל בסבירות של 90% לטובת סכום כסף וודאי של 200 שקל, למרות שחישוב פשוט מראה שהאפשרות הראשונה הרבה יותר כדאית מבחינה כלכלית. היכולת להתבונן על האפשרויות בצורה אובייקטיבית משתבשת וישנה נטייה להימנע מאירועים הנתפשים בכעלי סיכון או לא מוכרים.

כשנתנו חומר מעורר חרדה לחולדות, הן לא הצליחו להתעלם מהסחות כדי להגיע לתגמול אטרקטיבי בהשוואה לקבוצת חולדת שלא קיבלו את החומר. סריקה מוחית העלתה שתחושות החרדה למעשה "הרדימו" קבוצת נוירונים בקורטקס הפרה פרונטלי המעורבות באופן ישיר בקבלת החלטות. כשזה מגיע לקבלת החלטות, החרדה משתקת קשרים מסוימים ובכך מקשה על המוח לסנן מידע לא רלוונטי ולקבל החלטות מושכלות.

בנוסף, תחושות חרדה מובילות לרגישות מוגברת לאירועים שליליים ואיומים פוטנציאליים. כך, אירוע עמום מתפרש כמאיים. למשל, במצבי חרדה נבדקים נוטים לתפוש פנים ניטרליות כמאיימות או כועסות. לכך יש השפעה מכרעת על ההחלטות שנקבל מכיוון שהמוטיבציה המרכזית בזמן חרדה היא להימנע ממצבים של חוסר ודאות והעדפה של בטוח ומוכר על פני אלטרנטיביות הנתפשות כלא מוכרות או כבעלות סיכון.

לחלק מהאנשים יותר מאשר לאחרים

מחקר של רוד מונטגו מ-2017 הראה שימנים ושמאלנים מגיבים בצורה שונה למצבים שליליים. מצבי סיכון ומצבים מעוררי פחד יעוררו תגובות ביולוגיות בעוצמה גבוהה יותר אצל ימנים, בהשוואה לשמאלנים. בפרט נצפתה עוררות גבוהה באזור מוחי הנקרא אמיגדלה, המקושרת לאגרסיה ופחד. בנוסף, כשחשפו נבדקים משני צדי המפה הפוליטית לגירוי המעורר רגש שלילי כמו תמונות מלחמה, פצצת אטום, גופות או שריפה, ימנים הפנו אליו קשב מוגבר, זכרו אותו טוב יותר ולאורך זמן רב יותר.

אין שום כוונה לומר פה שימנים מעלים חששות לא רציונליים, אלא שנטיות ימניות מקושרות פיזיולוגית בעיבוד והפניית קשב לגירויים שליליים, ולכן הם יגלו רגישות מוגברת למצבי איום. תגובות ביולוגיות אלו מספקות תמיכה נוספת לסיבה שבגינה ימנים מעדיפים את המוכר, לא אוהבים לקחת סיכונים ומחפשים אחר ביטחון ויציבות. המערכת הלימבית, הקשורה בעיבוד רגש שלילי, פעילה יותר אצל ימנים. לכן אותו גירוי עשוי להיתפש עבור שמאלנים כהפחדה חסרת בסיס ואצל ימניים כאיום קיומי.

אתם לא קוראים נכון את המפה ויש לזה הסבר ביולוגי

הסרטון החדש של הליכוד, המציג את בנימין נתניהו כמדרך טיולים, הוא מהלך לא פחות ממבריק, הקורא באופן מדויק את החולשות האנושיות. בסרטון נראים שני מטיילים שאיבדו את דרכם ומתווכחים על מהי הדרך הנכונה להמשיך במסע. לפתע משום מקום צץ נתניהו ומסביר להם שהם לא קוראים נכון את המפה. "תפסיקו להתברבר, הוא מורה על הדרך הנכונה. "היצמדו לימין". הדרך שהוא מציע להם היא "בטוחה ויציבה".

נתניהו מדריך הטיולים - דלג

לפתע משביל אחר הם רואים מטיילים אבודים ולחוצים שאיבדו את דרכם. אחת המטיילות מזהירה בחרדה, "אל תלכו לשם, אף אחד לא יודע לאן הולכים", המדריכים בקבוצה השנייה מבולבלים, לא החלטיים.

קמפיין זה פונה בדיוק לרגישות המוגברת שלנו במצבי חרדה והוא לא יכול היה להגיע בטיימינג טוב יותר. לכן, למרות שהאירוע נגמר בכלום, הוא הצליח להפעיל תזכורת לחרדות הכי גדולות שלנו. זה העניין עם התודעה שלנו, אין קשר בינה ובין המציאות בפועל, ובבואנו לקבל החלטה, המשקל שלה בבחירות שלנו יגבר על כל לוגיקה אחרת.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דגם של בית על מחשבון

מתשואה מובטחת ועד צ'קים מראש: הטעויות של משקיעי נדל"ן

בכל תהליך שבו אנחנו מפקידים את כספנו בהשקעה מסוימת, קיים סיכון שמשתנה בהתאם לסוג ההשקעה וליכולת הגוף שאליו אנחנו מעבירים את כספנו לנהל את הסיכונים. להלן כמה טעויות שמשקיעי נדל"ן עושים, ומה כן כדאי לקחת בחשבון

איש מכירות

משפך המכירות: באתי, ראיתי, מכרתי

משפך מכירות הוא כנראה אחד המונחים שסובלים משימוש יתר, עד שנדמה שנהפך לקלישאה. אבל מדובר באחד הכלים השימושיים ביותר לגיוס ושימור לקוחות. הטור הזה מרענן את החשיבה על המשפך ומסיר אבק מפעולות שהן כל כך שגורות - שנדמה שהן שקופות. וגם בונוס – איך להפוך את המשפך לשעון חול

כתבות שאולי פיספסתם

*#