יש לכם תחושה רעה לגבי דייט או עסקה? תקשיבו לה - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש לכם תחושה רעה לגבי דייט או עסקה? תקשיבו לה

אינטואיציה היא עדות לתהליך מורכב של איתות ביולוגי הפועל מתחת לסף התודעה. אנחנו נולדים עם מנגנון אוטומטי המאחסן את ההתנסויות הקודמות ובונה מהם דפוסים. בכל פעם שמשהו סוטה מהדפוס שהתרגלנו לראות, זה מייצר תחושה לא טובה

16תגובות
זוג בדייט במסעדה
Nejron | Dreamstime.com

פברואר 1991, העירקים פולשים לכווית. מועצת הביטחון של האו"ם הציבה בפני עיראק אולטימטום - נסיגה תוך ארבעה חודשים מכווית, או שתשלם מחיר. משלא נענו, החלו בעלות הברית לפרוש כוחות בכווית.

בוקר הפלישה. הספינות הבריטיות והאמריקאיות שהוצבו במפרץ הפרסי הכריזו על דרגת הכוננות הגבוהה ביותר האפשרית. הספינה הבריטית "גלוסטר" שעגנה 25 ק"מ מחופה של כווית, היתה אחראית להגן על צי הספינות של בעלות הברית. תפקידה היה לנטר את המרחב האווירי סביב הצי. משימתה היתה להתריע על כל תזוזה חשודה לעבר הספינות. באותו בוקר סגן מפקד מייקל ריילי היה אחראי על ניטור מסך המכ"ם.

צוות המכ"ם שריילי היה חלק ממנו תיפקד תחת לו"ז אינטסנסיבי וצפוף במיוחד. כל משמרת נמשכה 6 שעות, מה שאומר שהיו להם 6 שעות לישון, לאכול ולחזור לאותו חדר קלסטרופובי כדי לנטר את המכ"ם. החיילים כבר החלו להראות סימני תשישות, עיניהם היו אדומות והם חיו על צריכה קבועה של קפאין.

25 בפברואר, ריילי במשמרת מחצות. השעה 5:01 לפנות בוקר, ריילי מבחין בנקודה חשודה על מסך המכ"ם מכיוון החוף הכוויתי. חישוב מהיר של המסלול העלה שהנקודה בדרכה לצי האניות של בעלות הברית. הנקודה ממשיכה לנוע לעבר הצי ומתבייתת על אוניית הקרב האמריקנית "מיזורי".

הנקודה על המכ"ם יכולה היתה להיות אחת משתי אפשרויות: מטוס החוזר לבסיס שעל הספינה, או טיל שנורה אל הספינה. למרות שריילי ראה נקודות כאלו במשך כל הלילה, משהו בנקודה הזו עורר את חשדו.

הוא לא ידע להסביר מדוע אבל הנקודה הירוקה המהבהבת על המסך מילאה אותו פחד. הדופק החל לעלות וידיו הפכו דביקות. הוא המשיך במעקב אחר הנקודה למשך 40 השניות הבאות בעודה מתקרבת לאוניית הקרב האמריקאית. בכל סיבוב של המכ"ם הנקודה התקרבה יותר ויותר.

מכ"ם
בלומברג באו באו

הגענו ל-Money time

אם הנקודה היא טיל וריילי לא יפעל באופן מיידי, זה יהיה מאוחר מדי. מאות חיילים יאבדו את חייהם והמיזורי תטבע. אך ריילי ניצב בפני בעיה. המיקום של הנקודה היה בעייתי, באותה מידה הנקודה יכולה להיות מטוס החוזר לבסיס שעל הספינה ששימש להעברת פצצות מונחות.

הנקודה זזה במהירות של מטוס קרב והיתה בעלת שטח פנים זהה למטוס קרב. כדי להוסיף מורכבות, מטוסי הקרב נהגו לכבות את הזיהוי האלקטרוני בטיסות החוזרות כדי לא להיות חשופים לסכנת הטילים העירקיים.

אם ריילי תכנן ליירט את המטרה, לפעול על פי תחושת הפחד שלו, הוא היה צריך לפעול עכשיו. ריילי הוציא פקודה לירות.

שני טילי קרקע-אוויר כוונו אל הנקודה, ובפיצוץ רב עוצמה היא נעלמה ממסך המכ"ם 600 מטרים בלבד לפני שהגיעה לספינת הקרב האמריקנית. כמה דקות אח"כ נכנס מפקד הספינה גלוסטר אל חדר המכ"ם. "מי ירה?" הוא שאל. "אני", השיב ריילי. "איך אתה יכול להיות בטוח שיירטת טיל עירקי ולא מטוס קרב אמריקני?" שאל הקפטן. "אני פשוט יודע", ענה ריילי.

 4 השעות הבאות היו הארוכות בחייו של ריילי, לאחר ספירת המטוסים בצי האמריקאי הגיעו תוצאות החקירה - זה היה טיל עירקי ולא מטוס קרב אמריקאי. ריילי הציל את חיי החיילים על אניית הקרב. לאחר המלחמה בוצע תחקיר מקיף של האירוע והגיעו למסקנה שלא ניתן היה לקבוע האם מדובר בטיל או מטוס קרב. היה לו מזל, אמרו כולם.

האם לריילי היה מזל? כשהפסיכולוג גארי קליין שלא האמין ב"מזל", הוזמן לחקור את האירוע, הוא הבין כיצד ריילי זיהה את הנקודה כטיל. היה שם משהו שחרג מהתבנית שריילי התרגל לזהות. השעות שצבר ריילי מול מסך המכ"ם הובילו ליצירה לא מודעת של תבניות במוחו. הוא התרגל לראות תבנית קבועה של נקודות שמאפיינת את תנועת מטוס הקרב האמריקאי החוזר לבסיס הספינה. הוא יצר במוחו מודל של דפוס הנקודות על המכ"ם.

מה קרה שם?

כל המטוסים שחזרו ממשימות ההפצצה הופיעו בסריקה הראשונה של המכ"ם. הטיל העירקי שטס בתחילה בגובה נמוך בהשוואה למטוס הקרב הופיע על המכ"ם רק בסריקה השלישית. ריילי, שהתרגל לראות דפוס נקודות עקבי על המסך, העריך באופן לא מודע שיש משהו שונה בדפוס שציפה למצוא על המכ"ם.

מה שאנו מכנים אינטואיציה, התחושה הזו של ריילי שמשהו לא בסדר עם הנקודה שעל המכ"ם, היא בעצם עדות לתהליך מורכב של איתות ביולוגי הפועל מתחת לסף התודעה. אנחנו נולדים עם מנגנון אוטומטי המאחסן את ההתנסויות הקודמות ובונה מהם דפוסים. בכל פעם שמשהו סוטה מהדפוס שהתרגלנו לראות, זה מייצר תחושה לא טובה, בין אם בתחושה לא טובה לגבי הדייט שלנו, מרואיין לעבודה או עסקה שאנחנו עומדים לחתום.

קליין מספר על אחות במחלקת לב של בית חולים, ששבה לביתה ומצאה את חמה צופה בטלוויזיה. היא הביטה לרגע בפניו ואמרה: "אתה חולה. אנחנו הולכים עכשיו לבית החולים". הוא עצמו לא הרגיש דבר, והיא לא ידעה להסביר מדוע היא מרגישה ככה. בבית החולים התברר שהוא היה על סף התקף לב. היא הצילה את חייו. כשניסו בדיעבד לבדוק כיצד ידעה, התברר שזמן קצר לפני התקף לב משתנה חלוקת הדם על הפנים, ויש תבנית אופיינית לחלוקת הדם הזאת. היא למדה להבחין בה בלי שהיא ידעה שהיא לומדת.

באותו אופן, אחיות ותיקות יודעות לאבחן זיהומים אצל תינוקות מבלי שישנם רמזים שנראים לעין, ובאחוזי הצלחה של 90%. האחיות הסבירו זאת כ"חוש מיוחד" אך קליין ראה שכשהפגים עם הזיהום נשקלים, הם לא מזיזים את הרגליים בעת השקילה בהשוואה לפגים ללא הזיהום.

כך, גם אלופי שחמט יכולים לתת מבט חטוף בלוח ולראות את הצעד הבא. "זה טבעי עבורנו כמו שזה טבעי בשבילך לזהות פרצופים", סיפר שחקן השח בוריס גלפנד. "לפעמים אני לא צריך לחשוב בכלל. הצעד הבא קופץ החוצה". פרופ' הרברט סיימון, שחקר שחקני שח, הראה שאחרי אלפי שעות משחק הם מתחילים לראות את החיילים שעל הלוח באופן שונה משאר האנשים, הם מתחילים לחוש את המשחק. תחושה זו מבוססת על המידע המאוחסן בזיכרון.

שחמט
k_samurkas / Getty Images/iStock

רגש וקבלת החלטות

קבלת החלטות נתפשת כתהליך מחושב ורציונלי, שרגש הוא גורם מפריע בתהליך, אך קבלת החלטות לא תתקיים ללא רגש.

על חשיבות הרגש לקבלת ההחלטה אנו יודעים כבר זמן רב ממחקרים שנעשו בפגועי מוח. המקרה המפורסם ביותר הינו של פיניאס גייג', מנהל עבודה מוכשר. כתוצאה מתאונת עבודה, חדר מוט ברזל למוחו. המוט קרע את האונה הפרונטלית במוחו וגרם לאובדן היכולת לשקלל את הרגש בהחלטה. מרגע הפגיעה ואילך, כל יכולת קבלת ההחלטות שלו השתבשה לחלוטין.

המדהים הוא שהאינטלקט של פיניאס לא נפגע והוא נותר אינטליגנטי כשהיה, אך יכולתו לקבל ההחלטות השתבשה.

למה הכוונה? הנה דוגמה שבה פסיכולוג בשם דמסיו מנסה לקבוע פגישה עם אחד המטופלים שלו, שלא מסוגל לשקלל רגש בתהליך ההחלטה: "הצעתי שני תאריכים, שניהם בחודש הקרוב ובהפרש של כמה ימים זה מזה. המטופל הוציא את היומן שלו והתחיל לבדוק. מה שקרה אחר כך, בנוכחות מספר חוקרים, היה מרשים. במשך קרוב לחצי שעה העלה המטופל טיעונים בעד ונגד כל אחד מהמועדים: התחייבויות קודמות, קרבה לפגישות אחרות, מזג אוויר אפשרי, כמעט כל דבר שאפשר לחשוב עליו בהקשר לתאריך נתון. הוא העביר אותנו הליך מתיש של ניתוח עלות תועלת, השוואה אינסופית ומיותרת של אפשרויות ושל השלכות פוטנציאליות. נדרשה משמעת עצמית אדירה כדי להקשיב לכל זה מבלי לדפוק על השולחן ולהגיד לו להפסיק".

פגועי מוח שנפגע אצלם האזור האחראי לספק את הקלט הרגשי אינם מסוגלים לקבל החלטות פשוטות, כמו לאיזו מסעדה ללכת או מה לאכול לארוחת הבוקר. חולים אלו יודעים למנות את כל היתרונות והחסרונות בצורה רציונלית ושכלתנית, אך אינם מסוגלים להגיע לכלל החלטה.

המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס נהג לומר שאינו מאמין בתחושות בטן אלא נצמד בקפדנות לשיטה פרטית שהמציא. "חצי מהתיאוריות שלו הן קשקוש", הסגיר בנו רוברט. "הסימן שלו לשנות פוזיציה בשוק הוא כשהגב שלו מתחיל לכאוב. ההתכווצויות הן הסימן".

ונסיים בדבריו של איינשטיין "הדבר שהכי חשוב לאיש מדע זה לא התעודות, לא מספר שנות הלימוד, וגם לא הניסיון שלו, אלא האינטואיציה שלו".

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

איש מכירות

משפך המכירות: באתי, ראיתי, מכרתי

משפך מכירות הוא כנראה אחד המונחים שסובלים משימוש יתר, עד שנדמה שנהפך לקלישאה. אבל מדובר באחד הכלים השימושיים ביותר לגיוס ושימור לקוחות. הטור הזה מרענן את החשיבה על המשפך ומסיר אבק מפעולות שהן כל כך שגורות - שנדמה שהן שקופות. וגם בונוס – איך להפוך את המשפך לשעון חול

גשם בירושלים

ישראל לא בנויה לשני דברים: גשמי חורף ובלוקצ'יין

בלוקצ'יין היא המצאה נפלאה מבחינה הנדסית, אך היא יקרה בהרבה לעומת מסד נתונים מרכזי. היא שימושית כשרוצים לייצר פלטפורמה עבור מספר רב של משתמשים וארגונים – ובמיוחד כשאלו אינם מוכנים או יכולים לסמוך על ישות מרכזית שתיקח אחריות על ניהול המסד המרכזי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו

ראשות הממשלה היא לא פרס על התנהגות טובה: נתניהו הוא המנכ"ל המוצלח ביותר שיש לישראל

נתניהו אולי אינו "מגדלור של התנהגות מוסרית, חוקית וחברית", אבל העיקר הוא מי יהיה ראש הממשלה הטוב ביותר למדינת ישראל, והתשובה לשאלה זו ברורה. גם הימין וגם השמאל לא מצליחים להעמיד אדם שמתקרב לכישוריו, יכולותיו וניסיונו של בנימין נתניהו - הנכס הלאומי של כולנו

כתבות שאולי פיספסתם

*#