מתכננים חופשה? כך תמקסמו את ההנאה שלכם ממנה

ריגוש לעולם לא נותר בשיא: בין אם זו חופשה או מאורע מרגש אחר, לאחר תקופה מסוימת, ההנאה תישחק בהדרגה, וגם האירועים המרגשים ביותר יפסיקו להשפיע

לירז מרגלית
לירז מרגלית
חוף הים בזנזיבר
חוף הים בזנזיבר. נופשים המתכננים חופשה לעתיד הרחוק מתמקדים באלמנטים מופשטים כמו רגיעה, נופש ואושר
לירז מרגלית
לירז מרגלית

יש לכם 12 ימי חופש בשנה, מהי הדרך האידיאלית בעיניכם לנצל אותם?

טוב, נתחיל מזה שכל הניתוחים האלה כמובן בדויים, לא כל דבר אומר עליכם משהו – תנוחו. אבל יש דרך מדעית לקבוע מהו זמן החופשה האידיאלי.

ההיגיון הבריא אומר שככל שהחופשה תהיה ארוכה, כך הניתוק מהשגרה יהיה מיטבי ונוכל למקסם את מידת ההנאה ולקבל תמורה מיטבית עבור כספנו, אך מסתבר שישנה דרך מבוקרת להשיב על השאלה הזו וכצפוי, היא לא הולכת יד ביד עם ההיגיון הבריא.

מחקר שנערך לאחרונה עקב אחר נופשים במהלך חופשתם ומדד עליות ומורדות ברמות הסיפוק ושביעות הרצון במהלך החופשה. נמצא שההנאה מהחופשה לא גברה ככל שחלפו הימים, העבודה נהפכה לזיכרון עמום והשיזוף התקבע. למעשה, רמת האושר היתה בשיא לאחר שמונה ימים בדיוק ואז החלה לרדת. שמונה ימים זהו פרק הזמן האידיאלי להשיג רגיעה וסיפוק מקסימלי מבלי להתחיל להשתעמם או להתגעגע לבית.

תוספת זמן וכסף מעבר לפרק זמן זה אינם מוסיפים לרמת האושר או להנאה מהחופש. שמונה ימים הם בדיוק פרק הזמן הנדרש כדי להסתגל לשגרה החדשה וליהנות מיתרונותיו המלאים של החופש הכוללים שינה טובה ורגועה, הקלה משמעותית בתחושת הלחץ המאפיינת את שגרת היומיום ותחושת רווחה פסיכולוגית הנמשכת גם אחרי שהחופשה מסתיימת.

ומה קורה לאחר היום השמיני?

ה'ווייבים החיוביים' ותחושת ההנאה מתחילים להתפוגג בהדרגה ונעלמים לחלוטין לאחר 11 יום. יותר מזה, כל יום מעבר לזמן זה אינו תורם לזיכרון של החוויה.

אתר נופש בנמל עקבה
אתר נופש בנמל עקבהצילום: Rina Castelnuovo / NYT

כיצד ניתן להסביר זאת? כמובן שהסתגלות לשגרה חדשה נטולת לחצים תורמת לבריאות הנפשית, אבל לזמן מוגבל. לאחר פרק זמן מסוים ישנה התרגלות ותחושת מיצוי. הריגוש מדבר חדש נעלם.

על פי ד"ר תומס גילוביץ', "אחד מאויבי האושר הוא הנטייה האנושית להסתגל במהירות לדברים". לאחר ההתרגשות ההתחלתית, קיימת התרגלות המושרשת בנו מלידה, תופעה הנקראת אדפטציה הדונית ומוגדרת כנטייה אנושית להתרגל לדברים שנתפשו כמרגשים.

ריגוש לעולם לא נותר בשיא: אין זה משנה אם התקבלת ללימודי רפואה, אם הבחורה שרצית כבר תקופה ממושכת הסכימה סוף סוף לצאת איתך או אם קיבלת הצעת עבודה חלומית. לאחר תקופה מסוימת, ההנאה מתחושת הזכייה תישחק בהדרגה, וגם האירועים המרגשים ביותר יפסיקו להשפיע.

סנטוריני, יוון
סנטוריני, יווןצילום: Getty Images IL

מדוע דווקא בפרק הזמן הזה?

קחו לדוגמה חופשת הכל כלול ביוון. קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר במלון, הולכים לבריכה, מסתובבים בעיר, עושים קניות, חוזרים למלון, מתקלחים, אוכלים ארוחת ערב. בימים הראשונים הכל נחווה כחדש, מסעיר ומרגש, ולכן נצפית עלייה הדרגתית בתחושות הסיפוק - כל יום שעובר מגביר את תחושת ההנאה. לאחר 3 ימים כבר התבססתם בשגרה החדשה והעבודה נהפכת לזיכרון עמום, אבל לאחר שמונה ימים ישנו תהליך טבעי של התרגלות, הארוחות נהפכות לפחות מסעירות, את העיר אתם כבר מכירים בעל פה והילדים התגלשו כבר 20 פעם בכל מגלשה. ישנה התרגלות לשגרת החופשה ותחושת מיצוי.

מהפרספקטיבה של הזיכרון - אם יצאת לחופשה של שבועיים או שבוע, זה כמעט אותו דבר. כל יום נוסף מעל שמונה ימים כבר לא ישפיע לטובה על הזיכרון מהחופשה (בהינתן שנשארנו באותו מקום).

מדוע?

ביום אחד, אפילו בשעה אחת, ישנן המון חוויות, ואנו לא זוכרים את כולן. חוויה אחת מורכבת מהמון תתי חוויות, ולמוחנו אין מספיק קיבולת כדי לזכור כל רגע ורגע בחוויה, זה לא יעיל. אם ניקח לדוגמה טיול לדיסנילנד, אנחנו עולים על רכבת הרים, מבקרים בארמון של היפהפיה הנרדמת, עומדים בתורים, מצטלמים עם מיקי מאוס. אנו לא נזכור את כל הרגעים האלה. אלו רגעים כן נזכור? אנו נוטים לזכור את החוויות האחרונות וכן חוויות שעוררו בנו רגש - אך לאחר כמה ימים החוויות בחופשה מפסיקות לעורר בנו רגש.

דיסנילנד
דיסנילנדצילום: Jae C. Hong/אי־פי

כשמבינים שהערך המשמעותי בחוויה הוא מה שנזכור ממנה – זה נהיה ברור שאם החוויות מפסיקות להתווסף לזיכרון – אז הוא לא ישתנה. אלא אם כן אנחנו עוברים מקום במהלך החופשה, ואז בהחלט ניתן לייצר זכרונות חדשים.

מה קורה כשלוקחים חופשה לפרק זמן הקטן משמונה ימים?

כשנבחנו חופשות קצרות כמו סופ"ש ארוך, נמצא כי הן אינן מאפשרות מספיק זמן כדי ליהנות מהיתרונות שבחופש כמו התנערות מוחלטת מאחריות, מכיוון שהלחץ של העבודה עדיין מורגש. לוקח זמן להירגע לאחר תקופה מלחיצה בעבודה ולהתאקלם בחופשה.

חופשה מהחלומות באדיבות המוח שלכם

חוקרים מהולנד ביקשו להבין מתי מתחילה ההנאה מהחופשה וכמה זמן נמשכת תחושת האופוריה לאחריה. המחקר הראה שהעלייה הגדולה ביותר ברמות האושר מגיעה בעת תכנון החופשה: הציפייה לחופשה ותכנונה העלו את רמות האושר בשמונה שבועות שלפני החופשה.

הסיבה לכך מיוחסת למוליך עצבי בשם דופמין, המווסת את תחושת התגמול במוחנו. נמצא כי העלייה המשמעותית ב"ירי" הדופמין מתקיימת בזמן הציפייה לתגמול, אך יורדות בעת קבלתו, כך שזה לא התגמול שמעורר את פעולת הדופמין - הדופמין נמצא בשיאו דווקא רגע לפני קבלת התגמול.

במלים אחרות, אנו מתרגשים בציפייה לתגובה יותר מאשר עם קבלת הדבר שחשבנו שרצינו. כך, רמות דופמין גבוהות נמדדו בעת מחשבה על פריט שהנבדקים תיכננו לקנות, אך ירדו בעת רכישתו, וכן עלו בעת תכנון חופשה וירדו מעט בזמן החופשה. הסיפוק האמיתי בחוויה מתחיל לפני שהיא מתרחשת.

לחופשה יש תועלת ייחודית: היא משמחת לפני, כשמתכננים אותה; תוך כדי, כשחווים אותה; אבל בעיקר אחריה, בזכות הזיכרונות. הקסם הנוסף בחופשה הנו שבאופן מוזר, אנחנו זוכרים ממנו כמעט רק מה שהיה טוב. טיולים לרוב אינם מושלמים, אבל אנו זוכרים אותם ככאלה, אז גם אם אתם לא בטוחים לאן לנסוע, זה לא משנה, איזה יעד שלא תבחרו, המוח שלכם ידאג לסדר לכם חופשה מהחלומות.

לירז מרגלית | |אם לפרויד היה סמארטפון

בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות וקוגניציה, מרצה בכנסים בארץ ובעולם. מכונה "הפסיכולוגית של האינטרנט" (Web Psychologist) עקב תפקידה הייחודי המוקדש לניתוח התנהגויות גולשים, והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. ללירז ניסיון עשיר בניתוח והבנת צרכי הלקוח מזווית ייחודית המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב. לאתר של לירז

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ