מדוע אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה מאמינים יותר לפייק ניוז? - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה מאמינים יותר לפייק ניוז?

ההשפעה שיש לפייק ניוז עלינו נשארת גם כשאנחנו כבר יודעים שמדובר בשקר. אבל חלק מהאנשים מצליחים בכל זאת להתמקד בעובדות: מסתבר שיכולות קוגנטיביות גבוהות מאפשרות לאנשים לווסת ביעילות את ההשפעות של הרגש

28תגובות
מתוך קמפיין נגד פייק ניוז
Vincent Thian/אי־פי

בניגוד למה שמנסים להציג לנו, פייק ניוז אינן טענות שקריות. ממש לא. אין הכוונה שאני עכשיו אומר לכם שהשמש זורחת בלילה. זה יכול היה להיות מאד פשוט אם זה היה המצב. הכוונה היא לכך שהפרשנות הסובייקטיבית של אנשים מתוקשרת לנו כעובדה ומכתיבה סדר יום.

אבל מה חדש בזה, אתם בטח תוהים, הרי מאז ומתמיד לאנשים היו הטיות סובייקטיביות, הם שומעים מה שהיו רוצים לשמוע ומעוותים את המידע הנאמר להם. זה אמנם נכון, אבל יכולת ההשפעה של פייק ניוז גדלה משמעותית, מכיוון שכיום סדר היום נקבע ברשתות החברתיות על ידי מובילי דעה, ולכן האמת הסובייקטיבית שלהם מקבלת משקל הרבה יותר גבוה.

כיצד זה מתרחש?

לכל אחד מאתנו יש מערכת פלטור שונה של מידע. אנשים שונים יפרשו את אותה פיסת מידע בדרכים שונות. פרשנות זו מוטה על ידי הערכים שלנו, האמונות שלנו ובעיקר התחושות שלנו. מה שאנו חווים כמציאות זוהי סימולציה של מה שקורה בעולם וההטיות שלנו משחקות תפקיד מרכזי בסימולציה הזו. בפרט אנשים שנותנים לתחושות שלהם משקל גבוה. אצלם תפישת המציאות תהיה לקויה במיוחד.

למשל, בנאום שנשא דונלד טראמפ מיד לאחר השבעתו לנשיאות ארה"ב, הוא אמר שלהשבעה שלו הגיעו יותר אנשים מאשר לזו של אובמה - מה שעובדתית לא היה נכון. כשבוע לאחר ההשבעה, נשמעה יועצת הנשיא, קליאן קונוויי, אומרת בתגובה לעיתונאי שעימת אותה עם העובדות: "לנו יש עובדות אלטרנטיביות" - משפט שייחרת בזיכרון הקולקטיבי שלנו עוד זמן רב. המראיין הגיב בכעס, ואמר שעובדות אלטרנטיביות לאמת - הן שקרים. אבל כיום בעידן הפוסט אמת, התחושות שלנו לגבי טענה מסוימת משפיעות על הנכונות שלנו להאמין בה.

באותו אופן, תומכי טראמפ נטו להאמין לטענות כוזבות אם הציגו עמדה התומכת בטראמפ או שלילית על הילארי ותומכי הילארי נטו להאמין לפייק ניוז אם הציגו עמדה התומכת בהילארי או השמיצו את טראמפ.

קהל בהשבעת טראמפ
STAFF/רויטרס

תהליכי עיוות המידע כמובן לא פסחו עלינו. אם ניקח לדוגמה את ליברמן, ששיחק בכיפופי ידיים עם נתניהו, לא הסכים להתפשר וגרר את מדינת ישראל לבחירות חוזרות. התנהגות זו של ליברמן יכולה להתפרש על ידי חלק מהאנשים כמעשה נבזי ומניפולטיבי ועל ידי חלק מהאנשים כמעשה אמיץ מעין כמוהו. מי שיצעק יותר חזק – הוא זה שיקבע את סדר היום ויוביל יותר אנשים להקשיב לו. אז איך אפשר לצעוק יותר חזק?

כללי הזהב ליצירת פייק ניוז

ראשית, חזרה על טענה באופן עקבי מגבירה את הסיכוי שאנשים יתפשו טענה זו כאמת, תופעה הידועה בשם "אשליה של אמת". כשחזרו על אותה טענה שקרית בפני נבדקים יום אחרי יום, הם נטו לדרג אותה כנכונה יותר עם כל יום שעבר. נבדקים מבלבלים בין מוכרות לנכונות. ככל שחזרו על אמירה כוזבת יותר פעמים, כך היא נטתה להיתפש כאמת ולדבוק בתודעה.

שנית, אפילו ידיעת האמת אינה מגנה מפני השפעה של פייק ניוז. ביכולתן של טענות שקריות לשבש את האמונות שלנו גם לאחר שהופרכו. גם כשנאמר לנבדקים במפורש שהמידע שניתן להם שקרי – הם המשיכן לאחוז בעמדותיהם המקוריות.

קשה להאמין? שמעו סיפור.

נטלי עבדה כאחות באחת מבתי החולים הגדולים בארץ. בשלב מסוים עלו על זה שהיא גונבת סמים מבית החולים שבו עבדה ומוכרת אותם ברחוב כדי לקנות בגדי מעצבים. כמובן שהיא פוטרה מעבודתה ופתחו נגדה בהליכים.

כמה נטלי אמינה לדעתכם בין 1 ל-5? האם הייתם מוכנים להעסיק אותה? מניחה שלא.

עכשיו שמעו עוד משהו. כל מה שסיפרתי לכם על נטלי היה שקר. הסיפור הזה לא היה ולא נברא.

עכשיו כשאשאל אתכם עד כמה נטלי אמינה, אתם ככל הנראה תתקנו, אבל לא תפתחו לוח חלק, הכתם על נטלי עדיין יישאר. מסתבר שאחוז גבוה מהאנשים מתקשה מאד לתקן את הרושם הראשוני שכבר נוצר על נטלי והוא נוטה לדבוק בתודעה. מבאס, אבל זה האופן שבו עובדת המערכת הקוגניטיבית שלנו.

טענות כוזבות ממשיכות להשפיע עלינו גם לאחר שהופרכו. בבחירות האחרונות בארה"ב הופצה ידיעה על פיה האפיפיור תומך בטראמפ לנשיאות. אנשים המשיכו להאמין בסיפור הזה הרבה אחרי שהוא נחשף כפייק ניוז.

אז האם אנו נתונים להיות מושפעים ממניפולציות בלי שום יכולת להתנגד? לא כולנו. נמצא שאנשים בעלי נטייה לשיקוף עצמי נטו פחות להאמין בפייק ניוז. השיקוף הוא היכולת לשאול את עצמך - "רגע, מי אמר שהמידע אמין, מה מקור המידע, האם אני מאמין לו כי אני רוצה או כי אכן מדובר במקור מידע מהימן?". במלים אחרות, מדובר על אנשים המתבססים על עובדות ולא על תחושות בטן בבואם לקבל החלטה.

לעומתם, לאנשים הנמוכים בשיקוף עצמי, קשה להתעלם מהתחושות שלהם לגבי המידע, גם אם אין בידם שום מידע בנוגע למקור הידע. אחת ששמעו משהו, הם מתקשים לנער את הרושם הראשוני השלילי. אנשים אלו לא הצליחו לשנות את דעתם על נטלי האחות. הרושם הראשוני המשיך להשפיע, והעובדה שמדובר בפייק ניוז לא הובילה אותם לשנות את עמדתם.

נמצא קשר בין שיקוף עצמי ויכולות קוגניטיביות, או במלים פשוטות, אינטליגנציה גבוהה. מסתבר שיכולות גבוהות מאפשרות לאנשים לווסת ביעילות את ההשפעות של הרגש. על פי הפסיכולוג הקוגניטיבי לין האשר, אנשים עם יכולות קוגניטיביות נמוכות מוטים ל"רעש מנטלי" יותר מאחרים – כלומר, הם אינם מצליחים לנטרל השפעה של מידע כוזב, גם לאחר שהבינו שהמידע כבר לא רלוונטי. התחושות אצלם תופשות מקום מאוד מרכזי בשיפוט, אך הם אינם מודעים למשקל שתופש הרגש בשיפוטים שהם עושים. הם מועדים להשפעות של פייק ניוז יותר מאחרים.

על פי מחקר שפורסם במגזין Psychological Science in the Public Interest, אחת הסיבות העיקריות לכך שמידע כוזב "נדבק", היא שהפעולה המנטלית של בדיקת העובדות ובחינת האפשרות שהמידע כוזב, מצריכים הרבה יותר מאמצים קוגניטיביים מפשוט לקבל אותו.

הבחירות הקרובות לא יהיו על מצע פוליטי או אידיאולוגיה, אפילו לא על נאמנות מפלגתית. בבחירות הקרובות ינצח יהיה מי שידע למצוא את החלקים בציבור שעליהם ניתן לעשות מניפולציה יעילה ויפנה לרגש שלהם באמצעות מסרים פרובוקטיביים מותאמים אישית.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#