ליברמן ונתניהו משחקים צ'יקן. מי ינצח? - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ליברמן ונתניהו משחקים צ'יקן. מי ינצח?

מבחינתו של ליברמן, עכשיו נקבעים גבולות הגזרה להמשך התנהלותו בממשלה - האם הוא הולך לממשלה שבה הוא מרכין ראש לכל צעד של החרדים או שהוא מאותת - אל תתעסקו איתי

5תגובות
אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו
אמיל סלמן

בימים האחרונים הספקנו לקרוא אינסוף פרשנויות להתנהגותו ה'מאוד' תמוהה לכאורה של ליברמן. מהליכוד נאמר שהוא עשה זאת בכוונה: "ליברמן לוקח את החרדים כבני ערובה ושולף את הנשק הכי חלוד כדי לחסל את נתניהו". נתניהו עצמו רמז שיש לליברמן אג'נדה נסתרת ולכל אורך הדרך מטרת העל שלו היתה הפלת הממשלה.

פרשנות נוספת היתה שליברמן משחק "צ'יקן". משחק כוחות של מי ייכנע ראשון. המשחק מדמה שני נהגים הנוסעים במהירות גבוהה על גשר צר, אחד לעבר השני. אחד מהם חייב לסטות, אחרת תהיה התנגשות חזיתית. צ'יקן (פחדן) הוא כינוי לאותו נהג ש"השתפן" וסטה ברגע האחרון.

מצב הדברים הוא כזה: בעוד לכל אחד מהשחקנים עדיף שלא לוותר, מצב שבו שניהם לא יוותרו יוביל לתוצאה הגרועה ביותר עבור שניהם ובמקרה זה – הליכה לבחירות חוזרות. הטענה היא שליברמן נכנס למשחק כיוון שחישוב עלות תועלת רציונלי הביא אותו למסקנה כי בתקופה רגישה זו, לנתניהו יש יותר מה להפסיד מאשר לו, ובהינתן כתב האישום בפתח, ליברמן נכנס למשחק מעמדת עליונות.

אחת האסטרטגיות לנצח במשחק צ'יקן היא Brikmanship או "הליכה על סף תהום". כניסה מכוונת למצב מסוכן לשני הצדדים, אם לא ייענו לדרישותיו, כפי שקרה במשבר הטילים בקובה ב-1962. הדרך לנצח במשחק היא לגרום לצד השני להאמין שליברמן כבר לא יכול לסגת, לא משנה מה המחיר שייאלץ לשלם. באסטרטגיה זו השחקן חייב להציב את העקביות מעל כל אלמנט אחר. ליברמן הולך על סף תהום של הליכה לבחירות. תהום שאין ממנה חזרה כאשר גורם הזמן פה הוא קריטי.

אבל נתניהו לא מיצמץ, לא סטה עם רכבו מהכביש אלא המשיך לשחק ושלח את מיקי זוהר לאיים בפיזור הכנסת. זהו צעד אסטרטגי שבו הצד המאוים מראה שגם הוא מוכן ללכת עד הסוף כדי להניא את השחקן המאיים. אם ליברמן שחקן רציונלי, הוא יעדיף שלא ליפול אל התהום ולא להפיל את הממשלה.

אבל זה לא עבד. ליברמן הודיע שבכוונתו לתמוך בפיזור הכנסת. "לא נהיה פרטנרים להקמת ממשלת הלכה", אמר במסיבת עיתונאים במשכן אתמול.

ברגע שהאסטרטגיה של נתניהו לא עבדה, החלו לדבר קולות בסביבתו של על כך שלליברמן יש מניע נסתר. שהוא מונע מהצורך בנקמה. לא מדובר בעמדה עקרונית של ישראל ביתנו, אלא בסגירת חשבונות. בעקבות דבריו של נתניהו החלו מקורבים לשחזר את התנהגותו של ליברמן ולפתע נזכרו שבעצם כבר בימים הראשונים להרכבת הממשלה הוא התנהג מוזר וככל הנראה המניע האמיתי שלו היה לאורך כל הדרך להפיל את נתניהו.

מדוע קל כל כך להאמין בהסבר "חיסול החשבונות"? התשובה נעוצה באופן שבו עובד הזיכרון שלנו. המערכת הקוגניטיבית מעבדת טוב יותר סיפורים קוהרנטיים, שמחברים את כל פיסות המידע ביחד בשלמות ופה יש סיפור מצוין. לליברמן, כמו בסדרה אמריקאית עשויה היטב, היה מניע אפל להפלת השלטון. כשמספרים את הסיפור באופן הזה, כל החלקים נופלים במקום בסדר הגיוני. דבר שני שחשוב לדעת על הזיכרון הוא שהזיכרון האנושי מאוד דינמי ויכול לבנות אירועים מחדש כדי שיסתדרו עם התפישות שלנו. לכן בקלות ניתן לשחזר דברים לאחור ולהיזכר שבעצם מתחילת הדרך ליברמן התנהג מוזר ולפתע הכול מסתדר טוב.

אבל יש הסבר שמרוב שהוא פשוט, אף אחד לא חשב עליו. מבחינה אבולוציונית, חוסר הרציונליות הזה, הוא למעשה מאוד רציונלי. כך, רוב האנשים, אם יקבלו 20 מתוך 100 שקלים יעדיפו לדחות את ההצעה ולהישאר ללא כסף, רק כדי שהחצוף, שהחליט להשאיר לעצמו שמונים שקלים מתוך ה-100,יקבל גם הוא אפס שקלים. תחושת הכעס והעלבון בתגובה לסכום המעליב שהוצע לנו, מאותתת לנו שהרווח החברתי שנקבל גבוה מהרווח הכלכלי. כלומר – אני לא אדם שמתפשר על 20 שקלים, אז פעם הבאה אתה תתחיל איתי מסכום יותר גבוה.

מדובר על איתות לאדם השני שלא "יתעסק אתנו" כדי לשמור על המוניטין שלנו ככזה שלא מקבל הצעות מעליבות. מבחינת האבולוציה זהו הדבר הרציונלי לעשות. בכל אינטראקציה אנושית, אחרי שהצבנו גבול עקרוני מסוים, מאוד קשה לחזור בנו.

מבחינתו של ליברמן, עכשיו נקבעים גבולות הגזרה להמשך התנהלותו בממשלה - האם הוא הולך לממשלה שבה הוא מרכין ראש לכל צעד של החרדים או שהוא מאותת - אל תתעסקו איתי. מבחינתו, אין לו מה להפסיד. אם הוא צריך להיות עכשיו ארבע שנים בממשלה שבה הוא נכנע לכל גחמה של החרדים, הוא מעדיף שלא לשבת בממשלה הזו.

ליברמן מאוד רציונלי, מבחינתו הרווח האישי של לשמור על עקרונותיו בפני בוחריו, לעמוד במלה, שווה הרבה יותר מהתועלת של להצטרף לממשלה שבה יהיה עלה נידף שניתן לכיפוף ובה החרדים יוכלו לשנות את החוקים כרצונם.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#