הסטורי של אווה: איך עושים קליקבייט שואה? - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטורי של אווה: איך עושים קליקבייט שואה?

הסטורי של אווה נוצר במטרה לעורר מודעות לשואה אצל צעירים. ואולם, ההקשר שנעשה בין הטרגדיה של השואה לאפליקציה שמעודדת לרוב הוויה שטחית ורדודה, מייצר דיסוננס

21תגובות
מתוך הסטורי של אווה
K Galleries

"יושבת חבורה של מטומטמים וחושבים שהם פיצחו אותנו, שהם יכולים להחליט עבורנו למה נתחבר ולמה לא, לא שמעתי דבר הזוי מזה בחיי".

"תשמעי, יש לי בן דוד בן 15, שאלתי אותו מה הוא חושב על הסיפור הזה, ממש סיקרן אותי לראות מה יהיה לו להגיד. הוא חשב שזה דבר מטופש ומקומם, פשוט ביזיון של היום החשוב הזה".

"בואי אני אגיד לך מה עובר לדפוקים האלה בראש. הם אמרו לעצמם, כיצד נגרום למילניאליים השרוטים האלה להתחבר לערכי השואה וליום הזה, ואז בטח מישהו שם אמר, אה אלה כל היום בסטורי, אז בואו ניקח שואה ונשים אותה בסטורי, מה יותר טבעי מזה.. תביני איזה שוס, אני פותח ת'פיד, רואה את קים קרדשיאן בביקני, את ה-warriors (קבוצת כדורסל) ואת אווה. אין דרך טובה מזו להנציח את השואה".

מה הבעיה שלכם? בסך הכל רצינו לדבר בשפה שלכם...

הדיון הסוער הזה התרחש בעקבות היוזמה "הסטורי של אווה", סרט האינסטגרם־שואה הראשון שהופק במטרה לעורר מודעות לשואה אצל צעירים. מדובר על יוזמה פרטית של מתי כוכבי, איש עסקים, ומאיה בתו, שביקשו להנציח את זיכרון השואה, "שהעניין בו יורד והולך בארץ ובעולם ובעיקר בקרב הצעירים." מתי, יוזם הסרט מספר שהחשש הגדול שלו היה שהשואה תיהפך בקרוב לזיכרון עמום.

טריילר - דלג
הקדימון של "הסטורי של אווה". מאות אלפי עוקבים

מתוך עשרות יומני שואה, הם התאהבו ביומן של אווה ההונגריה, ומה יותר טבעי מאשר להנציח את זכרה של אווה, שאהבה צילום באמצעות האינסטגרם, פלטפורמת התמונות האולטימטיבית? לשם כך הוא גייס את בתו מאיה שתעזור לו להתאים את היומן לשפה של הצעירים ולקודים הנהוגים ברשתות החברתיות. שלטי החוצות שנתלו לראווה באיילון במטרה לקדם את הסרט ספגו ביקורות נוקבות לא רק מצעירים, אלא מכל שכבות האוכלוסייה.

נשאלת השאלה, מדוע רעיון הנגשת השואה באמצעות אינסטגרם נתפש כמזעזע במיוחד? לכשנשאלו, רוב האנשים ידעו להסביר שזה "פשוט מזעזע", אך התקשו להסביר את הזעזוע במלים.

מתוך הסטורי של אווה
K Galleries

האם זה מוסרי לשווק שואה?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, דילמות מוסריות לרוב מוכרעות באמצעות רגש ולא באמצעות רציונל סדור ומתוקף היטב. כששאלו אנשים האם יסכימו להטות קרון רכבת שיצא משליטה ממסלול שבו עבדו 5 פועלים, למסלול שבו היה אדם אחד בלבד, באמצעות לחיצה על ידית, עבור מרבית האנשים לא היתה פה שום דילמה.

הסיפור מקבל תפנית חדה כשבמקום לחיצה על ידית אנחנו נדרשים לדחוף אדם שמן, שבכובד משקלו יזיז את הקרון ממסלול נסיעתו במטרה להציל 5 אנשים. כאן רוב האנשים נוטים לומר חד משמעית לא. למרות שבשני המקרים הרציונל זהה – ויתור על חיי אדם חסר ישע כדי להציל חמישה.

אופן הביצוע מעורר תחושות שונות המובילות אותנו לשיפוט מוסרי שונה.

באותו אופן, הרציונל מאחורי הסטורי של אווה - הנגשת השואה לצעירים - מאד ברור. אין ויכוח על הנחיצות לשמר את זיכרון השואה בקרב הדורות הבאים. אך כמו בדילמת הקרונית – אופן הביצוע מייצר אצלנו התנגדות וחוסר נוחות כתוצאה הרגש שהוא מעורר אצלנו.

מתוך הסטורי של אווה
K Galleries

מה בדיוק מפריע לנו שם?

השואה היא טאבו אצל כולנו, כולל אצל הצעירים, גם אם הם לא מבינים עד הסוף מה היה שם או את עוצמת הכאב וגודל הטרגדיה. כולנו גדלנו על כך ששואה זה אחד היסודות המקודשים של עם ישראל, והמעניין הוא שגם בלי להבין בדיוק מה היה שם, הוא תמיד יישאר ככזה. פרה קדושה. ישנן תפישות שהשתרשו בתודעה, ואחרי שנתקבעו הן מקבלות מעמד משלהן וקיום עצמאי. חלק בלתי נפרד מההוויה של מה זה להיות יהודי.

בהשוואה לאופן שבו אנו תופשים את השואה, הרשתות החברתיות נהפכו סמל לנרקסיזם שרומס ערכים קולקטיביים ושם את האינדווידואל במרכז. הרשתות הן שם נרדף ל"תרבות הכלום", המעודדת הוויה שטוחה ורדודה הנשענת על תמונות מחויכות, סרטונים משעשעים, סטורי שמתעדכנים ובעיקר הלייקים שמבחינת המשתמשים הם מהות הכל.

צימוד בין שני ערכים מנוגדים מייצר דיסוננס. המחשבה של לחבר בין שני אלו, בין אינסטגרם שנתפש כסמל השטחיות, הקצב המהיר, הניסיון למשוך תשומת לב עם סמל הטרגדיה הלאומית - השמדת עם - הוא מצמרר.

אווה היימן. נרצחה באושוויץ
K Galleries

האם יש פה ניסיון להפוך את השואה לחלק מתרבות הלייקים? האם נתחיל לגלול שואה בפיד בשורה אחת עם הסרטונים השטחיים והעולצים? זוכרים את הזעזוע מהשימוש ציני שנעשה בקמפיין של נתניהו שצולם על קברי החיילים? הוא יושב על אותו מקום ובאותה מידה אני מניחה שהתהפכה לכם הבטן כשראיתם את הכותרת של המאמר.

הסטורי הוא ההפך המוחלט מתיעוד

הגוונים הוורודים והכתומים המייצרים אסוציאציה של אופטימיות ותמימות בשלטי החוצות הקשו עלינו עוד יותר לבלוע את הגלולה, ואם נחשוב על זה לרגע, יוצרי הקמפיין ככל הנראה אפילו לא השכילו להבין מהי המשמעות של הסטורי - סיפור שרלוונטי ל-24 שעות בלבד, ולכן מתעדכן על בסיס יומי. במלים אחרות, הסטורי הוא ההפך המוחלט מתיעוד.

יותר מכל מרתיח הזלזול – הם כאלה שטחיים ורדודים שאין שום סיכוי לדבר עמם בשום שפה אחרת, אז בואו נשוחח עמם בשפה היחידה שהם מסוגלים להבין, זו הדרך היחידה לחדור את חומת האדישות שלהם.

מתי ומאיה כוכבי
תומר אפלבאום

כיצד ישפיע אופן ההנגשה של השואה על האופן שבו נזכור אותה?

הבעיה האמיתית שאף אחד לא נתן לה התייחסות בכל הדיון על הנגשת השואה לדורות הבאים היא מה יישאר בסופו של דבר בזיכרון. כיצד ישפיע אופן ההנגשה של השואה על האופן שבו נזכור אותה.

המנגנון שלנו לא מתוכנת לזכור פרטים אלא רגשות. אנו מקודדים את פרטי החוויה בנפרד מהרגשות שנלוו לחוויה. מטרתו של המנגנון לקידוד רגש היא להכווין את החלטותינו העתידיות. כך, אם ילד ננשך על ידי כלב, בפעם הבאה שהוא יראה כלב, הוא יזכור איך זה הרגיש באמצעות התחושה המאוחסנת בזיכרונו. פרטי האירוע הרבה פחות משמעותיים מהרגש הנלווה לתהליך.

במלים אחרות, הטרנד החדש של סרטי שואה מצוירים או קליפים של שואה באינסטגרם יובילו לכך שמה שיישאר מהזיכרון של השואה הוא אירוע שכבר אינו צבוע שחור, אלא מומתק בצבעים רכים ואופטימיים. הזיכרון כבר לא יהיה חור שחור וכואב אלא משהו קליל שזורם לנו בפיד, בין קרדשיאן ל-NBA.

מתוך הסטורי של אווה
K Galleries

באופן לא מודע, פרות קדושות הם סמלים, ארכיטיפיים נטועים היטב בתודעה, שעם השנים קיבלו בתהליך הסוציאליזציה חיזוקים נוספים ויש עליהם הסכמה גורפת, בין ימין ושמאל, צעירים ומבוגרים. ישנו פחד לא מודע משותף לכולם שאם הפרות הקדושות האלה יאבדו מקדושתן, לא יישאר שום דבר המאחד אותנו כעם.

מתוך הסטורי של אווה
צילום מסך מתוך עמוד האינסטגרם eva.stories

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תמונת הכור הפגוע בצ'רנוביל - מתוך הסדרה בשם זה

מכשל לקטסטרופה: מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל על הכלכלה העולמית

הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד

בית ספר

תפסיקו לנחש איך ייראה שוק העבודה בעתיד - ותתחילו להתכונן

אחת הביקורות על הכשרה מקצועית בבתי ספר תיכון ובכלל היא חוסר רלוונטיות לצורכי המעסיקים ולתנאי השוק המשתנים. כשאנחנו מדברים על עולם תעסוקה משתנה והיעלמות של משרות, חשוב מאוד להקנות לצעירים מיומנויות עסקיות וכלים להבנת מציאות עסקית משתנה

כתבות שאולי פיספסתם

*#