כוחו של הבולשיט: קצת דרמה לא הרגה אף אחד. להפך - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוחו של הבולשיט: קצת דרמה לא הרגה אף אחד. להפך

הכירו את אפקט הפלסבו: מצב שבו אנשים מרגישים טוב יותר, תסמיני המחלה משתפרים או נעלמים, אך בפועל לא ניתן להם שום טיפול בעל השפעה פרמקולוגית. מתן פלסבו הביא לנסיגה של תאים סרטניים, להקלה של כאבים כרוניים, לחץ וחרדה, דיכאון, כאבי גב ועוד

10תגובות
גלולה על מזלג
Getty Images IL

דיוויד הוא מהנדס תוכנה בן 43 שעובד באחת מחברות ההיי-טק הגדולות, אבל האהבה האמיתית שלו היא ריצה. הוא נוהג לרוץ מרתונים ולהשתתף בתחרויות. התחביב הזה גרם לו בשנים האחרונות לסבול מבעיות ברכיים כרוניות. אשתו ניסתה לשכנע אותו ללכת לניתוח אבל הוא מאד חשש מההחלמה שעשויה להימשך מספר חודשים.

לבסוף, לאחר שניסה את כל הטיפולים האפשריים, החליט בהתייעצות עם הרופא שליווה אותו בשנים האחרונות, שאין מנוס מלנתח. ההליך שדיוויד עבר נקרא "תיקון ארטרוסקופי". כשהגיעו לפגישת ההכנה, הרופא הסביר שהניתוח מבוצע בהרדמה ונמשך כרבע שעה עד שעה. "אנחנו נחדיר סיב אופטי דרך חתכים קטנים שנעשה לתוך המפרק וכך נוכל לראות את תוכן המפרק בהגדלה על מסך ולבצע את התיקון", הסביר הרופא. "אתה באמת חושב שאני עושה את הדבר הנכון?", שאל דיוויד. "אין לי שום ספק, אני מבטיח לך שאתה תודה לי".

הגענו לחלק המעניין בסיפור. 

לאחר הניתוח דיוויד דיווח על שיפור משמעותי בתפקוד הברך, הבעיות שסבל מהן נעלמו כלא היו. אבל אני מניחה שמהיכרותכם אותי, אתם מבינים שזהו לא טור על היתרונות הטמונים בניתוחי ברכיים.

דיוויד אמנם עבר הרדמה והרופאים עשו לו מספר חתכים דקים על העור במטרה להעלות את האמינות של הסיפור, אבל החתכים בעור היו ההליך הפולשני היחיד שעבר דיוויד. ה"הצגה" הזו הספיקה כדי שדיוויד יקבל את איכות חייו בחזרה.

המחקר שהתפרסם ב-New England Journal of Medicine ב-2002 הראה שניתוחי פלסבו יעילים לא פחות מניתוחים ארטרוסקופים בהקלת תסמיני כאב. מחברי המחקר ציינו כי בעקבות ממצאים אלה יש לשאול אם "מיליוני הדולרים המושקעים בהליכים אלה מדי שנה עשויים לשמש למטרות טובות יותר".

אפקט פלסבו

אפקט פלסבו מתאר מצב שבו אנשים מרגישים טוב יותר, תסמיני המחלה משתפרים או נעלמים לכאורה 'מהטיפול' שעברו, אך בפועל לא ניתן להם שום טיפול בעל השפעה פרמקולוגית, והם לא עברו שום הליך כירורגי שעשוי להסביר את השיפור במצבם. הם רק מוטים להאמין שאכן קיבלו טיפול אך הם מקבלים כדורים ללא רכיב פעיל, כמוסות סוכר או עוברים הליך דמה כמו במקרה של דיוויד.

מדעי הבולשיט: לעבוד על המערכת שהמילשייק לא משמין

לאחר 25 שנה של מחקר, קיימות מספיק ראיות להוכיח באופן שלא מוטל בספק את השפעתו של אפקט הפלסבו. בשנים האחרונות נעשתה התקדמות משמעותית בתחום. מתן פלסבו הביא לנסיגה של תאים סרטניים, להקלה של כאבים כרוניים, לחץ וחרדה, דיכאון, כאבי גב, כימותרפיה, מיגרנה, הפרעת לחץ פוסט טראומטית והרשימה רק מתארכת והולכת.

באחד הניסויים היותר מסקרנים שנעשו, פעילות המעי הגיבה שונה לאותו מאכל (מילשייק עתיר שומן) כשנאמר לנבדקים שהם שהם אוכלים מילשייק דל שומן בהשוואה למצב שבו לא נאמר כלום. המעי הגיב למשקה עתיר הקלוריות כאילו אכן היה מדובר במילקשייק דל שומן!

מילקשייק
עמי דיין

כיצד מייצרים דרמה?

נבדקים עם תסמונת המעי הרגיז חולקו לשלוש קבוצות. לקבוצה הראשונה נאמר שהם מטופלים בדיקור, אך המדקרים רק גרמו למטפלים להאמין שהחדירו מחט לגופם כשלמעשה שום מחט לא החודרה. הקבוצה השנייה קיבלה את אותו טיפול דמה, אך האינטראקציה בין המטופל למדקר היתה משמעותית יותר בהשוואה לקבוצה הראשונה. בקבוצה השלישית לא ניתן שום טיפול.

שתי קבוצות הטיפול (הדיקור לכאורה) הראו שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול כלל, אך הקבוצה שבה האינטראקציה בין המטופל למדקר היתה משמעותית הראתה את השיפור הרב ביותר.

המפגש בין המטופל לרופא הכרחי ליצירת אפקט הפלסבו ומכיל בתוכו אספקט תרפויטי. אך בתוך המפגש ישנם שני גורמים המשמעותיים ליעילות הטיפול. הראשון הוא טיב האינטראקציה, והשני הוא ה"דרמה".

מתוך "היהודים באים", חנה רובינא אצל הרופא - דלג
מה קורה כשמוסיפים "קצת" דרמה לטיפול רפואי?

החיים הם משחק

אנו מקבלים יותר ויותר עדויות לכך שהדרמה היא גורם מפתח בתהליך. תנו למטופלים כמוסת סוכר, עם שם מפואר ועל ידי אדם שהם בוטחים בו שמגלה רגישות ואכפתיות למצבם, וזה כבר יעשה את העבודה.

ככל ששם התרופה מפואר יותר, ככל שהתרופה קשה יותר להשגה, ככל שהרופא בעל מוניטין רב, הפלסבו יעבוד טוב יותר. במלים אחרות, ככל שהדרמה רבה יותר, כך האפקט התרפויטי יעיל יותר. הקטן שלי מכור לדרמות האלה. מדי פעם הוא מארגן לעצמו פציעות, וככל שאנחנו עושים סיפור גדול יותר מהפציעה שלו, עולה באופן ישיר מידת האושר שלו. כדי לייעל את התהליך, התגובה לפציעה חייבת לערב שני סוגים של משחות, צמר גפן, חומר חיטוי ופלסטר. הדרמה או הטקסיות מסביב לתהליך משמעותית מאד לתהליך הריפוי.

טיב האינטראקציה

מחקר שבחן גישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה (CBT, דינמית, הומניסטית וכו') על מנת לבחון את יעילות הטיפול של כל אחת, מצא שישנו רק משתנה אחד שעשוי לנבא את הצלחת הטיפול: טיב האינטראקציה בין המטפל למטופל, או מה שאנו נוהגים לכנות "כימיה". ככל שהכימיה טובה יותר, כך הסבירות שהטיפול יהיה מוצלח עולה.

לכן, הגורם השני המשמעותי לתהליך הנו איכות האינטראציה בין הרופא למטופל. ככל שנבטח יותר ברופא, ככל שהוא יגלה רגישות גבוהה יותר למצבנו ויראה אכפתיות, ככה סיכויי ההחלמה גבוהים.

אם נשכנע את התודעה, הגוף יירתם למשימה

עד לאחרונה הקהילה הרפואית היתה תחת הרושם שאפקט פלסבו לא מייצר השפעות פיזיולוגיות אלא רק נפשיות, אך כיום אנחנו מבינים שאפקט פלסבו הנו תגובה ביולוגית של גופנו לגילוי אכפתיות. זו נקודה שחשוב להבין. לא מדובר על כוח הדמיון, גילוי האכפתיות מניע נתיבים נוירוביולוגיים ומייצר שינויים כימיים.

חלק מהשינויים שנצפו הם הפרשת אופיואידים שתפקידם להעביר את תחושות הכאב. כהוכחה לכך, כשניתן חומר נוגד אופיאוד שנקרא נלוקסון, האפקט משכך כאב של הפלסבו בוטל. 

בניסוי שבחן את אפקט הפלסבו על חולי פרקינסון, הרופא הכריז בדרמתיות שנמצאה תרופה חזקה למצבם. דקות אחדות לאחר הטיפול, ניכר שיפור משמעותי ביכולת המוטורית שלהם. בנוסף ניטור הפעילות המוחית של חולי הפרקינסון הראה שינוי בפעילות המוחית, כלומר, נמצאה התאמה בין התחושות הסובייקטיביות שעליהן דיווחו החולים, לבין השינויים הנוירביולוגיים שנצפו.

האם כולנו מגיבים לפלסבו באותו אופן?

התשובה היא כצפוי, כמובן שלא. נמצא כי התגובה לפלסבו מושפעת מההרכב הגנטי שלנו. לאחרונה נמצא אנזים בשם COMT, אנזים זה משפיע על תגובות לכאב ולמשככי כאבים. נמצא כי רמות גבוהות של האנזים בגוף מובילות לתגובת פלסבו חלשה, וככל שרמות האנזים נמוכות יותר, כך הפלסבו עובד טוב יותר. גם סריקות מוחיות הראו שפלסבו עובד היטב על קבוצות מסוימות באוכלוסיה ועל הפרעות מסוימות יותר מאחרות.

מדוע למרות השפעתו המוכחת, אפקט הפלסבו עדיין לא נהפך לחלק מההליך הרפואי הסטנדרטי?

הטענה הנשמעת בשדה הרפואי היא שעדיין לא הושגה הבנה מלאה באשר למנגנון האחראי לפעולת הפלסבו, וללא הבנה זו, רופאים לא יכולים לדעת מתי ליישם אותו וכיצד. עד לאחרונה רוב ההסברים היו פסיכולוגיים באופיים ומתמקדים במנגנון הציפייה - מערכת האמונות שהאדם מביא עמו לטיפול.

לטענת הרופאים השבויים בכבלי המדע, הסברים אלו לא מספיק מדעיים כדי לייצר קרדינליות לאפקט פלסבו. כל עוד לא תובא בפנינו עדות משכנעת, הם טוענים, יהיה קושי להביא לאימוצו ברפואה הקונבנציונלית.

ההסבר היותר פרקטי לכך שאין מספיק מחקר בנושא הוא שלא רק שאין כסף בכמוסות סוכר, גם לא ניתן להוציא על זה פטנט, ולכן התעשייה לא מעוניינת לחקור את הנושא. 
הבעיה הכי גדולה היא שאחת שנתחיל למדוד את האפקטיביות של פלסבו באופן כמותי, המדידה תפגע ביעילותו וכל ה"קסם" ייעלם. הניסיון למדוד את האפקט ולעשות לו רדוקציה, תנטרל את יעילותו.

במכתב מ-1807 כתב תומס ג'פרסון "אחד הרופאים המצליחים ביותר שהכרתי מעודי הבטיח לי שהוא השתמש ב'גלולות' לחם, 'טיפות' של מים צבעוניים ו'אבקות' עשויות אפר היקוֹרי יותר מאשר בכל התרופות האחרות גם יחד". בנקודה זו השדה המדעי נדרש לחשב מסלול מחדש ולהפנים כי יש דברים שלא ניתן להעריך בסרגל מדידה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

TheMarker default image

פרטיות ולמידת מכונה: ראיון עם רן גלעד, חוקר במיקרוסופט

הבעיה הכי קשה בתחום למידת המכונה היא להגיע למידע ■ עקב הרגולציות להידוק מנגנוני הסודיות והפרטיות, מערכי הצפנה הפכו חשובים ביותר בכל מודל של למידת מכונה להסקת תובנות ■ איך אנחנו יכולים להבטיח שלא נוכל להסיק את המשכורת של כל אחד מאיתנו או תוצאה של בדיקת דם?

מיטאפ

המעצבים החזקים בתעשיית הגיימינג בישראל חולקים תובנות מבפנים

שם האירוע – Artists Meet Games ■ מקום – PLAYSTUDIOS ■ תאריך – 09.07.2019 ■ דוברים:אלון אסקרוב, אנימטור ומנהל צוות תוכן ב-PLAYSTUDIOS ישראל; אלכסנדרה ברנשטיין, פרילנסרית, ציירת, מאיירת, מעצבת דמויות ואנימטורית דו מימד; עידן כהן, אנימטור ב-MOON ACTIVE; שהם רותם אלבז, אנימטורית ב- Jelly Button

כתבות שאולי פיספסתם

*#