מה שווה סקס אם אי אפשר לשים אותו בסטורי? - אם לפרויד היה סמארטפון - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שווה סקס אם אי אפשר לשים אותו בסטורי?

הטכנולוגיה מתפתחת בקצה מהיר יותר מזה של המוח האנושי, ומוחנו, שמורגל עדיין לחיים בסוואנה, מתקשה להתמודד עם כל החידושים - מה שגורם לשורה של הפרעות נפשיות ■ חלק שני בסדרה

26תגובות
סלפי בסמארטפון
ניר קידר

ניסיתם להבין מדוע גברים הפסיקו להתחיל עם נשים בברים? ידעתם שיש נשים שלא יצאו אתכם בגלל שניטרלתם את האפשרות של הוויים הכחולים? שמעתם על סייברכונדריה?

אינסטגרם
AP

כשהעולם הדיגיטלי תופס נפח גדל והולך בחיינו, אנו עדים לעלייה משמעותית בהפרעות נפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, הנעות מכאלה שניתן לחיות עימן להפרעות הפוגעות באיכות החיים. חלק מההפרעות הן גירסה מחודשת של הפרעה ישנה שהועצמה בעולם הדיגיטלי ואחרות הם יצירות חדשות שלא היו קיימות עד היום.

בטור הזה (ובטור הקודם) אני מפרטת את כל מחלות הנפש, ההפרעות והמוזרויות למיניהן שצצו כתוצאה מהשימוש בטכנולוגיה. אם אתם חושבים על עוד כמה שלא צוינו פה, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות.

סייברכונדריה – Cyberchondria – התמכרות לאבחון עצמי באינטרנט

אני לא אשכח שבזמן הלימודים יצאתי עם מישהו שכל יומיים היה בטוח שהוא עומד למות. "תראי מה יש לי בגב? מרגישה שם בליטה, אני בטוח שהיא לא הייתה שם אתמול, אני מרגיש גם חולשה". אני לא מספיקה להגיב והוא כבר מקליד את הסימפטומים בגוגל. תוך כדי מעבר על המחלות הסופניות שמציע לו מנוע החיפוש, מתקשר לרופא לבקש הפניה ל-MRI.

נכון שהיפוכונדריה קיימת כבר שנים רבות, אך עד לא מזמן, מקור המידע היחיד של ההיפוכונדרים היה ספרי רפואה שכתובים בשפה מקצועית ולא נגישה. היום מספיק להקליד בגוגל את תסמיני המחלה, ותקבלו מאות הצעות למחלות הכוללות תסמינים ותיאור מפורט שלהן.

הסייבוכונדר מתאפיין בדפוסי חשיבה נוירוטיים, הוא משקיע זמן רב בחיפוש ומוצא יותר ויותר הוכחות לכך שהוא אכן חולה במחלה הקשה שקבע לעצמו. החרדה גורמת להם לדמיין סיפמטומים שלא קיימים. רופאים רבים מתלוננים שהמטופלים מגיעים אליהם הרבה פעמים משוכנעים באבחון שעשו לעצמם, בלי שום יכולת של הרופאים להוריד אותם מזה.

חוסר יכולת לתקשר פנים אל פנים

מראיונות עם בני 20 ומעלה בארץ ובעולם, עולה כי בימינו כבר לא מקובל "להתחיל" עם מישהי בבר. גברים מעדיפים להכיר דרך האפליקציה. מורן, בת 24, מתארת סיטואציה שבה היא וחברותיה יוצאות  לבר. יש אווירה טובה, מוזיקה מעולה, אנשים יפים ולמרות זאת, שום אינטראקציה לא מתפתחת. הקושי אינו רק באינטראקציה פנים אל פנים, אנשים היום לא מוכנים שיתקשרו אליהם מבלי שיכינו אותם נפשית לשיחה.

זה לא שהצעירים כיום פחות זקוקים לקשר, הם פשוט לא מתורגלים. אינטראקציה בין-אישית מחייבת קריאה של אותות בלתי מילוליים כגון: הבעות פנים, אינטונציה, שפת גוף. כשאנו כל היום מאחורי מסכים, יכולות אלה מתנוונות באותה מידה שאזורים במוחנו האחראים על התמצאות במרחב מפסיקים להגיב, כתוצאה מהישענות על אפליקציות ניווט.

משמשים מסתכלים בטלפון
MIKE BLAKE/øåéèøñ

אובססיית הוויים הכחולים

הוספת הוויים הכחולים העירה נטיות נוירוטיות שחבויות בכולנו. בתקופה שקדמה לוויים הכחולים, אדם היה רשאי להגיב בזמן שהוא מוצא לנכון. כיום ישנה ציפייה לתגובה בזמן אמת, מה שהוביל אחוז גדול של אנשים לפתח אליהם אובססיה. הם בודקים שוב ושוב את האפליקציה בציפייה להופעתם המיוחלת.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. אחרי שהופיעו, עשויה להיות החמרה של הנוירוזה אם לא התקבלה תגובה. תרחיש זה מוביל לפרשנויות הטורדות את מנוחתנו ומובילות לתחושות חרדה וחשדנות. נשים צעירות מספרות לי שהן לא נכנסות לקשר עם אנשים שלא מאפשרים לראות האם הם קראו את ההודעה.

בנוסף, הפיצ'רים שהוסיפה וואטסאפ, כמו "מקליד/ה..." או "נראה לאחרונה", גרמו למשתמשים לפתח מיומנויות בילוש מתקדמות. אם האדם השני מחובר (online) אך לא מגיב, מיד עולות תהיות מיהו האדם שעמו הוא משוחח, שככל הנראה נמצא גבוה יותר בסולם העדיפויות שלו. אם הצד השני מקליד זמן ממושך, זו אינדיקציה שהוא מוחק, או לא יודע כיצד להגיב.

ונשאלת השאלה, כיצד הגענו למצב שבו אנו סבורים שאנו מרכז העולם של כל מי שאנו מכירים, כך שאי-קבלת מענה מידי לכל קריאה שלנו, מעידה על כך שהעולם כבר לא נוהג כסדרו.

מפלטרים עצמנו לדעת

סקר שנערך על ידי Renfrew Center Foundation בקרב 1,710 מתבגרים בארה"ב, חשף שיותר מ-50% מהמשתמשים מפלטרים את התמונות לפני שהם מעלים אותן לרשתות, עם רוב מובהק לנשים. אך שימוש תכוף בפילטרים עלול לעוות את תפישת המציאות. על פי מחקר חדש שנעשה באקדמיה האמריקאית לניתוחי פנים, 55% מהפלסטיקאים העידו כי בשנה האחרונה הם ביצעו ניתוחים פלסטיים שמטרתם לעזור לנשים להידמות לדמותן באפליקציית סנאפצ'ט. "אם פעם נשים היו מביאות תמונות של דוגמנית שהן היו רוצות להידמות אליה, היום הן מביאות תמונות מפולטרות של עצמן".

ד"ר אשו (Tijion Esho) תבע את המונח Snapchat dysmorphia, המדבר על הפרעה בדימוי הגוף כתוצאה משימוש בסנאפצ'ט. הוא מתאר מקרים שבהם "העצמי המפולטר" נהפך להיות האופן שבו המשתמש רואה את עצמו, בזמן שמה שהאנשים הללו באמת זקוקים לו הוא טיפול פסיכולוגי שניתוחים והזרקות לעולם לא יוכלו לספק.

פילטרים של סנאפצ'ט

אני משתף, משמע אני קיים

אם עץ נופל ביער ואיש לא שומע – האם הוא השמיע צליל? על אותו משקל – עשית אימון, אכלת בראנץ', התחתנת - ולא שיתפת? האם זה נחשב? לא בכדי מכונה דור המסכים "אני זה מה שאני משתף" (I am what I share generation). אני משתף משמע אני קיים; אם חווינו חוויה והיא לא תועדה והופצה ברשתות – האם באמת חווינו אותה? ואחרי שלב השיתוף מגיע שלב התגובות, אם שיתפנו רגע מאושר ולא קיבלנו לייקים או תגובות, האם הוא באמת היה רגע מאושר?

מחקרים מראים שהזיכרון שלנו דינמי. בכל פעם שאנו שולפים זיכרון אנו יוצרים אותו מחדש. לכן לא משנה כמה נהנינו במסיבה, אם התמונה לא גרפה מספיק תגובות, הזיכרון מהמסיבה יקודד באופן שלילי.

משמעות התיעוד גם גרמה לכך שפעילותם המינית של צעירים בני 16-15 צנחה ב-40%, כי מה לעזאזל שווה סקס, אם לא ניתן לשים אותו בסטורי?

התמכרות לקניות ברשת

לאחרונה מתחילים להיחשף מימדיה של התמכרות חדשה - קנייה כפייתית ברשת (compulsive buying disorder). קונים כפיתיים לא מנסים להשוות מחירים, להתעמק במפרט המוצר או לקרוא ביקורות, הדחף מגיע מתוך הצורך לסיפוק מיידי.

למרות אחוזים גבוהים יותר של נשים, גם גברים נופלים להרגל מגונה זה. המכורים מקדישים המון זמן ואנרגיה לקניות, משוטטים שעות ארוכות באתרים בלי לחשוב על הסכום המצטבר שהוציאו, ואף מוכנים להפסיד אירועים חברתים אם יש מבצע באותו יום. הם לרוב יחביאו את הרכישות מבן זוגם. הממצא המדהים הוא שכ-70% מהרכישות הולכות לפח - כי לא באמת צריכים אותם.

אילוסטרציה קניות באינטרנט
Getty Images IL

הפרעת גיימיניג

עד לא מזמן, העמדה הרשמית של איגוד הפסיכיאטריה היתה שעוד חסרים נתונים כדי לקבוע האם התמכרות למשחקים היא אכן הפרעה נפשית. דיווחים של אנשי מקצוע ופניות רבות שהגיעו מהורים מודאגים בשנים האחרונות, הובילו את ארגון הבריאות העולמי להכיר בהתמכרות למשחקי וידאו ומחשב כמחלה לכל דבר ועניין. בעדכון החדש שיצא לספר האבחנות, DSM 5, נקראת המחלה "הפרעת גיימינג" ("Gaming Disorder").

מחקרים שבחנו את התגובות הנוירולוגיות לאחר בילוי שעות ארוכות במשחק מדברים על היווצרות שינויים בתמסורת בין תאי המוח השולטים על ריכוז, על בקרה ועל עיבוד רגשי. שינויים אלה דומים לשינויים מוחיים שנצפו אצל מכורים להרואין ולסמים אחרים. בפרט נצפו שינויים בפעולת מערכת הדופמין במוח. מדובר במעביר עצבי (נוירוטרנסמיטור) המעורב בתחושת סיפוק ועונג. הרכיבים שמהם עשויים המשחקים מייצרים חווית עונג סינתטית, לא מציאותית, המלווה בצורך לקבל עוד ועוד מאותה תחושה. עם הזמן אנו צריכים לשחק יותר ויותר כדי להגיע לאותן רמות סיפוק.

טורניר גיימינג
בלומברג

לסיכום

מוחנו לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה. במונחים אבולוציוניים - נזרקנו מהר מדי לעולם הדיגיטלי, ומוחנו מתאמץ להסתגל לשינוי. כשחושבים על זה, זה לא צריך להפתיע שמוחנו, שמורגל עדיין לחיים בסוואנה, מתקשה להתמודד עם כל החידושים שהביאה עמה הטכנולוגיה. מה שצריך להפתיע הוא שזה לא קורה לעתים יותר קרובות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#