כך ניסינו השבוע למשוך את תשומת הלב שלכם. הצלחנו? - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך ניסינו השבוע למשוך את תשומת הלב שלכם. הצלחנו?

לירז מרגלית לקחה את הפוסטים שקיבלו הכי הרבה חשיפה בעמוד TheMarker, ניתחה אותם וחזרה עם תובנות מעניינות

8תגובות
כלב עם משקפי שמש ודגל בריטניה על הצוואר ליד אישה שמנגנת באוקרדיון
Kirsty Wigglesworth / אי־פי

רצינו לבדוק האם ישנם מאפיינים מסוימים שהופכים פוסט לוויראלי. לשם כך ניתחנו את הפוסטים שקיבלו הכי הרבה חשיפות בעמוד הפייסבוק של TheMarker בשבוע הקודם. בחנו משתנים כמו שעת הפרסום, הכותרת, קשר לאירוע אקטואלי, הסטטוס הנלווה לפוסט, סוג המלים, סימני פיסוק והרגש שקריאת הכותרת מעורר.

נמצא שהדבר המשמעותי ביותר במאבק על תשומת הלב של הקוראים הוא המידה שבה הוא מצליח  להגשים לנו פנטזיות, לענות על צרכים ורצונות לא מודעים. המשותף לכל הכותרות המוצלחות הוא יכולתן לבטא רעיון העונה על צורך, לא כזה שיש לנו גישה אליו אלא צורך לא מודע כמו פורקן של אגרסיות, צורך בהכרה, סטטוס, כסף, שמחה לאיד.

כיצד זה בא לידי ביטוי?

כותרתו של הפוסט שקיבל את החשיפה הרבה ביותר: איך מגיעים מטיפול בשישה ילדים וילד חירש ועיוור - לפרויקט של רבע מיליארד שקל שנשלף מהארכיון, בהקשר ההתמודדות של להקת שלווה בכוכב הבא לאירוויזיון. כמובן שההקשר האקטואלי משחק תפקיד, אבל אם הסיפור לא עונה על צורך חבוי, הוא לא יתפוש.

הפוסט על להקת שלווה - דלג

הסיפור של קלמן סמואלס אמנם נוגע ללב, אחד המקרים הנדירים שבהם כל הטוקבקים מביעים רגש חיובי, אך זה לא הסיפור המרכזי – הצלחת הכותרת טמונה במוטיב הקיים בלא מודע הקולקטיבי של כולנו, של צמיחה ממקום הכי נמוך שיש, ממשבר, מטראומה, מטיפול ב-6 ילדים וילד מוגבל לסיפורי הצלחה, כנגד כל הסיכויים.

ראשית, אנחנו אוהבים לפרגן לאנשים שגורלם לא שפר עליהם. ככל שמצבם גרוע בהשוואה אלינו, כך מידת הפרגון גבוהה יותר. שנית, אם הוא התחיל ממקום הרבה יותר נמוך משלנו והצליח, אז גם לנו יש סיכוי. לבסוף, הסיפור הזה מאפשר לנו לגמד את האירועים השליליים בחיינו ומציע פרספקטיבה חיובית יותר.

למקום השני הגיעה כתבה נוספת שנשלפה מהארכיון: אשתו של השר ישראל כ"ץ לאחד הטייסים המפגינים: "שאמא שלך תמות".

הפוסט על רונית כ"ץ - דלג

הפופולריות של הכותרת לא נובעת מתחושות מוסר מחודדות כלפי העוול שנעשה לטייסים המפגינים או מההלם שפקד אותנו כתוצאה מהשימוש בשפה בוטה. אנחנו שומעים התבטאויות מסוג זה כל יום בעקבות ריב על חניה, דחיפות ברכבת או תור בסופר. אחד הדברים המסבים את ההנאה הרבה ביותר זה לראות אדם יוצא מכליו, "מאבד את זה". זוהי הסיבה שריבים ספונטניים גורמים להתקהלות המונית. עצם זה שאדם אחר מאבד שליטה גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו, נותן לנו לחוש שאנו השפויים. על אחת כמה וכמה באם מדובר באישיות מוכרת שהציפיות ממנה גבוהות יותר.

נקודה נוספת פה היא הפורקן הנפשי שסיפור כזה מספק. כולנו חשים כעס, תסכול ועצבים, אנחנו במאביק מתמיד לשמר אותם מתחת לפני השטח אך צפייה באדם אחר פורק עול מאפשרת באופן עקיף פורקן של התחושות שלנו מה שגורם לתחושת הקלה לא מודעת.

שתי הכתבות הבאות הן ספיחים לפרשת אפי נוה: "הפינוקים של אפי נוה לעיתונאים: סוויטות באילת ותשלום של אלפי שקלים לשעה וחצי" ו"שיטת מצליח: כמה קיבלו עיתונאים בכירים מאפי נוה ומלשכת עורכי הדין" החושפות שעיתונאים הרוויחו מהקשר החיובי עם הלשכה בראשות נוה.

הפוסט על אפה נוה - דלג

הכותרות מספקות סיפוק בשני רבדים: הרובד הגלוי, המוסרי, הבא על סיפוקו מכך שהשחיתות נחשפה. אבל החלק המעניין פה הוא הרמה הלא מודעת. אחד הדברים שגורם לנו סיפוק ברמה הגבוהה ביותר הוא לראות אנשים שממוקמים מעלינו במדרג החברתי (מוצלחים, עשירים, מפורסמים) שנופלים מנכסיהם ומהמעמד שצברו; "הגיע גבוה אבל תראה איפה הוא עכשיו". כל פיסת מידע נוספת החושפת מידע שלילי נוסף על האדם המוצלח, מייצרת שמחה לאיד ברמה הבסיסית ביותר הגורמת הנאה באזורי התגמול במוחנו. בהקשר זה נמצא כי חדשות שליליות אודות אנשים בעלי סטטוס נמוך מעניינות הרבה פחות.

ההסבר מאחורי הכותרת הבאה ברשימה מעניין במיוחד, כי מדובר בפוסט שלא הביא מידע חדש אלא חזר על החלק בנאום גנץ שעסק במדיניותו הכלכלית ללא פרשנות או ביקורת.

הפוסט על בני גנץ - דלג

אז מה בכל זאת גרם לפוסט הזה להתבלט בהשוואה לפוסטים האחרים?

ראשית, הסטטוס מפנה שאלה לציבור - "מה דעתכם?". ידוע כי ההצלחה העצומה של הרשתות החברתיות שואבת מהצורך של אנשים לבטא את עצמם ולהשמיע את קולם. הבקשה להביע דעתנו מספק את הצורך הנרקסיסטי להשמיע קולנו, אבל מעבר לכך, הכותרת – "נכריז על מצב חירום במערכת הבריאות: עבר זמנם של מונופולים המייקרים את המחייה" מפיחה תקווה לשינוי המצב הקיים.

רוב הציבור לא באמת מטורד מהחור באוזון, המלחמה בסוריה או רצח העם באפריקה. את רוב הציבור מעניין כאן ועכשיו, איך הם גומרים את החודש, אבא שמחכה כבר חודשיים לניתוח, הקניות בסופר שמתייקרות. הציבור לא יוצא למחאה על האסטרטגיה הביטחונית בשטחים, הוא יוצא למאבק על מחירי הקוטג'. זוהי הכותרת היחידה הממלאת צורך מודע. אנשים חשים כאב זה באופן יומיומי ויותר משהם משוועים לפתרונות מידיים (שלא היו בנאום) הם משוועים להכרה בקשיים, להבנה, לתקווה. כמובן שגם תמונתו של גנץ הנראית כאילו הוא מביט על הנעשה בדאגה מחזקת את התקווה לשינוי.

הפוסט הבא עושה שימוש יפה באירוניה. מרמזת על חיבור בין הכותרת שאינה מיוחסת לביבי באופן ישיר לבין התמונה שנבחרה, שבה שפת גופו יוצרת את הרושם שהוא אומר "אל תעבדו עליי, אני לא קונה את זה". היכולת להבין את האירוניה נותנת תחושה טובה ומחזקת את תחושת השייכות עם אותו מחנה המתנגד לביבי, ותופש עצמו כנאור ומתוחכם. מעבר לכך, האירוניה משחררת, מספקת הקלה ממתחים, כשצוחקים על מישהו אחר מפחיתים מערכו ונהנים מתחושת עליונות.

הפוסט על מדד השחיתות - דלג

המשותף לכל הכותרות הבאות הוא ציון מפורש של סכומי כסף. אם יש פנטזיה אחת המשותפת לכולם זוהי פנטזיית ההתעשרות המהירה, "להצליח בגדול", לכן כל כותרת הנוגעת בנושאים אלו תצליח למשוך את הקשב שלנו, בפרט הצגה של 'נוסחת קסם' שמוציאה אותנו מהמקום שבו אנחנו נמצאים לחיים טובים יותר, עשירים יותר, מוצלחים יותר. זו הסיבה גם שהימורים כמו לוטו הם כל כך רווחיים, הם מוכרים חלום של התעשרות מהירה.

הפוסט על הצלחה - דלג

השאלה "כיצד למשוך את תשומת הלב של הקורא" תמיד היתה מוקד עניין למפרסמים. במהלך השנים נבחנו משתנים רבים, וחדשות לבקרים הציעו תובנות חדשות כמו צבע הכותרת (אדום מושך תשומת לב), שימוש בסימני פיסוק (כותרת המנוסחת כשאלה תשאיר אותך צמא לדעת את התשובה), מלים המניעות לפעולה (לחץ וגלה מהו ההמבורגר הכי משמין) מלים הגורמות לאפקט הבהילות (רוצה לדעת לפני כולם מה מושך נשים) מלים המביעות עוצמה גבוהה של רגש (מדהים, מטורף) או הפתעה (לא תאמינו כיצד דיבר השר).

אבל...

מחקרים אלו נמצאו לרוב כלא יעילים. לא הצליחו למצוא נוסחת קסם שאומרת שאם תכניסו את המלה "מוגזם", תוסיפו שני סימני קריאה ותדאגו שהכותרת תהיה באדום - אז תקבלו פוסט מנצח. קסמן של הכותרות המוצלחות היא ביכולתן למכור לנו פנטזיה העונה על צורך בסיסי המשותף לכולנו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#