אם אתם זוכרים מה גנץ אמר בנאום, כנראה שהוא לא היה מוצלח במיוחד - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם אתם זוכרים מה גנץ אמר בנאום, כנראה שהוא לא היה מוצלח במיוחד

ככל שהמנהיג דורג כיותר כריזמטי, כך הסיכוי שתזכרו את תוכן דבריו יורד. סריקות מוחיות הראו שצפייה בדוברים כריזמטיים מובילה לפעילות מוגברת באזור במוח הקשור בחלימה בהקיץ, מחשבות, הרהורים והעלאת זיכרונות

35תגובות
בני גנץ בנאומו הראשון בגני התערוכה
תומר אפלבאום

שורשיה של המילה כריזמה נמצאים ביוון העתיקה, והיא יוחסה לאנשים שהסמכות האלוהית שוכנת בתוכם, ניצוץ אלוהי שרק יחידי סגולה בורכו בו. מי שמכיר אותי יודע שאני מוכנה לקבל תיאוריות רק אם ניתן להוכיח אותן באופן מדעי, אבל בנושא הזה, אני מוכנה לחרוג ממנהגי. אמנם ניתן למצוא הסברים מדעיים לתופעת הכריזמטיות אך את התיאור הקולע ביותר למושג שמעתי מד"ר ג'ון מנגס, שנסע לברלין לצפות בנאום של ברק אובמה לקראת הבחירות. הוא ביקש לחקור מקרוב מהי כריזמה. הוא הסתכל סביבו ונדהם, מה שראה כשהתבונן על פני האנשים בקהל, סתר את כל הידע הקיים בנושא.

המאפיין המרכזי של אדם כריזמטי זה שהוא מעורר אצל האנשים סביבו רגשות חיוביים של אמון, תקווה, ביטחון וריגוש, אך כשמנגס התבונן על האנשים שהגיעו לשמוע את אובמה בברלין הוא לא האמין למראה עיניו. הוא ציפה לראות קהל מלא אנרגיה ומשולהב, כמו זה שראינו אתמול בנאום של גנץ, אך מה שראה על פניהם היה סוג של הלם, קיפאון. "אם לא הייתי יודע יותר טוב הייתי חושב שהם מהופנטים", אמר.

בתום הנאום, הוא שאל אישה שעמדה לידו מה היא חשבה על הנאום.

"היה מדהים", היא השיבה מיד.

"כן, אבל תגידי לי 3 דברים שאהבת במיוחד", הוסיף.

"הכל היה נפלא, הכל", ענתה לו.

"אבל מה הנקודה שהכי ריגשה אותך? משהו מסוים שאהבת במיוחד?", הקשה.

היא לא היתה מסוגלת להשיב. היא פשוט לא זכרה.

על מנת להבין את מנגנון ההשפעה של כריזמה, מנגס ביקש מנבדקים להתבונן בשני נואמים, אחד שהוגדר ככריזמטי והשני כנואם משעמם. הנואם הכריזמטי הותיר רושם כה רב על הנבדקים והם אמרו שהם בטוחים שילמדו ממנו ויישמו את הנאמר.

בתום שני הנאומים התבקשו הנבדקים לכתוב מה זכרו מהנאום. נמצא שככל שהנואם היה משעמם יותר, כך הסיכוי שהנבדקים זכרו מה אמר בנאום עלה, אבל הממצא המדהים ביותר היה שככל שהמנהיג דורג כיותר כריזמטי, כך הסיכוי לזכור את תוכן הנאום ירד פלאים.

סריקות מוחיות הראו שצפייה בדוברים כריזמטיים מובילה לפעילות מוגברת באזור במוח הנקרא רשת ברירת המחדל, הקשור בחלימה בהקיץ, מחשבות, הרהורים והעלאת זיכרונות. פעולות אלו מקושרות עם ירידה בחשיבה אנליטית (תכנון, קשב ופתרון בעיות).

כשעוצמת הרגש עולה, יכולתנו לעבד מידע, להבין ולנתח את המסרים – קטנה. עוצמת הרגשות המציפים אותנו מובילה להידרדרות קוגניטיבית ובמצבים קיצוניים אנו עדים למצב המדמה היפנוזה. למעשה, ככל שנצפתה הפחתה רבה יותר של פעילות מוחית באזורים המעורבים בחשיבה רציונלית, כך המנהיג דורג כיותר כריזמטי.

אי אפשר ללמוד להיות כריזמטי

במקרה של גנץ, אפקט מהפנט זה לא נצפה. גנץ הכין עצמו היטב לרושם הראשוני שיעשה. הכניסה המתוזמנת, שפת הגוף, האינטונציה, תנועות הידיים, קריאה מיומנת מהפרומטר, המקומות בהם הישיר מבט למצלמה, כולם תורגלו היטב. אף התוכן היה מהונדס היטב, המסרים היו חדים וברורים וחלקם אף מפתיעים (הבוטות שבה תקף את נתניהו).

אך הוא לא סחף, הוא לא נכנס ללב ולא הסעיר את הצופים. לבד מקריאות העידוד המלאכותיות, לא נרשמה היסחפות של הקהל. ושימו לב לזה - המאפיין החשוב ביותר של אנשים כריזמטיים הנו שכלל לא משנה מה הם אומרים, יש להם יכולת לשלהב את המאזינים, לתת להם תחושת ביטחון ואפילו מורא.

כאן נמדד ההבדל בין מנהיג כריזמטי לפרזנטור מעולה: יכולות ההצגה ניתן לשכלל אבל כריזמה לא ניתן ללמוד.

גנץ - דלג

אמנם ניתן ללמד טכניקות לייצר כריזמה למשל שימוש במטאפורות (משפחת המלוכה), וסיפורים (מקבל טלפון באמצע הלילה), שימוש בתקשורת בלתי מילולית, מחוות ייצוגיות ברגעי מפתח (מבט למצלמה בליווי הידיים כשהוא מאיים על סינוואר), מנח גוף פתוח ועמידה איתנה המשדרת ביטחון. ככל שאדם מסגל לעצמו יותר טקטיקות מהסוג הזה – כך הסיכוי שהוא ייתפש כמנהיג עולה, ואכן גנץ עשה בהן שימוש ויש לציין שהוא עשה עבודה טובה. הוא פרפורמר נהדר. עין בלתי מיומנת לא תשים לב שהיה משהו לא טבעי בשפת הגוף שלו.

אבל..

אם טקטיקות אלו לא מיושמות עם האיכות השמימית הזו שעליה דיברו היוונים, עם תשוקה פנימית הנותנת צבע למלים - לא משנה כמה תתאמנו, ההשפעה המהפנטת לא תתרחש. ההשפעה היא כל כך חזקה שגם אם לא מסכימים עם הדובר, גם אם דבריו מעוררים בנו שאת נפש, לא נוכל להישאר אדישים.

אבל לסמכות כריזמטית יש שני צדדים, זוהי מערכת יחסים בין האדם הכריזמטי לאנשים המגיבים אליו. זוהי תחושה מיידית, אין פה שיקולים רציונאליים. אם האדם מצליח להצית אצלך את הלהבה, אתה תרגיש זאת היטב. ברמה היותר עמוקה, אדם זה עונה לך על חסכים פסיכולגים.

המנגנון המתווך את ההערצה הוא תהליך פסיכולוגי של היקשרות, כמו הקשר המתפתח בין הילד להורה בשנות חייו הראשונות, קשר המספק תחושת הגנה וביטחון, ואכן מנהיג כריזמטי משרה תחושה של הגנה וביטחון, שיש על מי לסמוך, ובכך הוא משחרר אותנו מלחצי היומיום. זוהי בדיוק הסיבה שככל שאנשים במצב נפשי רגיש יותר, נכונים יותר ללכת אחרי מנהיג כריזמטי (כמו במקרים של כתות).

ונסיים במילה על המנהיג עצמו. לן אוקס, פסיכולוג אוסטרי, ביקש להגדיר מאפיינים המשותפים למנהיגים כריזמטים, ומצא שאחד הדברים המאפיינים אותם זה אישיות נרקסיסטית, עוצמה פנימית המניעה תחושת אמון בלתי מתפשרת ובהירות לגבי הדרך שבה הם הולכים. לכן, לא משנה כמה ביקורות מופנות כלפם, לא מלוות אותם תחושות של ספק, חרדה או אשמה המאפיינות אנשים אחרים. הם בטוחים בצדקת דרכם.

וכאן המקום להגיד שלהיסחפות אחרי מנהיג עשויים להיות גם צדדים שליליים. יש להיות מודעים להשפעה של סמכות כריזמטית ולנסות להבין מה המנהיג מציע, מהי האידיאולוגיה ולא ללכת אחרי מנהיג רק בגלל שהוא מספק עבורנו צורך רגשי.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אריאל רוניס ז"ל

מהו תפקידו של המעסיק כשהעובד שלו חווה שיימינג?

המפגש שלנו באינטרנט יוצר מפגש בין אנשים שונים, בעלי דעות שונות, גישות שונות ועולם נורמטיבי שונה. למציאות הזו מתעוררים כל בוקר מאות אלפי אנשים והולכים לעבודה ומקווים להתפרנס. אבל מה קורה אם כתוצאה מעבודתם הם חווים שיימינג?

כתבות שאולי פיספסתם

*#