לשקר הזה דווקא יש רגליים: למה ציוצים כוזבים מתפשטים מהר יותר - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשקר הזה דווקא יש רגליים: למה ציוצים כוזבים מתפשטים מהר יותר

מחקר שנערך ב-MIT ניתח 126 אלף ציוצים מאומתים וכוזבים שפורסמו בטוויטר, וראו שציוצים שקריים מתפשטים הרבה יותר מהר ברשתות החברתיות ומגיעים לתפוצה רחבה יותר. הסיכוי של ציוץ כוזב ליהפך לוויראלי גבוה ב-70% בהשוואה לציוץ של מידע אמיתי

18תגובות
קמפיין נגד פייק ניוז
Vincent Thian/אי־פי

לפני שנתחיל, תקראו את שני הציוצים הבאים ששותפו בטוויטר במהלך קמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות. איזה מהם נכון לדעתכם?

1. אוגוסט 2015, דונאלד טראמפ איפשר לילד חולה לטוס במטוסו הפרטי על מנת לקבל טיפול רפואי דחוף.

2. פברואר 2016, בן דודו המבוגר של טראמפ, שנפטר לאחרונה, צוטט בהודעת הפטירה שלו באומרו: "כנושא גאה של השם טראמפ, אני מפציר בכם, אנא מכם, אל תתנו לשק הריר המהלך הזה להפוך לנשיא".

מניחה שעל פי היכרותכם עם הנפשות הפועלות, וכקוראים נלהבים של עיתון זה, הציוץ השני נראה לכם יותר מתקבל על הדעת. אתר Snopes (אתר המנסה לאמת או לפסול שמועות) אישר בנוגע לציוץ הראשון על הטיפול הרפואי כי מדובר בסיפור אמיתי. לעומת זאת, לא נמצאה שום עדות לקיומו של בן הדוד או להודעת פטירה כזו או אחרת.

חוסר נכונותו של הציוץ לא מנעה מ-38 אלף איש לשתף את הסיפור, מה שהוביל לכך שהוא צויץ מחדש פי 3 מהסיפור על הילד החולה.

שקרים נוטים להתפשט הרבה יותר מהאמת. עובדה זו אמנם ידועה לכולנו, אך מחקר מקיף שנערך ב-MIT ופורסם לאחרונה במגזין היוקרתי Science, בחן את התופעה באופן מבוקר. החוקרים ניתחו 126 אלף ציוצים מאומתים וכוזבים שפורסמו בטוויטר בין 2006 ל-2017 על ידי 3 מיליון איש, וראו שציוצים שקריים מתפשטים הרבה יותר מהר ברשתות החברתיות, מגיעים לתפוצה רחבה יותר, נוטים לחלחל עמוק יותר ולדבוק בתודעה.

פייק ניוז בעידן טראמפ - דלג
פייק ניוז בעידן טראמפ

הסיכוי של ציוץ כוזב ליהפך לוויראלי גבוה ב-70% בהשוואה לציוץ של מידע אמיתי, בעיקר כשמדובר בציוץ העוסק בפוליטיקה לעומת ציוצים שעסקו בטרור, אסונות טבע, מדע או כלכלה. הממצא המדהים הוא כי כל עוד הציוץ פרובוקטיבי מספיק - לא מתקיימת בחינה של מקור הידע. במלים אחרות, אם הציוץ הצליח לרגש, לא מעניין לדעת מהו מקור הציוץ. אנו נוטים להאמין למידע ממקור שני אפילו אם אנו לא מכירים את שולח המסר.

לייקים כמדד לאמינות

אז מהו המדד שלנו לדעת אם המידע אמין או לא? כלל האצבע המתוחכם שאימצנו אומר שככל שיש יותר לייקים וציוצים, כך גדל הסיכוי שהמסר אמין.

על פי מילון אוקספורד, צמד המילים Post-Truth, שהוכרז כמושג השנה ל-2016, מתאר מצב שבו בנסיבות מסוימות, לעובדות ולנתונים אובייקטיביים יש פחות השפעה על עיצוב דעות הציבור, בהשוואה לאמונות אישיות או פנייה לרגש. אוסיף על זה שמחקרים מראים שרגש ואמונה אישית כמעט תמיד יקבלו עדיפות על פני עובדות ולא רק "בנסיבות מסוימות" כפי שטוען המילון. 

נשאלת השאלה מדוע מוחנו, המכונה המתוחכמת ביותר בעולם, ייתן באופן גורף כל כך עדיפות למידע שקרי? 

אמנם כצופים מהצד, התנהגות זו נתפשת כלא רציונלית, אך מבחינת מוחנו, התנהגות זו מאד רציונליות. הסקה על סמך עובדות או מידע מהימן אינה תכונה שמקדמת את הישרדות המין האנושי - לכן היא לא קיבלה עדיפות.

אז מה קורה במוח בזמן שאנו נחשפים למידע שקרי?

דונלד טראמפ
בלומברג

נתחיל עם המנגנון הפרמיטיבי והיעיל ביותר שהתפתח אצלנו, הרגש. נמצא כי ציוצים שקריים ופרובוקטיביים מעוררים רגשות שליליים בעוצמה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לציוץ הממוצע. על מנת לבחון זאת, החוקרים ניתחו את התגובות של משתמשים לציוצים כוזבים ונכונים, ומצאו כי מידע כוזב נטה לעורר רגשות כמו הפתעה, גועל, כעס ופחד, בעוד מידע אמיתי עורר יותר רגשות של עצב ואמון או שלא עורר רגש כלל.

לרגשות, בעיקר השליליים, ישנה פונקציה אבולוציונית שמטרתה להניע אותנו לפעולה. לכל אחד ממגוון הרגשות יש מטרה שונה. תחושת גועל נועדה לאותת מפני הרעלה (פיזית או חברתית), כעס נועד להכין את המערכת לתקיפה. לעומת זאת רגשות כמו עצב או אמון המתעוררים בעת קריאת מידע אמיתי, לא מובילים לפעולה, להפך, הם גורמים לנו להתכנס בעצמנו.

לכן, ככל שהציוץ מעורר יותר רגש שלילי, הסיכוי שנפנה אליו קשב עולה. זה ממש לא משנה אם פרטי המידע נכונים או לא. מדוע? מבחינה אבולוציונית, עדיף לעורר אצלנו כעס גם אם הוא יוביל לכך שנתקוף אדם אחר בטעות, מאשר שנהיה מותקפים. רגש שלילי גם מוביל לקידוד יעיל יותר של פריטי המידע בזיכרון. לכן מידע שקרי לא רק מתפשט מהר יותר, הוא גם מחלחל לתודעה.

האם קיימים משתנים נוספים שיהפכו ציוץ לוויראלי?

אנשים אוהבים מאוד לשמוע סיפורים בעלי קונוטציה שלילית או פרובוקטיבית על האחר, בעיקר כשמדובר בידוענים. מידע רכילותי ממלא פונקציה חברתית ופסיכולוגית, שהיא בעלת שורשים אבולוציוניים. תפקידה המרכזי הוא לאפשר לנו לקבל מידע על אנשים שעם חלקם הגדול אנחנו לא באים במגע ישיר. 

בעת עיבוד של פיסות מידע בעלות אופי רכילותי, מופרש במוחנו נוירוטרנסמיטור בשם דופמין, הידוע כמעורב בתחושת הנאה ותגמול. מידע זה גורם לנו להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו ומשפר את מצבנו ביחס לאחר. לכן מידע רכילותי ייטמע בזיכרוננו טוב יותר. בהקשר זה נמצא כי חדשות שליליות אודות אנשים בעלי סטטוס נמוך מעניינות הרבה פחות.

בנוסף, על פי מחקר שפורסם במגזין Psychological Science in the Public Interest, אחת הסיבות העיקריות לכך שמידע כוזב ׳נדבק׳, היא שהפעולה המנטלית של בדיקת העובדות ובחינת האפשרות שהמידע כוזב, מצריכים הרבה יותר מאמצים קוגניטיביים מפשוט לקבל אותו. המנגנון הקוגניטיבי שלנו לא התפתח כדי לזהות פייק ניוז.

בעידן הנוכחי, אנו נחשפים באופן חסר תקדים לכמות עצומה של פרטי מידע. לו נדרשנו להעביר כל פיסת מידע שמגיעה למוחנו בחינה קפדנית, לא היינו יכולים לשרוד. מה שמאפשר את הישרדותנו הוא מנגנון קבלת החלטות המאפשר לנו לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאד מידע. מנגנון זה הוא הרגש. בין אם נרצה להודות בכך ובין אם לאו, בני אדם מבססים את החלטותיהם על הרגש. 

האם ניתן ללמד משתמשים לחשוב?

עדיין לא ברור האם ישנה דרך למתן את הנטייה הטבעית שלנו כלפי מידע שקרי. לא קיימות עדויות לכך שאנשים משנים את הדעה שלהם אחת שראו עובדות המפריכות את האמונות שלהם. אפילו תיוג מידע כמידע שקרי לא יגרום לו להתפשט פחות. ככלל, רגשות חזקים לגבי נושא מסוים לרוב אינם נובעים מהבנה עמוקה, ואם מידע מסוים מרגיש לנו נכון, לרובנו זה מספיק כדי לאמץ מידע זה.

באבולוציה של הרשתות החברתיות, המטבע הסחיר ביותר הוא תשומת לבם של האנשים. במלחמה הזו, ככל שהמידע יותר פרובוקטיבי, יש לו יותר סיכוי להפוך ויראלי. אנו קרובים לאמץ כלל חדש - אם זה כתוב באינטרנט, כנראה שזה נכון.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסעדה בקלימנוס

מנהל מסעדה לא ענה למייל בעת חופשה - ופוטר. מה קבע בית המשפט?

העידן הדיגיטלי הביא לחיינו הרחבה כמעט בלתי מוגבלת של שעות העבודה - טלפונים, מיילים והודעות בלתי פוסקות, לפני ואחרי שעות העבודה, ובלי שכר על שעות נוספות. במדינות שונות נפסקו חוקים שונים שניסו להסדיר את הסוגיה

כתבות שאולי פיספסתם

*#