אל תגידו לי איך להיות פמיניסטית - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תגידו לי איך להיות פמיניסטית

בתיכון, כשרציתי ללמוד מדעי החברה, המחנכת לחצה עלי ללמוד פיזיקה, כי זה מקצוע שיבטיח את עתידי. שנאתי כל רגע. יש מודל אחד להצלחה - מקצועות הנדסה ומדעים. אבל האם המודל הזה לא מתעלם מכך שעבור חלק מהאוכלוסייה, מימוש הפוטנציאל טמון דווקא במקצועות ה"נשיים"?

46תגובות
ג'וליה רוברטס ב"חיוך של מונה ליזה"
Bob Marshak

האם נשים באמת שואפות שנשים אחרות יממשו את עצמן, או שנעודד הצלחה רק כשהיא נעשית על פי קריטריונים שנקבעו עבורנו מראש על ידי גברים?

אני לא אשכח איך בתיכון, כשהיינו צריכים לבחור מגמות, סימנתי בטופס הבחירה 'מדעי החברה'. כנערה שקראה את כל הכתבים של פרויד ולאקאן, זה נראה לי המשך טבעי של תחומי העניין שלי. נאוה, המחנכת שלי באותה תקופה, התקשרה לאמי וזימנה אותה לפגישה דחופה. ״אני לא מוכנה שהיא תלמד מדעי החברה. עם הציונים שלה, זה בזבוז של כישרון. מדעי החברה שתלמד בזמנה החופשי. פיזיקה זה מקצוע שיבטיח את העתיד".

הלחץ עבד. בהפסקות, מצאתי את עצמי מתקנאת בחברותי שדיברו על אריקסון ופיאזה, בעודי צריכה לשנן משוואות של ניוטון. סיימתי עם 90 ושנאתי כל רגע. למה אני מספרת לכם את זה? לנאוה המחנכת שלי באותה תקופה היו כל הכוונות הטובות "להבטיח את עתידי". היא לא אשמה, היא הושפעה מהמסרים שהידהדו אז וממשיכים להדהד גם היום. המסר מדבר על מודל אחד למדידת הצלחה, שעל פיו מקצעות ההנדסה, המתמטיקה והמדעים הם הנוסחה היחידה להצלחה בחיים.

נשאלת השאלה האם מודל זה להצלחה אינו מתעלם מכך שחלק גדול מהאוכלוסייה, יגיע למימוש מיטבי של הפוטנציאל שלהן בבחירת מקצועות המוגדרים כיום כ"נשיים"? באחד הכנסים המתוקשרים שהתקיימו ב-2015, העלה נשיא אוניברסיטת הרווארד, פרופ' לורנס סאמרס, את האפשרות שהסיבה לתת הייצוג של נשים במקצועות המדעים וההנדסה באקדמיה היא הבדלים גנטיים בין המינים.

פראן ליבוביץ' על הבדלים מגדריים - דלג
פראן ליבוביץ' על הבדלים מגדריים

סאמרס, שכבר הסתבך בעבר בעקבות התבטאויות בוטות, גרף ביקורות נוקבות בעקבות הנאום. שנתיים מאוחר יותר פוטר ג׳יימס דאמור, מהנדס בכיר בגוגל בעקבות מסמך שבו טען כי חלק מהסיבות לפערי המגדר בהיי-טק אינו תוצאה של אפליה, אלא הבדלים ביולוגיים בנטיות ומבנה המוח. הוא לא עשה זאת על מנת להנציח סטריאוטיפים, אלא לעסוק בשאלה כיצד ניתן לייצר סביבה שתנצל הבדלים מולדים אלו באופן מיטבי.

גם סאמרס וגם דאמור התייחסו לנתונים שנאספו במדינות מערביות שונות: ישנו תת ייצוג של נשים במקצעות המדעים, המתמטיקה וההנדסה; ישנו תת ייצוג של נשים בתפקידים בכירים במשק; ישנם פערי שכר בין גברים לנשים. 

שתי תיאוריות מתחרות שואפות להסביר פערים אלו

על פי התיאוריה הראשונה, המייצגת את הקולות הפמיניסטיים של ימינו, לנשים וגברים ישנו פוטנציאל הצלחה זהה לחלוטין, ולו רק היתה ניתנת להם הזדמנות שווה, הפערים המוצגים מעלה היו נמחקים כבמטה קסם. פערים אלו הם תוצאה של תהליכי סוציאליזציה לקויים, שהובילו נשים וגברים לאמץ חשיבה סטריאוטיפית. כתוצאה ממנה, נשים למדו שהן פחות מוצלחות. פועל יוצא של חשיבה זו הינו שנשים מופלות לרעה, לא מקבלות הזדמנות שווה ולא נלחמות על שלהן.

התיאוריה השנייה מושפעת ממחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית, ומכונה מהות ביולוגית (Biological Essentialism). על פיה טבע האדם, אישיותו וכישרונותיו (אינטיליגנציה, יצירתיות, הומוסקסואליות) מושפעים מהאינטראקציה בין הגנטיקה והסביבה. מהות ביולוגית לא מעידה על דטרמיניזם. אין פירוש הדבר שאם נולדת גבר אתה טוב במתמטיקה ואם נולדת אישה את לא. הבדלים ביולוגים מתייחסים לממוצעים. בתור אישה את יכולה להיות מתמטיקאית מוכשרת יותר מ-99% מהגברים, אך בממוצע יותר גברים טובים במתמטיקה.

כוחות האבולוציה פעלו באופן שונה על נשים וגברים על מנת להתאימם למלא פונקציות הישרדותיות שונות. לכן, לא משנה כמה נרצה, לא ניתן לשנות בכמה עשורים, כוחות אבולוציוניים שפעלו במשך מיליוני שנים.

כוחות אלו פעלו בראש ובראשונה להבטיח את הישרדות הצאצאים. היסטורית, האם היא זו שלקחה את החלק המרכזי בגידול הצאצאים. כדי להיות מסוגל לגדל עולל שתלוי בך לחלוטין נדרשת היכולת להקריב, להיות רגיש לצרכיו ללא שום קשר למה אתה צריך. לא ניתן לומר לתינוק, "תקשיב חמוד, ינקת לפני שעה, נסה למשוך קצת". האבולוציה דאגה לצייד נשים בתכונות המאפשרות ויתור, הקרבה, היכולת לשים את הצרכים של האחר לפני שלך.

מהנדסת
BRITTANY GREESON / NYT

כל הטוב הזה מגיע עם עלויות

העלות שנשים צריכות לשלם כדי לפתח מערכת יחסים תקינה עם פעוט היא שמערכת העצבים שלהן צריכה להיות מתואמת לכך. האבולוציה לא לקחה בחשבון שתכונות אלו לא בהכרח יעילות בשוק העבודה התחרותי של ימינו; שהקרבה ורגישות פחות מסייעות בניהול משא ומתן על שכר.

תכונות אלו מצויות תחת המימד "נועם הליכות" (agreeableness) ומאופייינות ברגישות, נכונות לשתף פעולה ובנדיבות. תכונה זו בממוצע מאפיינת יותר נשים מגברים. לעומת זאת, גברים בממוצע גבוהים ב"מצפוניות" (conscientiousness). תכונה המתארת קשיחות, תחרותיות, מיקוד במטרה. תכונה זו מציידת גברים במרפקים הדרושים להצליח בשוק העבודה התחרותי.

הפסיכולוג ג'ורדן פטרסון נותן דוגמה נהדרת להבדל בין מצפוניות לנועם הליכות. נניח שהעובד שלך לא סיים את הפרויקט בזמן. מצפוניים שופטים אותך על הישגיך, עשית את העבודה או לא. לעומת זאת, אנשים הגבוהים בנועם הליכות ייבחנו את הנסיבות, אולי לא הרגשת טוב באותו יום. לא ניתן להגיד אילו מהגישות נכונה אבל בהחלט ניתן לומר שהן באות בקונפליקט.

אי שוויון אינו מעיד על עליונות של אף מין, רק על שונות

אלו הם רק חלק מההבדלים בין נשים לגברים, אך הם המשמעותיים להבנת השונות:

1. ממוצעי האינטיליגנציה של גברים ונשים נמצאו זהים, אך קישוריות מבנית שונה מובילה לכך שגברים נוטים לבצע טוב יותר מטלות הדורשות מיקוד בפרטים ונשים טובות יותר במטלות של אינטגרציה והתאמה של מידע.

2. נשים מעבדות רגש שונה מגברים. עוצמת התגובה לגירוי שלילי כמו פעוט בוכה גבוהה משמעותית. אצל גברים לעומת זאת, נרשמה פעילות מוגברת באזורים פרונטליים האחראים לויסות ושליטה עצמית בתגובה למראה של ילד בוכה.

3. תחושת המוסר נחווית בעוצמה גבוהה יותר אצל נשים, הן נוטות לחוות יותר רגשות שליליים כמו אשמה, בושה ומבוכה.

אחות מחסנת אישה
בלומברג

האם ההבדלים הם תוצאה של סוציאליזציה?

סימון ברון כהן הראה כי הבדלים אלו קיימים מהרגעים הראשונים לחיים, כך שאין מדובר בסוציאליזציה. בעוד שתינוקות ממין נקבה מקדישות תשומת לב רבה לפנים אנושיות וקולות מרגע היוולדן, תינוקות ממין זכר מקדישים תשומת לב לגירויים במרחב כמו תנועת מובייל התלוי מעל העריסה. במהלך חייהם גברים ונשים ממשיכים להקצין נטיות מוקדמות אלו בדרכים מורכבות יותר.

אם כך, בעולם המקיים שוויון הזדמנויות מלא, עדיין היינו רואים פערים?

בואו נבחן זאת ב"ניסוי" שנעשה במדינות סקנדינביה, שיותר מכל מקום אחר בעולם, חרטו על דגלן לבטל את כל ההבדלים המעמדיים וליצור חברה שבה יש הזדמנות שווה לכל התושבים.

מדיניות שוויונית זו הביאה לאפקט ההפוך ממה שניבאה תיאוריית השיוויון המגדרי. שיעור הנשים שבחרו מקצועות כמו מדע, טכנולוגיה והנדסה ומתמטיקה ירד. יותר נשים בחרו להיות אחיות מאשר מהנדסות. באופן אירוני, ככל שהתרבות נהיית יותר ניטרלית מבחינת מגדר, גדל החופש לבחירה נטולת לחצי סביבה.

היכן הסכנה האמיתית?

יש שייטענו כי גלומה סכנה באימוץ תיאוריית המהות הביולוגית, שמקבעת סטריאוטיפים קיימים. טענה זו אמנם נכונה, אך ישנה גם סכנה באימוץ מוחלט וחסר פשרות של התיאורייה הגורסת כי קיים שוויון מלא בין המינים, כיוון שהיא מקדמת לחץ סמוי (ולעתים גלוי) שלפיו קיים קריטריון אחד להצלחה. לחץ זה מוביל לתסכול ואינו מאפשר בחירה אמיתית.

אם אישה רואה את המימוש העצמי שלה בלחכות לילדיה עם ארוחה חמה, זה נחשב כיום פסול. אימהות שבחרו להישאר בבית אומרות שלא לציטוט שהן מרגישות צורך להתנצל על כך. אנו לא רוצים עולם שבו נשים יעשו בחירות המבוססות על ציפייה חברתית ולא על יעקבו אחרי משאלות לבן, בדיוק כשם שניסיון לגדל ילד בעל נטיות הומוסקסואליות כילד ללא נטיות אלו עתיד להיכשל. האמירה כי נשים לא מאיישות מספיק משרות בהיי-טק זו כפייה במסווה של נאורות. קבלה של הקודים הגבריים. תחושת ההישג לא צריכה להיות קשורה לאופן שבו אני בוחרת לבטא את עצמי. 

באחת הסצנות האחרונות בסרט "חיוך של מונה ליזה", קת'רין ווטסון (ג'וליה רוברטס) מרצה פמיניסטית השואפת להשפיע על דור העתיד, מתעמתת עם ג'ואן, סטודנטית שחלמה כל חייה ללמוד משפטים, וברגע האחרון החליטה שהיא מעדיפה חיי משפחה.

ג'ואן: את חושבת שאני אתעורר יום אחד ואתחרט שאני לא עורכת דין?

קת'רין: כן, אני חוששת שכן.

ג'ואן: לא כמו שאתחרט על כך שאין לי משפחה, שאני לא שם לגדל אותם. אני יודעת מה אני עושה וזה לא עושה אותי פחות חכמה.  זה בטח נשמע לך נוראי.

קת'רין: לא אמרתי.

ג'ואן: בהחלט אמרת. זה מה שאת כל הזמן אומרת. את עומדת בכיתה ואומרת לנו להביט מעבר לדימוי. אבל את לא עושה זאת. בשבילך עקרת בית היא מישהי שמכרה את נשמתה בעבור בית בכפר, ללא עומק, אינטלקט או עניין. את אמרת לי שאוכל להיות כל מה שארצה. זה מה שאני רוצה.

מתוך "חיוך של מונה ליזה" - דלג
מתוך הסרט "חיוך של מונה ליזה". יש רק דרך אחת להיות שאפתנית?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#