למה 28 מיליון זוגות בעולם נפרדו סתם - ואיך הווי הכחול בוואטסאפ משגע אותנו - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה 28 מיליון זוגות בעולם נפרדו סתם - ואיך הווי הכחול בוואטסאפ משגע אותנו

הוספת הוויים הכחולים בוואטסאפ הפכה את האינטראקציה לדומה יותר לשיחה פנים אל פנים - שבה היעדר תגובה מיידית משחק לידי חוסר הביטחון שלנו ומעצים נטיות חרדתיות

49תגובות
תקריב של אשה בוכה. אילוסטרציה
getty images IL

"שלחתי לו את ההודעה כבר לפני שעתיים"

"תירגעי, לא כולם כמוך, מחוברים לנייד 24/7, הוא יחזור אלייך"

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

 "אבל אני רואה שני וויים"

"שני וויים רק אומרים שזה התקבל אצלו, הוא לא בהכרח קרא את ההודעה"

במשך שנים התווכחו משתמשי וואטסאפ על משמעות הווי הכפול, האם ההודעה נקראה על ידי הצד השני או רק התקבלה אצלו. המחלוקת נפתרה כאשר וואטסאפ הציגה את העדכון לפרוטוקול עם פונקציית ה"וויים הכחולים" המציינים שהמסר אכן נקרא. בבלוג שפירסמה החברה היא הבהירה באופן חד משמעי:

וי אחד – הטקסט נשלח בהצלחה

שני וויים אפורים – המסר התקבל אצל הצד השני

שני וויים כחולים – הצד השני קרא את ההודעה.

מאז השתנו חיינו לבלי הכר.

הוספת הוויים הכחולים יצרה נורמות חדשות בתקשורת דיגיטלית. בעצם קבלת שני וויים כחולים אנו יודעים לא רק שהצד השני קרא את ההודעה, אלא גם שהצד השני מודע לכך ששולח המסר יודע שהוא קרא את ההודעה. כללי המשחק השתנו. הנורמות שהיו מקובלות עד אז למשך הזמן הלגיטימי לתגובה קיבלו הגדרה מחודשת. היעדר תגובה או בשפה המקצועית silence מוביל לסט שלם של פרשנויות הטורדות את מנוחתנו ומובילות לתחושות קנאה, חרדה וחשדנות. כחלק מהניסיון לספק מענה לחוסר הוודאות, נכתבו עשרות בלוגים שעונים לכותרת "כיצד לנהוג כאשר מישהו התעלם מהטקסט שלך?", או "מה זה אומר כאשר לוקח לצד השני זמן ארוך מדיי להגיב?"

התכתבויות ווטסאפ

"שבועיים אחרי שהתחלנו לצאת, אני שולחת לו מ'מצב ממי בסביבות שתיים וחצי, אחרי שאני רואה שהוא לא שלח לי בוקר טוב באותו יום, למרות שעד אז, כל בוקר היינו מתכתבים, ככה בקטנה, בוקר טוב וזה. ואז איזה חצי שעה הוויים היו אפורים. בסביבות שלוש, אני בודקת שוב את הנייד, כבר התחלתי להיות עצבנית, ואני רואה שני וויים כחולים (בשלב הזה נרשמה שתיקה כדי לאפשר לי להבין את גודל הדרמה). כאן כבר התחלתי לאבד את זה. התקשרתי לשתי חברות הכי טובות בוועידה, והן אמרו לי שהוא בטוח מנסה להתחמק ממני, לא בא לו יותר. זה היה לי ממש מוזר כי היה לנו ממש כיף ביחד. הן שיכנעו אותי שהכי טוב שאזרוק אותו לפני שהוא יזרוק אותי, אז כתבתי לו שזה לא עובד. שאני רוצה לסיים. הוא לא ענה. אחרי חודש פגשתי במקרה חבר טוב שלו שאמר לי שהוא ממש נפגע ממני, שהוא חשב שאני הזויה, פתאום לסיים ככה קשר בלי שום הסבר. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי".

את הסיפור הזה ספרה לי דנית, סטודנטית לפסיכולוגיה בת 24 ממרכז הארץ.

נשמע אולי תמוה אבל סקר שנעשה על ידי מגזין CyberPsychology מצא ש-28 מיליון זוגות נפרדו בעקבות קצרים בתקשורת, שנגרמו כתוצאה מהוספת השקיפות לאינטראקציה בפלטפורמות וואטסאפ ופייסבוק.

מה בעצם קרה פה?

שני הוויים הכחולים הביאו לכך שהאינטראקציה הדיגיטלית הפכה מאינטראקציה לא מסונכרנת, המתאפיינת בכך שמקבל המסר רשאי להגיב בזמן שהוא מוצא לנכון, כפי שקורה עם מיילים, לאינטראקציה מסונכרנת המזכירה במאפייניה אינטראקציה פנים אל פנים. באינטראקציה מסוג זה ישנה ציפייה לתגובה בזמן אמת.

במהלך אינטראקציה פנים אל פנים, אם בתום דברייך הצד השני ישתוק, תהא לכך משמעות. השתיקה מספרת סיפור. אנו עושים שימוש ברמזים בלתי מילוליים כמו שפת הגוף, הבעות פנים ואינטונציה על מנת להבין מה פשר השתיקה. האם האדם שמולך מהרהר בדברייך? שוקל את תגובתו? שותק מתוך כעס? בדיגיטל, השתיקה - היעדר המענה לאחר קריאת ההודעה - קשה לפירוש. אם חלפו מספר דקות ולא קיבלנו תגובה, השתיקה מציפה באופן אוטומטי מחשבות שליליות כגון "הוא מתעלם ממני".

כך, דנית לא נענתה בתגובה מידית, וחוסר הוודאות הוביל אותה להשלמת הסיפור בראשה ולהסקת מסקנות שגויות. תגובה כזו מאפיינת אנשים בעלי סגנון התקשרות חרד, שאינם בטוחים בקשר וייטו לפרש מצבים עמומים באופן שלילי. ככל שהזמן שחלף התארך, התחזקו תחושות חוסר הביטחון. לצערי, דפוס פרשנות זו לא מאפיין רק את דנית: כ-30% מהאוכלוסייה נוטים לדפוס חרד, ולכן השקיפות שמוסיפה האינטראקציה הדיגיטלית מצד אחד וחוסר היכולת לראות את הצד השני מצד אחר, מוסיפות מורכבות למערכות היחסים ומעצימות נטיות חרדתיות.

כדי להתמודד עם מורכבות זו, מטפלים זוגיים פתחו מושג הנקרא כימיה בצ׳אט (texting chemistry) והם מעודדים זוגות ללמוד את סגנון הצ׳יטוט האחד של השני. בנוסף, הציפייה לתגובה מהירה תלויה באופי היחסים עם האדם השני: האם מדובר בקולגה, חבר או בן משפחה; וכן בסוג האישיות שלכם - ככל שהיא יותר חרדתית, כך הציפייה שלכם לתגובה חזקה יותר.

שפת הסימנים של וואטסאפ

מכיוון שהאינטראקציה הדיגיטלית נעדרת רמזים חברתיים, הוספת פונקציונליות כמו ״מחובר״ (online), ״נראה לאחרונה״ (last seen), ״קרא״ (blue thicks) ו״מקליד״ (typing) מנסות לפצות על היעדרם, ולהפוך את השיחה מצ׳אט לשיחת פנים אל פנים - שלה כללי משחק אחרים לגמרי. כתוצאה מכך, פיתחו המשתמשים סנסורים רגישים, המעניקים משמעות לכל סיגנל התנהגותי שהאפליקציה מאפשרת.

וואטסאפ
DADO RUVIC/רויטרס

כך, אם למשל האדם השני מחובר (online) אך לא מגיב להודעה ששלחנו, מיד עולות תהיות מי הוא האדם שעמו הוא משוחח, שככל הנראה נמצא גבוה יותר בסולם העדיפויות שלו. אם הצד השני מקליד זמן ממושך (typing), זו אינדיקציה לכך שהוא מוחק, או לא יודע כיצד להגיב. האפליקציה גם לא מאפשרת להסתיר את העובדה שהודעה נמחקה, ומתריעה על כך באמצעות הכיתוב – ההודעה נמחקה (This message was deleted), שמשמעותה שהנבדק כתב משהו והתחרט, מה שמעורר סקרנות רבה במיוחד. אפילו הבחירה למנוע מאנשים לדעת מתי אתה מחובר או אם קראת את ההודעה היא בעצם אמירה בעלת משמעות. "אם אני יוצאת עם מישהו שחסם את האפשרות לראות מתי הוא מחובר, תמיד עובר לי בראש שהוא מסתיר משהו ואז אני תמיד בחוסר ודאות", מספרת לי אחת המרואיינות.

וואטסאפ משחקת לצרכים הפרימיטיביים ביותר שלנו

יוצרי האפליקציה לא הקדישו מחשבה להשלכות הפסיכולוגיות הקשות שהפונקציות האלו גורמות. הוספת הרמזים החברתיים מזינה את חוסר הביטחון שלנו. במצב שבו אנו לא חשים ביטחון בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו – סימנים אובייקטיביים יתפרשו באופן שלילי. הווי הכחול משחק לתוך הטיית האישוש הטבועה בנו, שעל פיה אנו נוטים לתת עדיפות למידע המאושש את האמונות שלנו, תוך קשב מופחת למידע התומך באפשרויות חלופיות. כאשר הנושאים טעונים אנחנו אף רגישים במיוחד להטיה זו.

מנקודת מבטה של וואטסאפ, פונקציונליות זו הופכת את האינטראקציה ליותר מחייבת, מגדילה את התלות במוצר, מובילה לבדיקה תכופה יותר של האפליקציה ולהתמכרות לשני הוויים הכחולים. אף כי וואטסאפ מאפשרת למשתמשים לנטרל (disable) את הפונקציות השונות, מאז הוספתן נרשמו במערכת האפליקציה אינספור בקשות להסירן לצמיתות.

במלים אחרות, אין לנו את הכוח הנפשי הנדרש לעשות זאת בעצמנו בגלל הצורך האובססיבי שלנו בשליטה במצב, והרצון שלנו לדעת מה קורה בכל רגע נתון. רבים מספרים לי שהם היו רוצים שנטרול האפשרות יגיע מגורם חיצוני, שייגאל אותם מהאובססיה. הרבה יותר קל להתמודד עם אי-ידיעה אם הצד השני קרא את ההודעה או לא, מאשר עם מצב שבו אתה שואל את עצמך בלי הפסקה מדוע הוא קרא את המסר אך לא ענה, בפרט כשהוא יודע שאני יודע שהוא קרא.

והשאלה המתבקשת היא: כיצד הגענו למצב שבו אנו סבורים שאנו מרכז העולם של כל מי שאנו מכירים, כך שאי-קבלת מענה מידי לכל קריאה שלנו, מעידה על כך שהעולם כבר לא נוהג כסדרו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שחקני ליברפול

"אם אני נכנסת לישיבה עם גבר המחשבה הראשונית היא שהוא הבוס"

השבוע נרשמה היסטוריה בענף הכדורגל: סוזנה דיאנג' מונתה לאישה הראשונה שתכהן כמנכ"לית הפרימייר-ליג, הליגה האנגלית הבכירה. שרון תמם, המשנה למנכ"ל מכבי ת"א בכדורגל: "כשאני הולכת לעצרת הכללית של התאחדות מועדוני הכדורגל האירופי רואים נשים, אבל הן מהוות 10% מסך המשתתפים"

משה כחלון, שר האוצר

כחלון הוא הדמות הקומית בסיטקום - אבל הוא גם המרוויח הגדול מהסיבוב האחרון בעזה

מחירי הדיור לא ירדו בקדנציה של כחלון כשר אוצר, להפך - הם עלו. תוכנית מחיר למשתכן התגלתה ככישלון קולוסאלי, וכחלון סירב לנקוט במהלכים שעשויים באמת להועיל. אז למה שיצביעו לו שוב? לרועי שוורץ תיכון הפתרונים

כתבות שאולי פיספסתם

*#