מחשב מסלול מחדש: כך המוח שלנו משתנה - ואיך זה קשור גם לווייז - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחשב מסלול מחדש: כך המוח שלנו משתנה - ואיך זה קשור גם לווייז

ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות תשפיע מאוד על האבולוציה של בני האדם ■ כבר עכשיו רואים שינויים באזורי המוח האחראים על הניווט וההתמצאות עקב השימוש בתוכנות כמו ווייז ■ ואיך זה קשור לכעס שלנו על סרטונים שמתנגנים אוטומטית?

19תגובות
אשה מתבוננת בהדמייה של מוח בעת האזנה למוזיקה קלאסית
AFP

מיליוני שנות אבולוציה עיצבו אותנו באופן מיטבי להתמודדות עם אתגרי החיים בטבע. בשנים אלו האדם שילש את מוחו, עבר לעמוד על שתי רגליים והפך למין הדומיננטי בקרב בעלי החיים. רק ששום דבר מאלו לא הכין אותנו להתמודדות עם הסביבה הדיגיטלית שמאתגרת את הנטיות הטבעיות שלנו בכל פעם מחדש. בשנים האחרונות הסביבה השתנתה בקצב כל כך מהיר שלא מאפשר לכוחות האבולוציה לעשות את ההתאמות הנדרשות מה שמותיר אותנו עם ארגז כלים האנושי, שהתפתח במשך מיליוני שנות אבולוציה, אך אינו מותאם לסביבה הדיגיטלית.

מהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

פסיכולוגיה אבולוציונית שואפת להסביר התנהגויות אנושיות במונחים אבולוציוניים. תכונות מסוימות התפתחו מכיוון שהן הגבירו את הסיכוי שנשרוד בסביבה. המחקרים בתחום שואבים השראה מהתבוננות בבעלי חיים, למשל צוואר הג'ירף המאפשר לו להגיע לעלי העץ הגבוהים שאליהם בעלי חיים פחות גבוהים אינם מסוגלים להגיע, או הזיקית שטבעה את יתרונה ביכולתה להעתיק את צבעי הסביבה בה היא מצויה ובכך לא להוות מטרה קלה לטורפים.

דרווין טבע את המושג הברירה הטבעית, על פיו, אם גרסה מסויימת של תכונות מביאה להסתגלות גבוהה יותר לסביבה, תכונה זו תישמר ותועבר בתורשה לדורות הבאים. כך, לפני כ-10,000 שנה, לאחר תקופת הינקות, לא ניתן היה לעכל את סוכר החלב הקרוי לקטוז. ייצור האנזים האחראי לפירוק החלב היה מופסק מיד לאחר הגמילה. מתישהו במהלך 10,000 שנה האחרונות, אוכלוסיות מסוימות החלו לגדל חיות משק בצפון אירופה והמזרח התיכון. כתוצאה מכך, התפתחה אצל אותן אוכלוסיות גרסה מסויימת של התכונה המאפשרת לעכל חלב מעבר לגיל הינקות. תכונה זו סיפקה ייתרון קלורי משמעותי ולכן התפשטה.

Waze

בכל הנוגע לאיבוד שליטה - אנחנו עדיין אנשי מערות

תכונה דומיננטית נוספת שהתפתחה היא צורך אובססיבי להיות בשליטה. אחד הדברים המשמעותיים ביותר להישרדות שלנו בעולם הוא היכולת לנבא מה קורה בסביבתנו. לכן המערכת מגיבה בחוזקה לתחושת איבוד שליטה. תחושה זו מלווה בתגובות פיזיולוגיות אוטומטיות של המערכת כמו דופק מהיר וזרימת דם מואצת שמטרתן להכין את המערכת להתמודדות. בין מדובר בחברה שנפרדה ממך, בריאיון עבודה או שחזרת הבייתה והמטבח מוצף מים, התגובה הפיזיולוגית תהיה זהה. המשותף לכל הדוגמאות האלו הוא חוסר היכולת שלנו לצפות את המצב. מבחינת המערכת זהו התרחיש החמור ביותר כיוון שהישרדותינו בעולם מותנית ביכולתנו לנבא מה קורה בסביבה שלנו. מסתבר שגם הסביבה הדיגיטלית מזמנת לנו מצבים רבים שמעוררים תחושה זו.

לאחרונה עזרתי לאחד הלקוחות שלנו, ארגון חדשות גלובלי לנתח את ההתנהגות של המבקרים באתר שלו. הם ניסו לקדם וידיאו באמצעות ניגון אוטומטי שלו ברגע שהמבקרים נוחתים בעמוד. לאחר ניתוח ההתנהגות של המבקרים מצאנו שב-90% מהמקרים, המבקרים לחצו להפסיק את הווידיאו באופן מיידי. זה לא שהיה משהו לא בסדר עם הווידיאו, התוכן היה מעניין ורלוונטי. רק היבט אחד הארגון לא לקח בחשבון.

אחת המטרות המרכזיות של המערכת שלנו היא לשלוט במתרחש בסביבתנו. יש לנו רגישות גבוהה לסטייה הקטנה ביותר מהציפייה שלנו. כך, אם ציפינו להיכנס לקרוא כתבה בשקט ולפתע וידיאו החל לנגן, יש לנו דחף בלתי נשלט להחזיר את השליטה למצב והפסקת הניגון היא בדיוק מה שמאפשר זאת. למרות שבוידיאו אין איום הישרדותי על המערכת שלנו, מוחנו עדיין לא למד לעשות את המעבר המחשבתי הזה והתגובה המיידית תהיה להשבת השליטה. כמובן שהמלצנו להפסיק את הניגון האוטומטי מה שהעלה את אחוז הצפייה בוידיאו ב-60%!

אפליקציית הניווט מוביט
בלומברג

וידיאו שנטען אוטומטית אינו הסיטואציה היחידה שמייצרת תגובת לחץ בעולם הדיגיטלי. מצאנו שמבקרים באתרים בהם העמודים ארוכים במיוחד או שקיימת בהם גלילה אינסופית (עמודים שבהם אתה גולל והעמוד נמשך עד אינסוף), חשים חוסר שליטה במתרחש. יצא לי להתבונן באנשים גוללים ולפתע לא מבינים היכן הם נמצאים. למרות שמדובר במצב סטרילי הלקוח מהעולם הדיגיטלי, הוא מעורר בנו את אותן תגובות פחד שהיינו חשים בסביבה לא מוכרת כאשר היינו מאבדים את דרכנו.

בעבר סימני דרך איפשרו לאנשים לשוב על עקבותיהם ואתרים שמבינים בפסיכולוגיה של המשתמש עושים שימוש בסרגל ניווט המאפשר לנווט החוצה מהעמוד בכל רגע. המעניין הוא שעצם זה שהסרגל שם, מביא לאחוזי גלילה יותר גבוהים אפילו אם לא עושים בו שימוש. מה שחשוב זו לא עצם השליטה במצב אלא התחושה שיש לי שליטה. באותה מידה, מטרתם של כפתור סגירת הדלתות במעלית או הכפתור במעברי חצייה להולכי-רגל היא לגרום לנו לחוש בשליטה, אך אין להם פונקציה ממשית מעבר לכך.

מה קורה עם תכונות שאין בהן צורך יותר?

באותה מידה שהאבולוציה פועלת לשמר תכונות שמהוות יתרון, היא גם פועלת להיפטר מתכונות שכבר אינן מהוות יתרון לסביבה. בעבר (לפני כ-63 מיליון שנה) גופנו ייצר אנזים שסינתז ויטמין C בכוחות עצמו. בשלב מסוים התחלנו לצרוך ויטמין C מפירות הדר כך שלא נדרשנו לייצר אותו בעצמנו, וכיום יכולת זו לייצר ויטמין C נכחדה. באותה מידה, מחקרים מראים שכיום, כתוצאה מהישענות על אפליקציות ניווט כמו WAZE, אזורים במוחנו האחראים על ניווט והתמצאות במרחב מפסיקים להגיב. כמו כן, מאז שעברנו לאחסן מספרי טלפון בנייד, נעשה פחות שימוש בזיכרון לטווח ארוך.

גבר מבוגר מול מחשב
(Photo by Suzanne Kreiter/The Bo

תופעה מטרידה אף יותר היא שהדיגיטציה הביאה לכך שאינטראקציות בין-אישיות זמינות עבורנו פחות ופחות, מכיוון שהתקשורת העיקרית שלנו מתבצעת מאחורי מסכים. כך גם האזור במוחנו שאחראי על הבנת איתותים מהצד השני, הופך פחות יעיל. בעיקר אצל אלו שגדלו לסביבה טכנולוגית.

קצב התפתחות הטכנולוגיה, והעובדה שהיא תופסת מקום הולך וגדל בחיינו, מובילים לכך שבעוד מספר שנים לא רב, המעגלים העצביים יעברו חיווט מחדש עם מרכזי כובד שונים לחלוטין. קשה להעריך כיצד השינויים הטכנולוגיים יעצבו את מוחנו, אבל דבר אחד ניתן לדעת בוודאות: מבחינת הדורות הבאים אנחנו נהיה מושא למחקר בערך כמו האדם הקדמון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#