גברים ממאדים נשים מנגה, גם באונליין? - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גברים ממאדים נשים מנגה, גם באונליין?

ידוע שקיים הבדל משמעותי באופן שבו גברים ונשים מפרשים את האינטראקציה ביניהם ■ אך האם כל זה נכון גם במרחב הדיגיטלי? ■ "כשאני כותבת מייל לגבר, אהיה יותר פלרטטנית", מספרת לי דינה, נציגת מכירות שעובדת עם השוק האמריקאי

9תגובות
נשים לומדות קידוד בטוקיו
בלומברג

כניסת הטכנולוגיה לחיינו הביאה לכך שמרבית התקשורת עברה לערוצים הדיגיטליים. האינטראקציות הדיגיטליות מבוססות ברובן על טקסט. הרובד הסמוי של האינטראקציה לכאורה נעלם. חוקרים העוסקים בניתוח אינטראקציה בין-אישית שיערו שכתוצאה מהיעדרות הרמזים הבלתי מילוליים, התקשורת תהיה נטולת רמזי מגדר שמשחק תפקיד מהותי בתקשורת הבין-אישית. במפתיע או שלא, נמצא שלא כך הדבר.

גברים ונשים מבטאים סגנונות דיגיטליים שונים המהדהדים את ההבדלים התרבותיים בחברה. ניתוח של מאות מיילים לא פורמליים בין עובדים בארגון העלה כי לנשים וגברים יש שתי דרכים שונות ומושרשות לומר את כוונתם.

ראשית, נשים נוטות יותר מגברים לעשות שימוש בפתיח כמו הי, מה קורה, מקווה שהכול בסדר, וידאגו לסיים באיחולי המשך יום נעים. גברים לעומתן, יותר תכליתיים, לעתים קרובות מדלגים על דברי פתיחה או סיום.

בנוסף, נשים נמצאו כיותר אפולוגטיות, בעת בקשה או הבעת עמדה מנוגדת, הן ייטו יותר מגברים לספק הסבר ולהצדיק את בקשתן. בנוסף ייעשו שימוש באמירות כמו אני חושבת לעומת גברים שנטו להביע דבריהם כקביעה ופחות להסביר עצמם ולספק צידוק לבקשותיהם.

כאשר נבחנו מיילים שבהם הוצעו רעיונות לפרויקטים או יוזמות, נמצא שהסגנון הנשי מאופיין על ידי הבעת ספק, התנצלות, דגש על כך שההצעות שלהן לא מחייבות ושיש אפשרויות נוספות. למשל "בהמשך למה שנאמר בפגישה, אפשר אולי" או "אני חושבת שהרעיונות שהוצעו היו מעולים אבל ניתן לחשוב גם על כיוונים אחרים". גברים לעומת זאת, הביעו דעות נחרצות למשל: "זה מה שצריך לעשות כדי להתקדם" או "הדיון היום היה בזבוז זמן של כולם".

בנוסף, נשים נטו יותר מגברים לתאר רגשות ולהביע תמיכה באחרים, למשל: "הרגשתי שהפגישה היום הייתה מצוינת" או "אני מאד מעריכה את כל העבודה הקשה שהשקעת, זה לא היה קורה בלעדייך", לעומת גברים שגם כאשר רצו להביע התייחסות חיובית, הדגישו את השורה התחתונה ללא ביטוי רגשי למשל: "יש התקדמות" או "היתה פגישה טובה".

מראיונות עם עובדים עולה שנשים מקדישות זמן רב לכתיבת המייל, חושבות על המשמעות של כל שורה, מקדישות זמן רב לנסות להבין איך הטקסט שהן כותבות ישפיע על הצד השני, עושות שימוש ביותר סימני פיסוק ובאימוג׳י על מנת לפצות על העדר הרמזים הבלתי מילוליים. גברים, לעומת זאת, מחפשים את השורה התחתונה בלי להקדיש מחשבה לאופן שבו מקבל המסר ירגיש, כשיראה את המייל.

כיצד גברים ונשים מפרשים את המסר המועבר?

בעת קבלת מייל, נשים יתנו פרשנות לטקסט וינסו לתת משמעות לדברים גם אם לא נאמרו במפורש. כך למשל מייל שבו נכתב: "עמוס השבוע, ננסה שבוע הבא", בתגובה ל"היי דן, אני צריכה את עזרתך בנושא x, מתי נוכל להיפגש?", התפרש כ"זה ברור שהוא מנסה להתחמק מהפגישה, הוא לא כתב מתי שבוע הבא, או מצטער ואפילו לא ביקש לקבוע זמן לשבוע הבא". נשים מספקות פרשנות גם להעדרן של מילים בהשוואה לגברים שרובם לא מנסים לפרש מעבר לנאמר.

האם אנו כותבים מיילים שונים בידיעה שהנמען הוא גבר או אישה?

גבר נכנס לפייסבוק
Eraldo Peres/אי־פי

התשובה תלויה במטרת המייל. אם מדובר בניסיון להשיג משהו מהצד השני, למשל לתאם פגישת מכירה, קיימת משמעות רבה למין הנמען. "כשאני כותבת מייל לגבר, אני אהיה יותר פלרטטנית", מספרת לי דינה, נציגת מכירות שעובדת עם השוק האמריקאי.

תני דוגמא, איך אפשר לפלרטט במייל?

"אשים סמיילי אחרי ה-היי, אנסה לעשות Ego storking".

מה הכוונה?

"אנסה לטפח לו את האגו, גברים מגיבים לזה, אכתוב למשל "הבנתי שאם רוצים להזיז דברים, כדאי לפנות אליך".

ועם נשים?

"לא ממש, מהניסיון שלי נשים לא מתייחסות לזה כשזה מגיע מנשים אחרות, עם נשים אני יותר קורקטית".

חשוב לציין שהניסיון להדגיש את האספקט המגדרי נעלם כשאין ניסיון להשיג משהו מהצד השני. בנוסף, ניסוח המייל מושפע רבות מהתפקיד בארגון וממידת הקרבה. "אם זה מישהו גבוה ממני בדירוג, אהיה יותר רשמית, ממש לא משנה אם זה גבר או אישה. אם זה מישהו שקרוב אליי אכתוב לו 'היי מותק'".

האופן שבו אנו מתקשרים בעולם הדיגיטלי משקף את האופן שבו אנו מתקשרים בעולם הפיזי. גברים יעדיפו עולם נטול רמזים ומסרים סמויים, בעוד נשים חוות קושי לפרש את האינטראקציה בהיעדרם. המעניין הוא שהבדלי המגדר אינם נעלמים גם כאשר התקשורת מתקיימת מאחורי מסכים.

מה גורם להבדלים?

"מצטער שאני מתקשר בשעה כזו, פשוט יש איזה קרייסס עם הלקוח שחייבים לפתור היום", אמר המנהל לדנה. "אהה.. טוב, אין בעיה, בדיוק עמדתי לצאת לריצה אבל אני יכולה לוותר היום". למרות שדנה ענתה "אין בעיה", היה לה חשוב שהמנהל שלה יבין שזה לא ממש בסדר, וביקשה להדגיש בין השורות שהיא עושה כאן ויתור. דרך אחרת לענות היתה: "אין בעיה, בכיף, זה לקוח משמעותי עבורנו", השורה התחתונה זהה, דנה תעזוב את עיסוקיה הפרטיים ותטפל בבעיה שנוצרה עם הלקוח, אבל המשמעות של המסר שונה לחלוטין בשני המקרים.

מרבית הגברים שנתבקשו לפרש את האינטראקציה המילולית המוזכרת מעלה, טענו שדנה קיבלה את ההפרעה הלא צפויה בצורה סבירה בעוד מרבית הנשים טענו שדנה ממש לא אהבה את ההפרעה. היכולת לתקשר אינה לומר בפשטות למה אתה מתכוון, יש חשיבות רבה לאופן שבו הדברים נאמרים. המשמעות האמיתית של תקשורת מסתתרת במה שלא נאמר במפורש.

70% מהאינטראקציה הבין-אישית שלנו מבוססת על רמזים בלתי מילוליים, מחוות גופניות, קשר עין והבעות פנים. לא ניתן לפרש את המשמעות האמיתית של האינטראקציה ללא הבנה של מסרים בלתי מילוליים אלו.

ניתוחים של אינטראקציות בין גברים ונשים העלו כי גברים לא מצליחים לזהות ולבטא רמזים בלתי מילוליים ביעילות כמו נשים, יש להם קושי אינהרנטי לקרוא בין השורות ולייצר משמעות מהרמזים. בבואן לתת פרשנות למסר, נשים לוקחות בחשבון את ההקשר שבו נאמרו הדברים. התוכן עצמו מקבל משקל מופחת. אצל גברים, לעומת זאת, לתוכן השיחה יש משקל גבוה.

קיימים חילוקי דעות בין החוקרים האם לייחס הבדלים אלו לתורשה או סביבה. על פי פרופ׳ סוזן הרינג, מקורם של הבדלים אלו בתהליכי סוציאליזציה שונים. גברים ונשים הם כמו אנשים שגדלו בסביבות נפרדות ולכן פיתחו אופני תקשורת שונים. הסבר יותר מתקבל על הדעת הינו שהבדלים אלו קשורים למבנה המוח הגברי והנשי. אחד המודלים שניסה להתחקות אחר הבדלים אלו הוא ה-EMB - "מודל המוח הגברי המובהק" (Extreme Male Brain Model), המציע שגברים ונשים מעבדים מידע בצורה שונה.

גברים נוטים להתבוננות מערכתית על אנשים אחרים באותו אופן שבו הם מתבוננים על בעיה, כלומר מנסים להבין את הכללים המגדירים אותה. זאת בעוד תהליך החשיבה של נשים מאופיין בהתבוננות אמפטית שביסודה ניתוח מצבו הרגשי של האחר, ותקשור מסר תואם כמו לדעת לא לשאול מה נאכל לצהריים, מיד לאחר ששמענו שאביו של הקולגה שלנו נפטר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

קו התפר בין בינה מלאכותית ליצירתיות: ד"ר שחף בודקת האם מחשבים באמת יכולים לחשוב

תארו לעצמכם תוכנת מחשב שאפשר לשאול אותה שאלות ולקבל תמונת מצב ויזואלית של האינפורמציה סביב נושא מסוים בעל מורכבויות ורבדים רבים ■ זה רק אחד מני מחקרים מרתקים שמבצעת ד"ר שחף במסגרת מחקריה באקדמיה

חניה בתל אביב

ההימור שמסתתר מאחורי "חניה חינם", ולמה מקבלי ההחלטות צריכים להתחיל לחשוש

מי שהשקיע סכומי עתק על חניה עלול לראות בטווח הקצר את השווי שלה עולה והולך. בטווח הארוך, אם יתממש החזון האוטונומי-שיתופי, שווי החניה כנראה יתאדה. יש מי שיגידו שהשאלה איננה אם החזון הזה יתממש, אלא מתי הוא יתממש

כתבות שאולי פיספסתם

*#