יושבים בדייט ומחפשים את הריגוש הבא: האם הטכנולוגיה שינתה את האהבה? - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יושבים בדייט ומחפשים את הריגוש הבא: האם הטכנולוגיה שינתה את האהבה?

אחד הגורמים המרכזיים לקושי למצוא בן זוג בימינו הוא הריגוש שבחיפוש. אנו מתמכרים למשחק, לתשוקה, לתחושה שכל האפשרויות פתוחות בפנינו

6תגובות
אילוסטרציה חברים מסמסים בבר

על פי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד ט"ו באב, גיל הנישואין הממוצע בישראל עולה משמעותית בשנים האחרונות. מחצית מהנשים וכשני שליש מהגברים מתחת לגיל 30 עדיין רווקים, כ-40% מהנשאלים סבורים שמוסד הנישואים מיותר ואחד מתוך שלושה זוגות יסיימו בגירושים.

"מבחינתי הדיפולט זה לא להתחתן", אומר לי אמיר, בן 35 מתל אביב. "אני כבר 8 שנים בזוגיות וטוב לשנינו ככה, כשאת מתחתנת את שמה גבולות ובשביל מה? כדי לומר לעולם, אני נמצא במערכת יחסים מחייבת? זה גבול מלאכותי שלא צריך לשים על זוגיות". אני שואלת אותו מה עם ילדים, והוא עונה. "נראה, לא סגור על זה, חושב שזה יגיע יום אחד. זו פגיעה מאד גדולה בחופש".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אמיר מייצג בדבריו שינוי חברתי שמקדש את זכות הבחירה. בשנים האחרונות נמצא המבנה המשפחתי במגמת שינוי. עברנו מתפישה שלפיה משהו לא בסדר איתנו אם אנחנו לא מתחתנים, למצב שבו נישואים כיום נתפשים כאפשרות אחת, ובהחלט לא היחידה. לא רק שגיל החתונה עלה משמעותית, ההחלטה להתמסד לוקחת זמן רב יותר. במקביל, גם ההחלטה על פירוק היחסים כיום תופסת פחות משקל. השאלה הנשאלת כיום היא לא מתי נתחתן, אלא האם אנחנו בכלל בנויים לחיי משפחה.

"יצאנו 8 שנים לפני שהחלטנו להתחתן, וכשהחלטתי, זה לא היה כי הייתי מאוהבת בטירוף אלא מתוך מקום שמבין שהריגוש עובר", אומרת לי עדי, בת 38, נשואה ואם לשלושה. "אם אימא שלי הסתפקה במישהו שיפרנס, היום הדרישות מורכבות בהרבה. בחנתי המון דברים, רציתי שיהיה אינטליגנטי, שתהיה שפה משותפת, שיהיה אבא טוב, פרטנר". מה לדעתך השתנה? "היום להתגרש נהפך לגיטימי, שכשמישהו לא מתאים ישר מפרקים את החבילה, לכן כשבחרתי אמרתי לעצמי שאני חייבת לבחור ממש טוב".

אפליקציית טינדר
בלומברג

ואכן, אם נישואים היו פעם ההתחלה של הקשר, הרי שהיום הם הפינאלה. אנשים לוקחים את הזמן לפני שהם מחליטים להתחייב. יותר מ-50% מהמשיבים לסקר שנעשה בארה"ב סיפרו כי חיו עם בן זוג תקופה ארוכה לפני החתונה. שינוי מגמה זה מגיע ממודעות ומהפחד לעשות טעות, ולכן קיים הצורך לדעת כל דבר אפשרי על בן הזוג לפני שמחליטים להתחייב.

פרדוקס הבחירה

עולם הזוגיות כיום שואב מוטיבים מעולם השופינג, שהמוטיב המרכזי בו הוא הבחירה המרובה. בעולם זה לא נדרש יותר מהינף יד, פשוטו כמשמעו, כדי למצוא מגוון אינסופי של מוצרים ושירותים. ריבוי החלופות עשוי להפוך לחוויה שמציפה את החושים ומנטרלת את היכולת לבחור. הידיעה שיכולה להיות אי שם אפשרות טובה יותר, מוצר טוב יותר או רחמנא ליצלן - בחור טוב יותר, מניעה אותנו למצוא אותו.

ברני סטינסון מ"איך פגשתי את אמא" מדגים את הקושי שיש במבחר - דלג
ברני סטינסון מ"איך פגשתי את אמא" מדגים את הקושי שיש במבחר

פרופ' שינה איינגר (Sheena Iyengar) השוותה בין שני דוכני טעימות, אחד הציע 6 סוגי ריבות והשני 24. מרבית הצרכנים נמשכו כמובן לדוכן שהציע 24 טעמים, אך שיעור האנשים שאכן קנו ריבה היה קטן פי 3 בהשוואה לדוכן שהציע 6 בלבד. ככל שאנו נחשפים ליותר אפשרויות, כך הסיכוי שנקבל החלטה יקטן, תופעה המכונה "פרדוקס הבחירה".

תסריט זה מדגים תכונה אנושית בסיסית: קיימת אצלנו העדפה אינהרנטית לשפע אפשרויות, גם אם השפע קיים רק בתיאוריה. הקונה הממוצע יעדיף לבחור מרשימה של חמישה פריטים על פני שניים בלבד. אנו נוטים לחשוב שככל שמספר האפשרויות גדול יותר, כך גדלה הסבירות למצוא את החלופה שתענה באופן המיטבי על צרכינו, אך שוב ושוב מתברר שככל שיש יותר אפשרויות, הסבירות שנקבל החלטה יורדת.

מיליוני שנות אבולוציה בחברת ציידים-לקטים לא הכשירו אותנו לבחירה מתפריט המציע 30 סוגי מנות או בן זוג מבין 1,000 אפשרויות בטינדר. אחרי מיליון שנות הישרדות המבוססת על אבחנות פשוטות, כמו האם לאכול דבש או עלים לארוחת הערב, איננו מתוכנתים ביולוגית למספר הבחירות שניצב בפנינו היום.

יעקב, חרדי, בן 29, עובד בחברת היי-טק, נשוי 10 שנים ואב לחמישה, מספר לי כמה קל לחיות בעולם נטול בחירה. "מבחינתי הטכנולוגיה לא שנתה שום דבר, אני לא חשוף לרשתות חברתיות או וואטסאפ. הכרתי את אשתי בשידוך". אתה אוהב אותה? "מאוד", הוא עונה בלי לחשוב פעמיים. "איך שאני רואה את זה, כשבחור מכיר הרבה בנות, הוא מתחיל להשוות ביניהן. אני לא הכרתי בנות אחרות מלבד אשתי. ההורים שלי ביררו עליה ושלה עליי. אני חושב שמי שמתחתן בשידוך יותר פתוח לפשרות לעומת מי שנכנס לזוגיות אחרי שהתנסה בה. אצלכם כשאתם בוחרים אתם בטוחים שמצאתם את האחד, את החלום, ואז מתחילים להתגלות הפערים בין החלום למציאות. אני לא הכרתי מציאות אחרת. אני מוכן להתפשר, לא אשבור את הכלים רק אם לא תהיה ברירה, אצלכם האצבע קלה על ההדק. אבל אני כן יודע להגיד שאצל זרמים פחות מתירנים בעולם החרדי שבהם יש חשיפה לעולמות האלה, יש יותר גירושים ויותר בגידות".

הריגוש שבחיפוש עצמו

אחד הגורמים המרכזיים לקושי למצוא בן זוג בימינו הוא הריגוש שבחיפוש. אנו מתמכרים למשחק, לתשוקה, לתחושה שכל האפשרויות פתוחות בפנינו. על מנת להמשיך ולחוות את הריגוש שמעניקים הדייטים, אנו מכשילים את עצמנו באופן לא מודע מלמצוא בן זוג. "אני פוסלת על שטויות, כל מיני דברים מפגרים", אומרת מעיין, בת 27 מתל אביב. תני דוגמה. "אם קוראים לו אבי או יוסי אני בחיים לא אצא אתו, או אם הוא לובש חולצת משבצות".

ראיון עם לירז מרגלית ובו היא מסבירה על המחקר - דלג

מדוע צעירים מעדיפים את החיפוש על פני הדבר האמיתי? מחקרים מראים שהציפייה מובילה לשחרור מאסיבי יותר של דופמין (מוליך רגשי המעורב בתחושת סיפוק) מאשר התגמול עצמו. כך, רמות דופמין גבוהות נמדדו בעת מחשבה על פריט שהנבדקים התעתדו לקנות, אך ירדו בעת רכישתו. הטכנולוגיה הפכה את תהליך החיפוש למתגמל יותר מהדייט עצמו. אנשים מתמכרים לחיפוש. לכן, במקום לראות את היתרונות במציאת בן זוג, העולם הדיגיטלי מדגיש את הוויתור שלנו על כל שפע האפשרויות הפוטנציאליות. מראיונות עם רווקים עולה כי אפילו במהלך הפגישה הם בודקים אם הם קיבלו הודעה ממחזר פוטנציאלי נוסף.

מעדיפים פייסבוק על פני סקס?

באופן אירוני, למרות שהאפשרויות למין מזדמן עולות הודות לאפליקציות ההיכרויות למיניהן, על פי מחקר שפורסם ב2017 במגזין Archives of Sexual Behavior. צעירים בימינו מקיימים פחות יחסי מין מבעבר. המחקר השווה נתונים מסוף שנות ה-90 לנתונים משנת 2010 ואילך.  למעשה צעירים שגדלו עם גישה למסכים דיווחו על השכיחות הנמוכה ביותר של קיום יחסי מין. ביפן לדוגמה, אחת המדינות המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית, תדירות יחסי המין בקרב צעירים שואפת לאפס

נראה כי הרשתות החברתיות שעובדות על אותם אזורי תגמול במוחנו, מהוות תחליף לקרבה המושגת ביחסי מין. "הבדידות פחות מורגשת בגלל שאתה תמיד מחובר", אומר לי עדי, רווק בן 33 מהמרכז. "אתה כבר לא מרגיש בודד בעולם, אני מוצא את עצמי יוצא משיחות וואטסאפ עם עוד 10 אנשים בשתיים בלילה ומחייך". גם דקלה, 36, מתארת חוויה דומה. "אני מוצאת ריגושים בדברים אחרים, אני מרגישה שיש כל מיני תחליפים לאהבה, אוכל, טלוויזיה, בעיקר רשתות חברתיות".

האם האהבה תופסת מקום פחות מרכזי בחיינו?

האם מהכוח המניע את העולם אהבה הפכה להיות מצרך המוגדר כמשהו שנחמד אם יש, ואם אין אז לא נורא? לא בהכרח. אהבה ככוח מניע ומרכזי לא נעלמה ולא הולכת לשום מקום. הצורך באהבה התפתח בשירות האבולוציה על מנת לדאוג לשכפול הגנים. צורך זה כל כך מרכזי, שהתפתחו שלוש מערכות מוחיות נפרדות שמטרתן לדאוג להזדווגות ורבייה. מערכת התשוקה (lust) עומדת בבסיס הדחף לקיים יחסי מין עם אדם אחר רק לצורך סיפוק הדחף. אהבה רומנטית (Romantic Love) או התאהבות הממקדת את האנרגיה במושא אהבה אחד ומערכת ההתקשרות (Attachment) שיוצרת תחושת מחויבות ודואגת לשימור הזוגיות. מערכות פרימיטיביות אלו ממוקמות הרבה מתחת לאזורי החשיבה הרציונלית.

שום התפתחות טכנולוגית או גלילה ימינה או שמאלה בטינדר לא ישנו אותם. עם זאת, למרות שהטכנולוגיה לא שנתה את הדחף לאהוב, היא השפיעה על אופי מערכות היחסים, על האופן שבו אנו מחזרים. האידיאל הרומנטי הנסוב סביב "בעושר ואושר עד עצם היום הזה" כבר לא קיים יותר. מושגים כמו זוגיות, מוסד הנישואים והתא המשפחתי, מקבלים הגדרה מחודשת ולמרות שאנו זקוקים לקשר כדי לשרוד, לראשונה בהיסטוריה של המין האנושי, נמצא מיסוך סינתטי המאפשר לנו להיות לבד ולהרגיש ביחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#