החומר הקסום שאפליקציות ההיכרויות לעולם לא יוכלו להחליף - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החומר הקסום שאפליקציות ההיכרויות לעולם לא יוכלו להחליף

צעירים אמנם טוענים שקל יותר להתחיל עם מישהי או מישהו באמצעות אפליקציות, וגם ההתמודדות עם דחייה קלה יותר בעולם ההיכרויות הווירטואלי, אולם במפגש פנים אל פנים יש הרבה יותר ערך מוסף ממה שחשבתם

תגובות
דייט ראשון
צילומסך

מראיונות עם בני 20 ומעלה בישראל ובעולם, עולה כי בימינו כבר לא מקובל "להתחיל" עם מישהי בבר. גברים מעדיפים להכיר נשים דרך אפליקציות היכרויות.

דורין, 28, עמה שוחחתי באחרונה, מתארת סיטואציה שמוכרת לרבים. היא וחברותיה יוצאות יחד לבר. יש אווירה טובה, מוסיקה מעולה מתנגנת ברקע, אנשים יפים, או בקיצור, כל התנאים הנדרשים כדי לאפשר התחלה של משהו זוגי. למרות זאת, היא טוענת, ש"שום אינטראקציה לא מתפתחת".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

שי, 32, שיושב לידינו ומקשיב לשיחה, מתערב: "לא ברור לי מה זה משנה איך מכירים, הדרך נראית לי שולית. לי באופן אישי, נוח הרבה יותר לפנות למישהי בצ׳אט מאשר לגשת אליה, ונראה לי שגם לצד השני זה עדיף", הוא אומר.

שי מהרהר לרגע ואז מוסיף: "אני אגיד לך יותר מזה, גם אם היא אומרת לא, זה הרבה פחות פוגע. אני באופן אישי, ממש שמח שנולדתי לעידן הזה, אחרת נראה לי שבחיים לא הייתי מסוגל להתחיל עם בנות - אני פשוט לא בנוי לזה".

Dating - דלג

שי הוא לא היחיד שמרגיש כך, צעירים רבים מעידים שהרבה יותר נוח להם ליזום שיחה וירטואלית על פני לגשת לאדם שהם לא מכירים. עם זאת, עם כל הקושי הכרוך בכך, הסיכויים להמשכיות הקשר נוטים באופן משמעותי לטובת יצירת קשר בלתי אמצעי.

מהו אותו "מרכיב סודי" שקיים רק בהיכרות פנים אל פנים?

דמייני שאת נכנסת לחדר מלא ברווקים, כולם נראים טוב, מגיעים מבית טוב, חולקים ערכים דומים. לאחר היכרות קצרה של כשתי דקות עם כל אחד, כנראה שיהיה רק אחד שתרצי להמשיך אתו את הערב. כשאנשים נשאלים מהו אותו משתנה שיטה את הכף בין מספר בני זוג פוטנציאליים, בעלי נתונים פחות או יותר שווים, רוב האנשים משיבים במילה אחת: כימיה. 

כימיה, מתברר, אינה עוברת דרך מסך הסמארטפון באותה יעילות.

האם קיים הורמון לאהבה?

המחקר על ההורמון אוקציטוסין, שמתפקד כנוירוטרנסמיטור במוח, החל ביונקים. כשאוקציטוסין הוזרק באופן מלאכותי למוחן של חולדות, הן החלו להתנהג באופן אמהי כלפי צאצאים שאינם שלהן. התנהגות זו מקבלת משמעות נוספת על רקע העובדה שחולדות מפגינות עניין מועט בצאצאים שאינן שלהן, ולרוב הן יתעלמו מהם או יטרפו אותם.

טיפים לדייטים מאלן - דלג

מנגד, הזרקה של נוגדן שמנטרל את השפעת האוקציטוסין למוחן של חולדות גרם לדחייה של הצאצאים שלהן עצמן, והפגנת התנהגות עוינת כלפיהם. האוקציטוסין התפתח כדי לדאוג שהצאצאים יהיו צמודים לאמם מיד לאחר הלידה, ובכך להבטיח את הישרדותם.

ומה קורה אצל בני האדם? המחקרים הראשונים שלמדו את השפעת האוקציטוסין בבני אדם הראו שיש לו תפקיד משמעותי בלידה - הוא מגרה את שרירי הרחם הגורמים לצירים (ומשמש בגרסתו המלאכותית - פיטוצין - לזירוז לידה), מסייע לרחם להתכווץ לאחר הלידה ומעודד את הפרשת החלב.

אוקציטוסין הוא אחד מהכלים המרכזיים של הטבע לייצר דחף אמהי, הוא מופרש בזמן ההנקה ומעודד את ביסוס הקשר בין האם לתינוק (Attachment) בשנה הראשונה לחיים. ריכוז הקולטנים לאוקציטוסין במוחה של האם גדל באופן דרמטי קרוב לתום תקופת ההריון, ומאפשר להורמון להשפיע על התנהגות האם ביתר קלות.

עם הגברת ריכוזי האוקציטוסין במוחה של האם, מתחילות להופיע התנהגויות קינון (Nesting) - מושג הנלקח בהשאלה מעולם החי, על פיו כדי להגן על הצאצא הנולד, יונקים מסוימים מכינים עצמם ואת הסביבה הקרובה ללידה באמצעות יצירת מקום בטוח לצאצא.

אצל בני אדם קינון בא לידי ביטוי בדחף בלתי נשלט להכין את הבית לתינוק החדש, לארגן לנקות ולסדר. בנוסף, ככל שרמות האוקציטוסין גבוהות יותר בשליש הראשון של ההיריון, כך האם בסבירות גבוהה יותר להפגין התנהגויות המקדמות התקשרות כמו לשיר לו, ללטף אותו, להביט בעיניו. חשוב לציין שעל אף שלידה אינה תמיד מקדימה את תהליך ההיקשרות כמו במקרים של אימוץ, נראה שלאוקסיטוצין המשתחרר במהלך הלידה יש תפקיד בתחושת החיבור לתינוק. גם אצל אבות הוא משחק תפקיד. לאחר שאוקציטוסין ניתן לאבות באופן מלאכותי, הם הביטו בפעוט לזמן ממושך יותר ונגעו בו יותר במהלך האינטראקציה.

הניסוי המפתיע באוקסיטוצין

אם כבר יצרנו הורמון שמקדם קרבה, בוא ננצל אותו גם ליחסים רומנטיים.

בשנים האחרונות, הועלתה השערה שההורמון משחק תפקיד גם ביחסים רומנטיים, ואכן נמצא שאוקציטוסין מופרש במגע עם אדם אהוב, בזמן חיבוק, נשיקה או קיום יחסי מין. הוא תורם לתחושת קרבה, אך האם יש לו גם תפקיד במשיכה?

במטרה לענות של השאלה, ביקשו מגברים שהיו במערכת יחסים מחייבת (כ-28 חודשים בממוצע) לקחת שאיפה מתרסיס עם ריכוז אוקציטוסין, בהשוואה לקבוצת גברים שנייה ששאפה תרסיס פלסבו. תחת השפעת האוקציטוסין, הגברים דירגו את בת הזוג שלהם כמושכת יותר מאשה שלא הכירו ונרשמו רמות גבוהות יותר של עוררות (Arousal) כלפיהן (החוקרים וידאו ששתי הנשים מדורגות באותה רמת אטרקטיביות).

בנוסף, הריכוז הגבוה של ההורמון הוביל לפעילות מוחית באזורים המעורבים בתחושת תגמול למראה תמונת בנות זוגם, בעוד למראה תמונת האשה האחרת היתה השפעה הפוכה, שגרמה להדחקה (Suppression) של תחושת ההנאה.

על פי לארי יאנג מאוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, כשבני זוג מצויים לראשונה ביחסי קרבה, משתחררים דופמין ואוקציטוסין, ומובילים להתחזקות של קשר עצבי במוח בין הבעות פנים וגוון קול של בן הזוג לבין מערכת התגמול. זוהי הסיבה שבעת התאהבות, קולו של בן הזוג או חיוכו משרים תחושה טובה. יאנג מציין שעם הזמן, כשהאינטימיות בין בני הזוג פוחתת, קשר זה עשוי להיחלש.

מה קורה כשאנחנו פוגשים לראשונה אדם שמוצא חן בעינינו?

נחזור לאותה סיטואציה שבה את נמצאת בחדר שבו כמה בני זוג פוטנציאליים. אחד מהם יוביל להפרשה של אוקציטוסין ודופמין לאותם אזורים במוח שמעוררים את תחושת התגמול. הדופמין יגביר את תחושת ההנאה ויעורר את הדחף לראות אדם זה שוב, והאוקציטוסין מסייע לביסוס הקשר העצבי בין הבעות פניו, קולו של אותו אדם וריחו, לתחושה טובה המתעוררת אצלנו בנוכחותו.

מכיוון שרמות גבוהות של אוקציטוסין מופרשות במגע, קרבה עם אותו אדם רק תחזק את אותו חיבור עצבי. חשוב לציין שלאוקציטוסין יש השפעה הפוכה עם אדם שמתויג אצלנו באופן שלילי, ולכן באינטראקציה עם אדם שאנו לא אוהבים, ההורמון רק יגביר את הטינה שאנו חשים כלפיו.

מה אנחנו מפסידים במעבר לעולם הדיגיטלי?

כשנבדקו רמות האוקציטוסין אצל נבדקים בתגובה לאימוג'י, שיחת טלפון, וידאו צ'ט ואינטראקציה בין-אישית, נמצא שאינטראקציה בין-אישית הובילה לשחרור רמות גבוהות יותר באופן משמעותי של ההורמון. לאחר מכן, בהפרש משמעותי, דורגו שיחה בווידאו, שיחת טלפון, טקסט עם אימוג'י וטקסט בלי אימוג'י, בסדר הזה.

למרות כל השפעותיו החיוביות של ההורמון, יש אתו בעיה אחת, הוא מופרש בעיקר באינטראקציה בין-אישית, ולכן לא משנה כמה סמיילי נפזר בהודעה, הן לא יובילו לשחרור רבע מהכמות המופרשת בחיבוק.

אז גם אם יש סיכוי שניענה בשלילה, זה סיכון שכדאי לקחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#