לשקר בשביל דולר: האם העולם השתגע? - לירז מרגלית - הבלוג של לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשקר בשביל דולר: האם העולם השתגע?

המוח האנושי התפתח לתחזק ולשמר את הדעות שבהן אנו אוחזים - וליהפך אטומים לטיעונים המפריכים את דעתנו ■ אז מה הפלא ש"פוסט-אמת" ופייק ניוז נהפכו למושגים המובילים בימינו?

תגובות
דונלד טראמפ מגיע להשבעתו לנשיאות בבית הלבן
בלומברג

בנאום שנשא דונלד טראמפ מיד לאחר השבעתו לנשיאות ארה"ב, הוא אמר שלהשבעה שלו הגיעו יותר אנשים מאשר לזו של אובמה - מה שעובדתית לא היה נכון. כשבוע לאחר ההשבעה, נשמעה יועצת הנשיא, קליאן קונוויי, אומרת בתגובה לעיתונאי שעימת אותה עם העובדות: "לנו יש עובדות אלטרנטיביות" ("We have alternative facts") - משפט שייחרת בזיכרון הקולקטיבי שלנו עוד זמן רב. המראיין הגיב בכעס, ואמר שעובדות אלטרנטיביות לאמת - הן שקרים.

לא בהכרח. על פי מילון אוקספורד, צמד המילים Post-Truth, שהוכרז כמושג השנה ל-2016, מתאר מצב שבו בנסיבות מסוימות, לעובדות ולנתונים אובייקטיביים יש פחות השפעה על עיצוב דעות הציבור, בהשוואה לאמונות אישיות או פנייה לרגש.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

על אף שהמושג אינו חדש ונעשה בו שימוש זה כמה עשורים, תדירות השימוש הגיעה לשיא בתקופה שלפני הבחירות לנשיאות בארה"ב. אמנם קמפיין הבחירות התבסס על "עובדות אלטרנטיביות", אך טראמפ הוא נשיא אמיתי. אמת מעולם לא היתה הכוח המניע את העולם.

נאום ההשבעה של טראמפ - דלג

אז מה קורה פה? העולם השתגע? האם אנחנו מזהים שקרים - ועדיין מתייחסים אליהם כאל מציאות?

ב-50 השנה האחרונות פסיכולוגים מנסים להבין מדוע מוחנו התפתח לתחזק ולשמר את הדעות שבהן אנו אוחזים וליהפך אטומים לטיעונים המפריכים את דעתנו. כצופים מהצד, אנחנו נוטים לתפוש התנהגות זו כלא רציונלית, אך רציונליות במובן של שקילת החלופות והסקה על סמך עובדות אינה תכונה שמקדמת את הישרדות המין האנושי - לכן היא לא קיבלה עדיפות.

באחד הניסויים המפורסמים שבחן זאת, נבדקים נטלו חלק במשימה משעממת לכל הדעות - העברה של חפץ ממקום למקום במשך שעה. לאחר הניסוי, לקבוצה אחת של נבדקים הציעו דולר בתמורה לכך שיספרו לסטודנטים שהיו בתור לניסוי אחריהם, שהניסוי היה ממש מעניין. לקבוצה השנייה הציעו 20 דולר עבור אותה בקשה. כל הנבדקים, ללא יוצא מן הכלל, הסכימו לשקר לנבדקים הבאים אחריהם.

כששאלו את הקבוצה שקיבלה 20 דולר מדוע הסכימו לכך, התשובה היתה שבעבור 20 דולר הם מוכנים לשקר. כששאלו את קבוצת הנבדקים שקיבלה דולר אחד, הם טענו שהניסוי היה מעניין.

על פי הפסיכולוג החברתי לאון פסטינגר, יש לנו דחף לשמר תפישה עצמית קוהרנטית, שתהיה הלימה בין האמונות והתנהגותנו בפועל, מושג הנקרא עקביות קוגניטיבית. בעת התמודדות עם מצב של פער בין התפישה העצמית שלי (האם אני אדם שמוכן לשקר בעבור דולר?) לבין ההתנהגות (שיקרתי בעבור דולר) - נפעל להסרת הדיסוננס באמצעות שינוי הדעה או שינוי ההתנהגות, מה שיותר קל באותו רגע. כך, חייל שנשלח למשימה שאינו מאמין בה, יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת, ואנשים שלא הצליחו במבחן עשויים להיזכר בדיעבד שבאותו יום חשו שלא בטוב.

קהל בהשבעת טראמפ
STAFF/רויטרס

ניסוי מכתבי ההתאבדות 

אפשר אולי להבין מדוע אנו לא מוכנים לקבל רעיונות שעשויים לפגוע בתפישה העצמית שלנו אך מסתבר שאנו מוכנים לדבוק גם באמונות שגיבשנו זה עתה. במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד, נבדקים נתבקשו לקבוע איזה מבין מכתבי ההתאבדות שקראו מזויף - ומי נכתב על ידי אדם שביצע התאבדות. חלק מהסטודנטים קיבלו את הרושם שיש להם כישרון לנושא, נאמר להם שהצליחו לזהות נכונה 24 מתוך 25 מכתבים ואילו לחלקם נאמר שמתוך 25 מכתבים זיהו 10 בלבד. בפועל, לא היו הבדלים בין ביצועי הסטודנטים.

בחלקו השני של הניסוי חשפו בפני הסטודנטים את הביצועים האמיתיים שלהם (כולם היו ממוצעים) וביקשו מהם להעריך כמה הם טובים במשימה בהשוואה לסטודנט הממוצע. נמצא שהסטודנטים שנאמר להם שקיבלו ציון גבוה בשלב הראשון דירגו את עצמם כטובים באופן משמעותי בהשוואה לסטודנט הממוצע למרות שלא היה להם שום בסיס לחשוב כך. לעומת זאת, אלו שנאמר להם שלא הצליחו בחלק הראשון סברו שהם גרועים באופן משמעותי מהסטודנט הממוצע – מסקנה שגם היא לחלוטין לא מבוססת.

מוח האדם לא עוצב לשיפוט אובייקטיבי

בספרו "The Enigma of Reason" כותב הוגו מרסייר שהיגיון (Reason) הוא תכונה שהתפתחה בסוואנה שבאפריקה - כמו הליכה על שתי רגליים או ראייה תלת ממדית - וחייבת להיות מובנת בהקשר הזה. מוחנו לא התפתח לחשוב בצורה לוגית, לפתור בעיות מופשטות או לסייע לנו להגיע למסקנות ממידע חדש. המניע היחיד להתפתחות המערכת הקוגניטיבית הוא יכולתה לסייע לנו לפתור בעיות הנגרמות כתוצאה מהחיים בקבוצות שיתופיות.

יכולתנו לשתף פעולה מיקמה אותנו בראש פירמידת המזון. על פי ההסטוריון והסופר יובל נוח הררי, שאר החיות מתקשרות כדי לתאר מציאות פיזית ("יש אריה, בוא נברח"), בעוד ההצלחה של המין האנושי נובעת מהשימוש בשפה לייצור מציאות חדשה כמו אלוהים או כסף. כל מי שמאמין למציאות זו יסגל לעצמו את נורמות הקבוצה, וזהו הבסיס לשיתוף פעולה. לאדם מול שימפנזה אין סיכוי לשרוד, אך אם תציבו 1,000 אנשים מול 1,000 שימפנזים, שיתוף הפעולה מהווה יתרון הישרדותי.

לחיים בקבוצה שיתופית יש אמנם יתרונות אך גם חסרונות. היכולות הקוגניטיביות התפתחו על מנת למנוע מאתנו 'להידפק' על ידי אחרים בקבוצה. אבותינו שחיו בקבוצות קטנות של ציידים לקטים לא התעסקו עם בעיות כגון מהי התכונה האידיאלית למנהל או מאמרים מפוברקים (Fake News) בטוויטר. הם נדרשו להבטיח שהם לא אלה שמסכנים את חייהם בציד, בעוד אחרים מסתובבים להם בנחת. לכן אין רווח גדול בלשנות את עמדתך, בעוד שיש רווח הנובע מלדבוק בה. זהו אחד מהמקרים הרבים שבהם הסביבה השתנתה מהר מדי עבור הברירה הטבעית.

רגשות חזקים לגבי נושא מסוים, לא נובעים מהבנה עמוקה

חלק מכריע ביכולתנו לשתף פעולה מביא לכך שאנו נשענים אחד על יכולותיו של השני מאז שלמדנו לצוד ביחד. אנו משתפים פעולה כל כך טוב שאין לנו אפשרות לדעת היכן ההבנה שלנו מסתיימת ושל האחר מתחילה. אם היינו מתעקשים להתמקצע בעקרונות של התכה לפני שמשתמשים בסכין, לא היינו יכולים להגיע להישגים אליהם הגענו.

כשזה מגיע לטכנולוגיות חדשות, הבנה חלקית מאפשרת צמיחה מהירה, אך זה דבר אחד להוריד מים בשירותים מבלי לדעת כיצד המערכת עובדת ודבר אחר להתנגד להגירה או לפליטים בלי לדעת על מה אני מדבר.

ב-2014, זמן קצר לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה נשאלו נבדקים האם ארה"ב הייתה צריכה להתערב במערכה. בנוסף נתבקשו לזהות את אוקראינה על המפה. נמצא שככל שהנבדקים היו יותר רחוקים גיאוגרפית מהמיקום האמיתי של אוקראינה, כך הם נטו להעדיף התערבות צבאית. על פי אשליית עומק ההסבר (illusion of explanatory depth) אנשים סבורים שהם מבינים הרבה יותר ממה שהם אכן מבינים.

ככלל, רגשות חזקים לגבי נושא מסוים, לא נובעים מהבנה עמוקה. התלות שלנו בתבונתם של אחרים עשוייה להיות בעייתית כיוון שאם עמדתך כלפי מצע פוליטי של מפלגה אינו מבוסס ואני נסמך על דעתך, אז גם דעתי אינה מבוססת. אם הצלחתי לשכנע אדם נוסף להסכים איתי, גם דעתו אינה מבוססת אך כעת שלושתנו בטוחים בעמדתנו.

יש דברים חשובים יותר מהאמת

אתם שומעים רחש מהשיחים שנשמע כמו צעדים של נמר, הדבר הבטוח לעשות הוא לברוח גם אם מדובר באזעקת שווא. לניסיון לשקול עובדות המנוגדות לתחושתנו אין יתרון במונחי אבולוציה. היא תעדיף אזעקות שווא על פני לקיחת סיכון שעלול לעלות בחיינו. לאבולוציה אין עניין באמת אלא בהישרדות גרידא, ולכן חשיפה לעובדות הסותרות את המידע שיש בידנו, לא רק שלא יערער את אמונתנו, אלא יחזק את העמדה בה אחזנו מראש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#