מזריקה בוטוקס? אל תתפלאי אם לאחרונה הסקס כבר לא מה שהיה

פני האינסטגרם הפכו לאידיאל היופי החדש של האנושות ■ נשים שרוצות להידמות לדמותן המפולטרתת מבצעות ניתוחים פלסטיים ■ אבל מה מאבדים אחרי זריקות בוטוקס?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה בוחנת את פניה לאחר טיפול בוטוקסקרדיט: AMELIE BENOIST / BSIP / AFP
לירז מרגלית

אחת הסיבות העיקריות לכך שהתערבויות קוסמטיות כמו הזרקות בוטוקס וחומצות היאלורוניות הפכן כל כך פופולריות בעשור האחרון הם הפילטרים באינסטגרם ובסנאפצ'אט.

בכנס הפלסטיקאים השנתי העידו 55% מהפלסטיקאים כי ביצעו ניתוחים פלסטיים שמטרתם לעזור לנשים להידמות לדמותן המפולטרת. הצורך להיראות כמו הדמות המפולטרת מוגדר כהפרעת נפש העונה לשם "סנאפצ'אט דיסמורפיה". "אם פעם נשים היו מביאות תמונות של סלבס שהיו רוצות להידמות להן, כיום הן מביאות תמונות של עצמן", אמר אחד המנתחים בכנס.

סקר שנערך על ידי Renfrew Center Foundation בקרב 1,710 מתבגרים בארה"ב, חשף שיותר מ-50% מהמשתמשים מפלטרים את התמונות לפני שהם מעלים אותן לרשתות. אולי לא תתפלאו לשמוע שחלק הארי של המפלטרים הם נשים. מניחה שגם שלא יפתיע אתכם שנמצא קשר בין האובססיה לפילטור ובין הנטייה לשלם על התערבויות קוסמטיות כמו בוטוקס וחומצה היאלורונית.

הזרקת בוטוקס הפכה לדבר שבשגרהצילום: Getty Images

בתוך עשור זינק שוק הזרקות הבוטוקס והחומצות, וגדל פי ארבעה. שוק ההזרקות בישראל גילגל ב-2018 כ-400 מיליון שקל, לעומת כ-100 מיליון שקל ב-2008. במהלך 2019 בוצעו בישראל 205,346 הזרקות בוטולינום טוקסין (בוטוקס).

אם לפני 20 שנה ניתוחים פלסטיים נתפשו כהתערבות דרמטית, כהליך יקר ופולשני הטומן בחובו סיכונים מסוימים, הרי שכיום התערבויות קוסמטיות כמו הזרקת בוטוקס ופיסול הפנים באמצעות חומצה היאלורונית, הם דבר שבשגרה שאפשר לשוחח עליו בשיחות הקפה של הבוקר.

ב-2002 אישר מנהל התרופות הזרקה של בוטוקס למניעת קמטים ומספר שנים לאחר מכן גם הזרקות של חומצה היאלורונית, חומר ששימש בתחילה למילוי קמטים וחידוש העור וכיום נעשה בו שימוש לעיצוב ופיסול מחדש של אזורים שונים בפנים כמו קווי הלסת, האף והלחיים.

ההתערבויות הללו נהפכו במהרה מ"אירוע שלא מדברים עליו" לסמל סטטוס ולדבר שבשגרה. קבוצה של מנתחים פלסטיים צצה באינסטגרם עם תמונות "לפני ואחרי" של סלבריטאים, שזכו למאות אלפי צפיות ולייקים. אחד מהמנתחים סיפר שאם הוא לא מעלה תמונה של המטופלות שלו לרשת החברתית, הן פונות אליו ומבקשות ממנו לעשות זאת.

מה אתן לא מביאות בחשבון כשאתן מזריקות בוטוקס?

בוטוקס הוא השם המסחרי של החומר "בוטוליניום טוקסין", הנחשב לרעלן קטלני העשוי לגרום למוות, אך כשמוזרק באופן מבוקר ישירות לשרירים המעורבים בהבעות פנים הוא גורם לשיפור משמעותי בקמטים. רק מה? הוא גורם לשיתוק קל של השרירים המעורבים בהבעות פנים, והתהליכים הפיזיולוגים המניעים רגש לא יכולים להתקיים באותה יעילות.

החשיבות של התמונות באינסטגרם עולהצילום: בלומברג

נשמע הזוי? שמעו סיפור.

40 נשים החליטו להזריק בוטוקס לראשונה בחייהן כדי לטפל בקמטי הזעף במצחן (תעשו פרצוף כועס ותבינו על איזה שרירים אני מדברת). בטרם נכנסו להליך, הן התבקשו לקרוא משפטים המתארים חוויה רגשית חיובית, שלילית או ניטרלית. שבועיים לאחר הניתוח, הן נתבקשו לקרוא סט נוסף של משפטים המתארים חוויות.

כתוצאה מהשפעת הבוטוקס, לנשים היה קושי בעיבוד משפטים המביעים תחושות שליליות. הבעות הפנים שלנו הן חלק משמעותי ביכולת לחוש רגש, לא רק פנימי אלא גם כלפי אדם אחר, והן מעורבות גם ביכולת שלנו להזדהות עם רגש שאדם אחר מביע, מה שאנו מכנים אמפתיה.

בניגוד להילה הרומנטית המיוחסת להיותנו אמפתיים או אנושיים, הבסיס לאמפתיה הוא תאי עצב בשם נוירוני מראה, שכל תפקידם "לחקות" את פעולת האחר. אם כואב לכם, אזורי הכאב אצלי מופעלים. כך אני "מרגישה" מה שאתם מרגישים. הדרך להבין מה עובר על זה היושב מולכם עוברת דרך חיקוי לא מודע של התנהגותו. הבוטוקס לא מאפשר חיקוי יעיל של הבעות הפנים של הצד השני ולכן עשוי לפגוע ביכולת לחוש אמפתיה.

איך כל זה קשור ליחסי מין?

קיילי ג'אנר. המראה הסייבורגי שולטצילום: Evan Agostini/אי־פי

מחקרים שבחנו את מידת ההנאה של נשים בעת קיום יחסי מין מצאו כי מעבר לאקט עצמו, נשים נהנות לראות את בן זוגן נהנה - מה שמעלה במידה משמעותית את מידת ההנאה שלהן מהאינטראקציה. לאחר הזרקה, היכולת לזהות בצורה יעילה את הבעת הפנים של בן הזוג נפגעת ולכן גם ההנאה מקיום יחסי מין נפגעת.

איך עובד מנגנון הרגש?

באחד הניסויים המפורסמים ביותר בפסיכולוגיה ביקשו מנבדקים לצפות בסרטונים מצוירים. קבוצה אחת של נבדקים החזיקה עיפרון בין השיניים כך שהבעת הפנים הביעה רגש חיובי (דמוי חיוך) וקבוצה שנייה של נבדקים החזיקה את העיפרון באמצעות השפתיים באופן המייצר הבעת פנים שלילית (דמוי כעס). בתום הצפייה בסרטונים נמדדו תחושות הנבדקים.

נבדקים ש"נכפה" עליהם לראות את הסרט בעודם מחייכים, הביעו תחושות חיוביות משמעותית בהשוואה לנבדקים שצפו בסרט בפנים זעופות. בנוסף, אלו שחייכו, דירגו את הסרטונים כמצחיקים בהרבה. תופעה זו ידועה בשם היפותזת משוב הפנים, שלפיה מעבר לפונקציה של לתקשר לאחרים איך אנו מרגישים, הבעות הפנים שלנו משמשות כטריגר לתחושות שלנו ומעצימות אותן.

למעשה, אם אתם עצובים, תלבישו חיוך על הפנים זה יגרום לכם לתחושה טובה יותר. נשמע לכם כמו הבולשיט שכל הקואוצ'רים מנסים למכור? יכול להיות אבל כאן זה מדעי. למרות שזה נשמע מוזר, יש לכך הסבר פשוט. המרכיב הבולט ברגש הוא אמנם התחושה הסובייקטיבית שאותה אנו "חשים", כועסים, מפחדים, שמחים וכו', אך לתחושה זו נלוות גם עוררות פיזיולוגית כגון שינויים בזרימת הדם, בדופק, שינויים הורמונליים ועוד. אז למעשה, בזמן שאתם מחייכים גם אם רק באופן מלאכותי, כיווץ שרירי הפנים המעורבים בחיוך מפעיל שינויים פיזיולוגים המעורבים ברגשות חיוביים, וכיווץ של שרירי הפנים המעורבים בכעס מפעיל שינויים פיזיולוגיים המעורבים ברגשות שליליים.

אם אתם חוסמים את הנתיב הפיזיולוגי כתוצאה מהבוטוקס – אל תתפלאו שהיכולת שלכם להרגיש, להזדהות, לחוש אמפתיה ולהנות מסקס – תיפגע משמעותית.

ואחרי שאמרנו את זה, האם התוצאה שווה את זה? האם אנחנו באמת נראות טוב יותר בזכות ההזרקות?

אחת הירושות המוזרות של העשור החולף היא הפופולריות של "המראה הסייבורגי", שאומץ בקרב מובילות דעה פופולריות המכונות בשפת הרשת "משפיעניות". פנים צעירות ומעוגלות, עור חלק ומתוח, עצמות לחיים גבוהות ומודגשות, עיניים חתוליות, גבות משורטטות, אף קטן וסולד ושפתיים בשרניות בהגזמה המשורבבות החוצה. מה שנקרא "פני אינסטגרם", או לחלופין מראה קים קרדשיאן, בלה חדיד, קנדל ג'נר ויתר הז'אנר של משפיעניות הרשת. נראה שפני האינסטגרם הפכו לאידיאל היופי החדש של האנושות.

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. מחברת הספר "עיצוב התודעה".

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker