מנטרלים את ה-V הכחול בוואטסאפ? תראו מה זה אומר על הבריאות הנפשית שלכם

וואטסאפ שינתה את חוקי התקשורת האנושית, ולא בהכרח לטובה ■ למה ה-V הכחול מטריד אותנו כל כך, ומי האנשים שבוחרים לבטל אותו?

לירז מרגלית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבחירה למנוע מאנשים לדעת מתי אתה מחובר או אם קראת את ההודעה היא בעצם אמירה בעלת משמעותקרדיט: בלומברג
לירז מרגלית

מאז שוואטסאפ נכנסה לחיינו, האופן שבו אנחנו מתקשרים השתנה לחלוטין. בלי ששמנו לב, וואטסאפ שינתה לגמרי את כללי המשחק של מה מקובל ומה לא. האפליקציה טישטשה לחלוטין את הגבולות שבין הבית לעבודה, בין חברים למשפחה, בין סופ"ש לימי חול. בנורמות שהשתרשו מאז כניסתה לחיינו -  לשלוח הודעות ב-11 בלילה, בסופ"ש, בחגים, נחשב לגיטימי. בלי שהרגשנו, הצליחה הפלטפורמה לחדור יותר ויותר גבולות אישיים ופלשה לכל מרחב שעד היום נחשב פרטי.

כל מה שצריך לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

אבל הדבר המשמעותי ביותר שוואטסאפ הכניסה לחיינו לא קשור לגבולות הפרטיות שלנו אלא דווקא לתחום בריאות הנפש. יותר מכל אפליקציה אחרת, היא מייצרת אצלנו מחשבות טורדניות ברמה שלא היכרנו לפני כן. היא מעלה שאלות כגון "יש שני V כחולים, למה הוא לא עונה?", "איך יכול להיות שהיא מחוברת ולא מגיבה?", "למה לוקח לו כ"כ הרבה זמן להקליד, הוא בטח מוחק". שאלות אלו ואחרות הפכו למטרד יומיומי.

וואטסאפ כטריגר להפרעות נפש

המושג "פרה דיספוזיציה" מתייחס לכך שלאנשים מסוימים יש נטייה מוקדמת לפתח מחלות או הפרעות נפש. אדם יכול להסתובב כל חייו עם נטייה גנטית לחלות בסכיזופרניה, אבל בהעדר התנאים שמעוררים את הנטייה הזו, כמו גורמי לחץ או סביבה משפחתית, הוא יכול לחיות חיים שלמים ללא התפרצות המחלה. גם וואטסאפ מהווה גורם שיכול להעיר הפרעות נפשיות שהיו עד כה רדומות.

מאז שוואטסאפ הוסיפה פיצ'רים כמו ה-V הכחולים, "נראה לאחרונה", "מחובר" ו"מקליד", החיים שלנו הפכו להיות הרבה יותר מלחיצים, ואנשים שנחשבו נורמטיבים החלו לפתח אובססיות ומחשבות טורדניות. הוספת הפונקציות האלה מנסה לפצות על היעדרם של רמזים חברתיים שיש באינטראקציה בינאישית, ולהפוך את השיחה מצ'אט לשיחת פנים אל פנים - שלה כללי משחק אחרים לגמרי. כתוצאה מכך, פיתחו המשתמשים סנסורים רגישים, המעניקים משמעות לכל סיגנל התנהגותי שהאפליקציה מאפשרת.

הפיצ'רים שהוסיפה וואטסאפ גרמו למשתמשים לפתח מיומנויות בילוש מתקדמותצילום: Wachiwit / Shutterstock.com

בואו נעשה סדר:

V אחד – ההודעה נשלחה בהצלחה

שני V אפורים – המסר התקבל אצל הצד השני

שני V כחולים – הצד השני קרא את ההודעה.

מאז השתנו חיינו לבלי הכר.

הוספת ה-V הכחולים יצרה נורמות חדשות בתקשורת דיגיטלית. אנחנו יודעים שהצד השני קרא את ההודעה, והצד השני מודע לכך שאנחנו יודעים את זה. כללי המשחק השתנו. הנורמות של משך הזמן הלגיטימי לתגובה קיבלו הגדרה מחודשת. היעדר תגובה מוביל לסט שלם של פרשנויות הטורדות את מנוחתנו ומובילות לתחושות קנאה, חרדה וחשדנות.

הוספת ה-V הכחולים העירה נטיות נוירוטיות שחבויות בכולנו. בתקופה שקדמה ל-V הכחולים, אדם היה רשאי להגיב בזמן שהוא מוצא לנכון. כיום ישנה ציפייה לתגובה בזמן אמת, מה שהוביל אחוז גדול של אנשים לפתח אליהם אובססיה. הם בודקים שוב ושוב את האפליקציה בציפייה להופעתם המיוחלת.

אבל הסיפור לא נגמר כאן. אחרי שהופיעו, הנוירוזה עלולה להחמיר אם לא התקבלה תגובה. הפרשנויות טורדות את מנוחתנו ומובילות לתחושות חרדה וחשדנות. נשים צעירות מספרות לי שהן לא נכנסות לקשר עם אנשים שלא מאפשרים לראות האם הם קראו את ההודעה.

בנוסף, הפיצ'רים שהוסיפה וואטסאפ גרמו למשתמשים לפתח מיומנויות בילוש מתקדמות. אם האדם השני מחובר (online) אך לא מגיב, מיד עולות תהיות מיהו האדם שעמו הוא משוחח, שככל הנראה נמצא גבוה יותר בסולם העדיפויות שלו. אם הצד השני מקליד זמן ממושך, זו אינדיקציה שהוא מוחק, או לא יודע כיצד להגיב.

למעשה ניתן לחלק את העולם לשני סוגי אנשים. אלו שמנטרלים את ה-V הכחולים ואלו שלא.

הוספת הוויים הכחולים יצרה נורמות חדשות בתקשורת דיגיטליתצילום: בלומברג

חשוב להבין שברגע שאנשים מקבלים החלטה מושכלת לבטל את ה-V הכחולים ולא לאפשר לאחרים לראות שהם ראו את ההודעה שלהם, זה אומר משהו על הבריאות הנפשית שלהם. ישנן שתי אפשרויות - או שמדובר באנשים שמאוד מודעים לעצמם שיודעים שה-V הכחולים לא יעשו להם טוב, או שהם פשוט אנשים בעלי אגו חזק, אנשים יותר בריאים בנפשם (אני, אם תהיתם, משתייכת לסוג הראשון, הנוירוטי). אנשים אלו לא מעוניינים שיידעו שהם ראו את ההודעה והם מוכנים לשלם את העלות הנדרשת – גם הם לא יוכלו לדעת אם אחרים ראו את ההודעה שלהם. אנשים אלו הרבה יותר שלמים עם עצמם, יותר רגועים, בעלי ביטחון עצמי גבוה, יציבות נפשית, יכולת התמקדות במשימות ללא הסחות, יכולת דחיית סיפוקים, לקיחת אחריות ובעיקר – יכולת ניתוק וריכוז בדברים המהותיים. אנשים אלו בודקים את הוואטסאפ שלהם רק לעיתים רחוקות, ופחות רגישים לתגובות מהסביבה.

לעומת זאת, אנשים שמאפשרים את שני ה-V הכחולים הינם בסבירות גבוהה יותר לנוירוטיות, חרדה, שימת דגש גבוה על פידבק מהסביבה, צורך בלתי נשלט להיות מחוברים - אנשים יותר לחוצים ופחות יציבים נפשית. אנשים אלו גם ייטו לבדוק את המכשיר שלהם לעיתים קרובות יותר.

אנשים אלו מספרים שהם תמיד היו לחוצים במידה מסוימת, אבל מאז כניסת הפיצ'רים השונים של הוואטסאפ רמת החרדה והאובססיות שלהם הרקיעה שחקים, בעיקר כאשר מדובר בקשרים רומנטיים.

הבחירה למנוע מאנשים לדעת מתי אתה מחובר או אם קראת את ההודעה היא בעצם אמירה בעלת משמעות. "אם אני יוצאת עם מישהו שחסם את האפשרות לראות מתי הוא מחובר, תמיד עובר לי בראש שהוא מסתיר משהו, ואז אני תמיד בחוסר ודאות", מספרת לי אחת המרואיינות.

וואטסאפ טישטשה לחלוטין את הגבולות שבין הבית לעבודה, בין חברים למשפחה, בין סופ"ש לימי חולצילום: Dado Ruvic/רויטרס

וואטסאפ משחקת לצרכים הפרימיטיביים ביותר שלנו

יוצרי האפליקציה לא הקדישו מחשבה להשלכות הפסיכולוגיות הקשות שהפונקציות האלו גורמות. הוספת הרמזים החברתיים מזינה את חוסר הביטחון שלנו. במצב שבו אנו לא חשים ביטחון בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו – סימנים אובייקטיביים יתפרשו באופן שלילי. ה-V הכחול משחק לתוך הטיית האישוש הטבועה בנו, שעל פיה אנו נוטים לתת עדיפות למידע המאושש את האמונות שלנו, תוך קשב מופחת למידע התומך באפשרויות חלופיות. השאלה המתבקשת היא: כיצד הגענו למצב שבו אנו סבורים שאנו מרכז העולם של כל מי שאנו מכירים, כך שאי-קבלת מענה מיידי לכל קריאה שלנו מעידה על כך שהעולם כבר לא נוהג כסדרו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. מחברת הספר "עיצוב התודעה".

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker