מי אתם ההזויים שצועקים מתחת לבית של שרון אלרעי-פרייס?

אמנם מפתה לחשוב כך, אבל תיאוריות קונספירציה אינן נחלתן הבלעדית של קומץ רדיקליים שמסתערים על הקפיטול האמריקאי. תתפלאו כמה אנשים מאמינים שבאמצעות חיסון הקורונה משתילים אצל כולנו שבב מעקב לנוחיות הממסד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד״ר שרון אלרעי פרייס, בדיון היום (שני) בוועדת החוקה של הכנסת

אף על פי שג'ו ביידן נבחר בהליך חוקי להיות הנשיא החדש של ארצות הברית, 50% מהרפובליקנים סבורים שהוא גנב את הבחירות. אף על פי שהחיסונים נגד קורונה קיבלו את כל אישורי ה-FDA, עדין יש מיליון אנשים בישראל שטוענים שהחיסונים לא בטוחים לשימוש. על אף שהוכיחו מעל לכל ספק סביר שחיסונים ככלל וחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) אינם גורמים לאוטיזם, עדיין יש מספר לא מבוטל של אנשים שלא מחסנים את ילדיהם.

אמנם מפתה לחשוב כך, אבל תיאוריות קונספירציה אינן נחלתן הבלעדית של קומץ רדיקליים שמסתערים על הקפיטול האמריקאי, או של כמה הזויים בדשא עם גיטרות ששירים "שקרונה". המוח האנושי הוא אחד ממעבדי המידע היותר מסקרנים שקיימים, וכל אחד מאיתנו יכול להאמין בסיפורים שאינם קשורים למציאות בהינתן התנאים הנכונים. ועדיין, כפי שנראה, יש הבדל בין המטורפים שצועקים מתחת לביתה של שרון אלרעי-פרייס, לאנשים נורמטיביים שעשויים ליפול מדי פעם לכשלי חשיבה.

על פי פרופ׳ אסביורן דירדנל, כולנו מאמינים בתיאוריית קונספירציה אחת לפחות או לא שוללים אותה על הסף. תתפלאו כמה אנשים סבורים שאסון התאומים היה מהלך של ה-CIA, ושהאמריקאים מסתירים מידע על חוצנים. או כמה אנשים מאמינים שבאמצעות חיסון הקורונה משתילים אצל כולנו שבב מעקב לנוחיות הממסד. ככל שנעלה יותר תיאוריות קונספירציה, כך יעלה הסיכוי שנמצא יותר אנשים שמאמינים באחת התאוריות.

אנחנו נחלק את האמונה בקונספירציות לאמונה נורמטיבית ולאמונה שאינה בגדר הנורמל. המשותף לאנשים הנורמטיביים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה בדרגה כזאת או אחרת, זה חוסר רצון להאמין במציאות כפי שהיא. נניח שבן הזוג עזב אותנו, נכשלנו במבחן או לא התקבלנו לעבודה. במקרים מסוג זה תקפוץ לנו מחשבה שאולי זאת טעות, או שאולי משהו פה מעוות. כאן מדובר יותר במנגנוני הגנה מאשר בתיאוריות קונספירציה.

הצורך של האגו שלנו להגן עלינו מפגיעה בערך העצמי שלנו. אם נכשלנו במבחן שלמדנו אליו המון, יהיה לנו נוח להאמין שמדובר בניסיון של המרצה להכשיל אותנו. ידוע, למשל, שקיים צורך אצל ילדים שחיים בעוני להאמין שהם מאומצים, ויבוא היום שהאמת תתגלה והם יחיו חיי מותרות. עד כאן מדובר בעבודת מנגנוני ההגנה שלנו, שתפקידם להגן עלינו ממציאות שעשויה לפגוע בתפיסת הערך העצמי שלנו. אין כאן שום דבר חדש או מסקרן במיוחד.

המקרה השני הוא המעניין יותר. כאשר האמונה בקונספירציות קשורה בצורך חזק להאמין שהעולם הוא אינו כפי שהוא מוצג לנו, שכולם עובדים עלינו ושיש לחשוד בכולם. מדובר באנשים שנהנים למרוד, להיות שונים, ולהחזיק בדעה שונה מכולם – זה הלחם והחמאה שלהם.

תומכי טראמפ מסתערים על גבעת הקפיטול, ב-6 בינוארצילום: Shannon Stapleton/רויטרס

מדובר לרוב באנשים שתמיד היו בשוליים, נדחקו מהחברה כי נתפשו כשונים ואחרים, וכעת הם מנסים לשמר את השונות הזאת כדי לספק לעצמם תירוץ, באופן לא מודע, למה הם לא מסתגלים לסביבה שלהם. כעת יש להם הסבר ללמה אני לא מקובל: אני מחזיק בדעות שמנוגדות לכלל . אנשים אלה לרוב מוצאים אחד את השני, מספקים כר תמיכה אחד לשני - וכך נוטים להרחיב את אמונתם בעוד ועוד תיאוריות קונספירציה שמשמרות את הקיום השונה שלהם. מדובר באנשים בעלי דפוס חשיבה קונספירטיבי, אך יש לקחת בחשבון שלאנשים יכולות להיות דרגות שונות של חשיבה קונספירטיבית. יש הבדל בין לצעוק על השופט שלא שפט לטובתנו, לבין להאמין שכדור הארץ שטוח.

המאמינים בקונספירציה

בחינת הספרות העוסקת בדפוסי חשיבה קונספירטיביים מראה כי מדובר לרוב באנשים הנוטים להיות פחות משכילים, בעלי נטייה להסתכל על העולם כמסוכן מטבעו, תרבות של ״דפקו אותי, אכלו לי שתו לי״, אנשים אלו חיים בחוסר אמון אינהרנטי ברשויות ובאחרים.

פרופ' ג׳וש הארט ערך מחקר בקרב 1,200 נבדקים, ובחן את הקשר בין תכונות לנטייה להאמין בקונספירציות. הוא מצא קבוצת מאפייני אישיות שמכונים ביחד סכיזוטיפיה. בין המאפיינים המרכזיים נמצאו הנטייה להתחבר לקבוצות שגורמות לאנשים לחוש כבעלי השפעה וכוח, מה שעודד אותם להצטרף לארגונים פוליטיים, כתות או קבוצות דתיות. הרגש אצלם פועל שעות נוספות, והם נוטים לסמוך על האינטואיציה בעת קבלת החלטות.

במקביל, הם מתאפיינים בכך שהם נוטים למצוא קשרים בין אירוע אחד לשני יותר מרוב האנשים, גם היכן שקשרים כאלה אינם קיימים ואין להם סיכוי להתקיים. כמו כן, הם נוטים יותר למצוא סיבות וגורמים לאירועים, ופחות מאמינים ב״צירופי מקרים״ או באקראיות - מה שעושה אותם יותר נרקיסיסטים, פרנואידים וחשדנים יותר מהאדם הממוצע. בנוסף, הם בעלי צורך עמוק להרגיש מיוחדים ולפצות על כך שכל חייהם כנראה הרגישו דחויים.

הפגנת מתנגדי חיסוניםצילום: תומר אפלבאום

בתקופה שבה הרשתות החברתיות נהפכו לאחד ממקורות המידע הראשיים, אצל אנשים בעלי דפוס חשיבה קונספירטיבי, הרשתות נהפכו למקור המידע היחידי - והם נוטים להשיג את המידע שלהם מקבוצות ייעודיות שבהן הם באים באינטראקציה עם אנשים בעלי מאפיינים דומים לשלהם.

ידוע שכדי למקסם את הפרסום אצלה, גוגל דואגת להראות מודעות ותוצאות חיפוש שונות לאנשים שונים. גוגל ופייסבוק יודעות לזהות אנשים בעלי דפוסים קונספירטיביים, והן ודואגות למשוך את הקשב שלהם על ידי חשיפתם למידע שמחזק את עמדותיהם ותומך בטענות שלהם. זאת הסיבה לכך שמעולם בהיסטוריה האנושית לא היתה במה כל כך נרחבת לתיאוריות קונספירציה מכל הסוגים והמינים, כמו שיש כיום. לא משנה כמה מחקרים יש בנושא מסוים, הרשתות נותנות במה לתיאוריות מופרכות. כאשר יש אנשים שמראש מוטים ליפול קורבן, התוצאה היא מיליון אנשים לא מחוסנים.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. מחברת הספר "עיצוב התודעה".

לאתר של לירז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker