אם אתם בטוחים בדעתכם – קרוב לוודאי שאין לכם מושג

לניסיון לשקול עובדות שמנוגדות לתחושתנו אין יתרון במונחי אבולוציה. זאת הסיבה לכך שחשיפה לעובדות שסותרות את המידע שיש בידנו, רק תחזק את העמדה שבה אחזנו מראש

לירז מרגלית
לירז מרגלית
חיילים רוסים באי קרים
חיילים רוסים באי קרים. ככל שהנבדקים היו יותר רחוקים גיאוגרפית מאוקראינה, כך הם נטו להעדיף התערבות צבאיתצילום: AFP
לירז מרגלית
לירז מרגלית

ב-2014, זמן קצר לאחר הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים, נשאלו נבדקים אם ארה"ב היתה צריכה להתערב במערכה. לאחר מכן נתבקשו הנבדקים לזהות את אוקראינה על מפה שהיתה פרושה לפניהם. נמצא דבר מדהים. ככל שהנבדקים היו רחוקים יותר גיאוגרפית מאוקראינה, כך הם נטו להעדיף התערבות צבאית.

אני בטוחה שאתם נתקלים על בסיס יומי באנשים שמביעים דעות נחרצות על נושא מסוים כמו פוליטיקה, ביטחון, חינוך וכלכלה, אבל למעשה הדעות שלהם נסמכות על כותרות ורסיסי מידע שהם מלקטים באינטרנט. העובדה שאין להם מידע מבוסס לא מונעת מהם להתווכח ולהסביר מה הם היו עושים הרבה יותר טוב ממה שנעשה היום.

למה זה קורה?

תדמיינו שחייזר מגיע לכדור הארץ ומבקש שתסביר לו את המושג בית. קל נכון? אני מניחה שגרתם בבית כל חייכם ולא רק אתם, כל מי שאתם מכירים חי בבית. ועדיין, בזמן שהחייזר מתרווח עם כוס הקפה שהצעתם לו על הספה מולכם, אתם מבינים לפתע שאתם אמנם יכולים להסביר לו מה זה בית, אבל לא יותר מזה. כיצד בית בנוי, איך הגענו כתושבים לגור בבתים, ממה הם בנויים, כיצד נקבעים המחירים של בתים, ומתי עברנו לגור ביישובי קבע? יש מצב שאתם אולי יכולים לענות על שאלה או שתיים מתוך השאלות הספציפיות הללו, אך לא על כולן. באותה מידה, אף על פי שאתם עושים שימוש בשירותים מספר פעמים ביום, אחוז מאוד קטן של אנשים מבינים כיצד פועל המנגנון שמאפשר את השימוש בהם. כיצד מגיעים המים לתחתית האסלה, לאן נשאבים המים ואיך המשאבה עובדת.

התחושה הזאת שיש לרובנו כי אנחנו מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים באמת מכונה אשליית עומק ההסבר (illusion of explanatory depth). אשליה זו מתנפצת בסיטואציה הראשונה שבה אתם נדרשים לתת הסבר עמוק בנוגע לנושא מסוים שאנחנו טוענים שאנחנו מבינים בו. או אז אנשים מתחילים להפנים שהם יודעים הרבה פחות ממה שהם חושבים שהם יודעים. המעניין הוא שככל שאנשים מבינים יותר, הביטחון שלהם בידע שלהם קטן והולך. במילים אחרות – אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו לא יודעים.

החלטות על סמך מידע לקוי

אשליית עומק ההסבר גורמת לנו לקבל החלטות משמעותיות על סמך מידע מוגבל. בדרך קבע אנו מאמינים שיש לנו הרבה יותר מידע ממה שיש לנו באמת. הבעיה היא שאנחנו מרגישים שאנחנו יודעים ולכן אנו משכנעים את עצמנו שאנו מקבלים החלטה על סמך מידע מבוסס. כתוצאה ממידע מוגבל אך משכנע, חברות מחליטות לאמץ טכנולוגיה בלי להבין עד הסוף מה היא עושה; אנשים שלא חיים בארץ ואין להם מושג מה קורה פה מחליטים לאמץ צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני; אנשים מחליטים לא להתחסן נגד קורונה כי כל מבצע החיסונים הוא למעשה תיאוריית קונספירציה אחת גדולה של השלטון; מפגינים יוצאים להפגנות נגד ההתחממות הגלובלית בלי שיש להם שמץ של מושג על תהליך ההתחממות או אפילו מה זה גזי חממה; ואנשים שמחליטים להשקיע בביטקוין כי הם שמעו שביטקוין זה העתיד.

החלטות אלה מבוססות לרוב יותר על רגשות מאשר על תהליך חשיבה לוגי מהסיבה הפשוטה: לרובנו אין מספיק מידע שמאפשר לייצר תהליך חשיבה עמוק ולכן אנו מסתפקים ברסיסי מידע ונסמכים על תחושות. ככלל, רגשות חזקים לגבי נושא מסוים לא נובעים מהבנה עמוקה. התלות שלנו בתבונתם של אחרים עשויה להיות בעייתית מכיוון שאם עמדתך כלפי מצע פוליטי של מפלגה אינו מבוסס ואני נסמך על דעתך, אז גם דעתי אינה מבוססת. אם הצלחתי לשכנע אדם נוסף להסכים איתי, גם דעתו אינה מבוססת אך כעת שלושתנו בטוחים בעמדתנו.

אנשים מרגישים שהם מבינים תופעות מורכבות עם הרבה יותר דיוק, קוהרנטיות ועומק ממה שהם באמת מבינים. אני אוהבת לכנותם מומחים מטעם עצמם. הם שקועים באשליה. יש תופעה מאוד מעניינת עם האנשים הללו. ככל שהם מדברים בביטחון עצמי רב יותר, נחרצות ואסרטיביות, הם יודעים הרבה פחות. במילים אחרות קיים יחס ישר בין מידת הביטחון שיש לאדם בידע שלו לבין הסיכוי שהוא באמת מבין משהו.

השיחה הבאה שערכתי בזמן מבצע ״שומר החומות״ מדגימה זאת היטב (לא אחשוף את שמו של הבחור אבל אומר שמדובר בבכיר לשעבר בצה״ל)

- ״פחדנים שם בדרג הצבאי, היו צריכים כניסה קרקעית והיינו מסיימים עם הברדק הזה אחת ולתמיד״.

- ״איך אתה יודע מה היו השיקולים שלהם, היית שותף לדיונים?״

- ״את מדברת שטויות, אני לא צריך להיות שותף לדיונים כדי לדעת מה צריך לעשות, זה ברור, אני לא נותן להפסקת האש ההזויה הזו יותר משבוע, תרשמי מה אני אומר לך״.

באיזה שלב באבולוציה התפתח ההיגיון?

בספרו "The Enigma of Reason" כותב הוגו מרסייר שהיגיון (Reason) הוא תכונה שהתפתחה בסוואנה שבאפריקה - כמו הליכה על שתי רגליים או ראייה תלת ממדית - וחייבת להיות מובנת בהקשר הזה. המוח שלנו לא התפתח לחשוב בצורה לוגית, לפתור בעיות מופשטות או לסייע לנו להגיע למסקנות ממידע חדש. המניע היחידי להתפתחות המערכת הקוגניטיבית הוא יכולתה לסייע לנו לפתור בעיות שנגרמות כתוצאה מהחיים בקבוצות שיתופיות.

לחיים בקבוצה שיתופית יש אמנם יתרונות, אך גם חסרונות. היכולות הקוגניטיביות שלנו התפתחו על מנת למנוע מאיתנו להיכשל בגלל אנשים אחרים בקבוצה. אבותינו שחיו בקבוצות קטנות של ציידים, לא התעסקו עם בעיות כגון מהי התכונה האידיאלית למנהל או מאמרים מפוברקים (Fake News) בטוויטר. הם נדרשו להבטיח את את החיים שלהם בזמן הציד, בזמן שאחרים נחים. בתקופת החיים הנוכחית, אין רווח גדול בלשנות את עמדתך, בעוד שיש רווח שנובע מלדבוק בה. זהו אחד מהמקרים הרבים שבהם הסביבה השתנתה מהר מדי עבור הברירה הטבעית.

יש דברים חשובים יותר מהאמת

אתם שומעים רחש מהשיחים שנשמע כמו צעדים של נמר. הדבר הבטוח לעשות הוא לברוח, גם אם מדובר באזעקת שווא. לניסיון לשקול עובדות שמנוגדות לתחושתנו אין יתרון במונחי אבולוציה. לאבולוציה אין עניין באמת אלא בהישרדות גרידא, ולכן חשיפה לעובדות שסותרות את המידע שיש בידנו, לא רק שלא תערער את אמונתנו, אלא תחזק את העמדה שבה אחזנו מראש.

לירז מרגלית

לירז מרגלית | אם לפרויד היה סמארטפון

לירז מרגלית היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, עם התמחות בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית. היא מרצה במרכז הבינתחומי ובעלת טור במגזין Psychology Today ובמגזין העסקי CMSWire. מחקריה על התנהגות גולשים זכו לפרס המחקר הטוב ביותר בנוירומרקטינג ובנוסף היא קיבלה פעמיים את התואר "כותבת השנה" (contributor of the year) ב-CMSWire.

ללירז ניסיון מחקרי ויישומי בניתוח תהליכי חשיבה והבנת צרכי משתמשים המשלבת את חקר המוח, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציית אדם מחשב (Human Computer Interaction). בשנים האחרונות היא חוקרת אספקטים שונים של התנהגות בעולם הדיגיטלי. מחברת הספר "עיצוב התודעה".

לאתר של לירז

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?