למרות מה שנהוג לחשוב, אנו לא משתפים אדם כדי לשמוע את דעתו. הסיבה האמתית לשיתוף היא המיקוד בעצמי. זהו הקסם האמיתי בסטורי - לא רק שאני מקבל תשומת לב ללא צורך להקשיב לדברי האחר, אני מקבל אותה ממספר אנשים בו זמנית
התנצלות ריקה מתוכן משולה לעלבון נוסף. זה ההבדל בין ״אני מצטער אם פגעתי בך״ ל״אני מצטער אם נפגעת״. האדם הפגוע לא רוצה שיעבירו אליו את האחריות לפגיעה, מאחר שהוא כביכול זה שפירש לא נכון את הסיטואציה. להיפך: הוא רוצה שתכיר בכך שפגעת בו ותקבל אחריות על הפגיעה
לא תמיד חוקי החברה מתיישרים עם המוסר האנושי הבסיסי. מצד שני, אם כל אדם יחליט שעקרונות המוסר שלו חשובים יותר מהחוק, לא תוכל להתקיים חברה תקינה. איך מכריעים בין השניים?
אחת הדרכים היצירתיות להתגרות באקס היא לחכות שיהיה מחובר בוואטסאפ, להקליד, אבל לא לשלוח את ההודעה; אחת ההתנהגויות הנפוצות באתרי eCommerce, היא למלא את סל הקניות במוצרים, להשאיר אותם בסל ולחזור להתבונן בהם. חכו, הטירוף רק מתחיל
הבחירות האחרונות הביאו למצב ייחודי שבו לאף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה אין אפשרות להצליח להקים קואליציה לבד. שני הצדדים תלויים אחד בשני כדי שממשלת אחדות תקום, והשאלה המתבקשת היא כיצד כל צד צריך לנהוג כדי שלא נגיע לבחירות בפעם השלישית
במצבים שבהם רגש משחק תפקיד מרכזי, רובוט, אינטליגנטי ככל שיהיה, לא יוכל להוות תחליף לאינטראקציה אנושית. לכן, השיקול היחיד האם לאפשר לרובוטים להחליף פונקציות אנושיות הוא האם יש צורך ברגש כדי לקבל להחלטה
לא אחת יוצא לי לשמוע מהורים ש"הילדים בימינו רעים במיוחד". אנו נוטים לייחס את התנהגותם האלימה של הילדים לתכונות אישיותם, ולא לוקחים בחשבון את הנסיבות, למרות שבמרבית מקרי האלימות, לא מדובר בילדים רעים במיוחד
שעות העמימות שהיו באירוע שבו ירה חיזבאללה טילי נ"ט בין ההודעה על נפגעים להודעה שאין נפגעים יצרו אקטיבציה של התחושות השליליות שהציפו אותנו באירועים דומים, שגורמות לנו להעדיף את האפשרות הכי בטוחה, משום שמבחינת מוחנו בטוח שווה מוכר
אחת החולשות האנושיות הכי גדולות היא היכולת להעריך מצבים ואירועים בפרספקטיבה של זמן - או יותר נכון, חוסר היכולת. כתוצאה מכך, כשאנשים נשאלים בסקרים חודשיים לפני הבחירות, או יומיים לפני, התשובה שתתקבל תהיה אחרת לגמרי
מכירים את הטרולים ברשת? אלו שמטרתם היחידה היא לגרום לאחר תחושה רעה או להפריע לדיון? מתברר שיש קשר הדוק בין טרולים לתכונות אישיות סדיסטיות
נסו לחשוב כמה פעמים קרה שנכנסתם לרכב, התחלתם לנסוע ולפתע נזכרתם שאתם לא בטוחים שנעלתם את דלת הבית. הסיבה שלא זכרתם היא כי הפעולה מתרחשת באופן אוטומטי. זוהי גם הסיבה לכך שאין לנו הערכת זמן כשזה נוגע לבילוי שלנו בטוויטר, פייסבוק או אפליקציות נוספות
מחקר שנערך ב-2016 הראה כי 70% מהנשים סיפרו שהניידים השפיעו לרעה על היחסים שלהן. ככל שדיווחו הנשים על יותר הפרעות מצד הנייד במהלך האינטראקציה עם בן הזוג, כך מידת שביעות הרצון שלהן מהיחסים ירדה והן הביעו פחות סיפוק מחייהן באופן כללי
אינטואיציה היא עדות לתהליך מורכב של איתות ביולוגי הפועל מתחת לסף התודעה. אנחנו נולדים עם מנגנון אוטומטי המאחסן את ההתנסויות הקודמות ובונה מהם דפוסים. בכל פעם שמשהו סוטה מהדפוס שהתרגלנו לראות, זה מייצר תחושה לא טובה
בשביל להצליח בדיאטה או בלימודים צריך נחישות וכוח רצון. האם מדובר בתכונה מולדת או נרכשת?
מקובל לחשוב שכדי לעשות רושם ראשוני טוב ולהראות כשירות לתפקיד, כדאי להפגין ביטחון עצמי ואסרטיביות ■ אך קיימת שאלה אחרת משמעותית הרבה יותר משאלת הכשירות של האדם שמולנו
החיים בעידן הדיגיטלי הביאו להתפתחות יכולות מסוג חדש – הפקת מידע מתוך כותרת בלבד. אנו מתבססים על רסיסי מידע, קופצים למסקנות, חורצים גורלות ועוברים הלאה לדבר הפרובוקטיבי הבא
באתרים פועלים כוחות סמויים לא טבעיים כדי לדאוג לכך שנקנה דברים שאנחנו לא צריכים ונחשוב שעשינו את עסקת חיינו. חברות משקיעות המון זמן וכסף בניתוח התנהגות גולשים - הכל כדי להבין כיצד מייצרים רכישה אימפולסיבית
במדיה שבה המימד הוויזואלי מקבל משקל רב בשיפוטים שלנו, ישנה חשיבות עצומה לתמונת הפרופיל. נכון, זה שטחי ולעתים מטעה – אבל זו המציאות
חוסר אונים נרכש הוא מצב שבו ניסיון העבר לימד אותנו שלא משנה מה נעשה, המצב לא בשליטתנו. הקורבן לומד שאין שום דבר שביכולתו לעשות כדי למנוע את המצב, אז הוא מפסיק לנסות ■ מה הם הסימפטומים של חוסר אונים נרכש, ומה אפשר לעשות?
עיון קצר בספרי ההדרכה של "מומחים להעצמה אישית" מראה שהטכניקות חוזרות על עצמן בשינויים קלים. לרעיונות האלה ישנו ביסוס מדעי, אז מספיק שתקשיבו מה למדע יש לומר בנושא ותחסכו אלפי שקלים, אה, ותוסיפו לזה את החיסכון על ניתוחי בוטוקס