עשרות מחקרים עסקו בשאלה מה גורם לרעיון מסוים לתפוס יותר מאשר רעיונות אחרים. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, קשה לאפיין אילו רעיונות יתפסו, משום שרעיונות משתמשים בנו כדי להפיץ את עצמם, לא להפך. אנחנו רק הנשאים שלהם
במלחמת המפרץ אנשים אגרו בקבוקי מים וקופסאות שימורים מהחשש שייאלצו לבלות זמן רב במקלטים, והיה לזה רציונל מאוד ברור. ההיסטריה לנייר טואלט יכולה היתה להיות הגיונית אילו אנשים היו עוטפים עצמם בנייר טואלט להתמגן מהקורונה, אך זה לא המצב
הבעיה העיקרית ברכישה באינטרנט היא חוסר המודעות של הצרכנים לכמות הכסף שהוציאו. המוח האנושי לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה, הוא אינו רגיל לפעול בסביבה הווירטואלית, ולכמת את המשמעויות של הוצאה וירטואלית של כסף
אתם עומדים בראש צוות חשיבה שנדרש להכתיב לבוט מהם כללי הפעולה. זכרו שבוט לא יכול לקבל החלטה המבוססת על רגש והוא לא יודע מהו ערך החיים, ערך הכסף, כמה שווה עבורנו חזרה לשגרה ומהו ערכו של ביקור של סבא בבית אבות. אז מה עושים?
בעשורים האחרונים מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שתחושות חרדה, לחץ וחוסר אונים הן בעלות השפעות פיזיולוגיות שליליות על המערכת החיסונית. מערכת הלחץ שלנו מופעלת אוטומטית בין אם מדובר בנמר שועט ובין אם מדובר באזהרת קורונה והנחיות מלחיצות
תיאוריות קונספירציה משגשגות כשהמידע על ההתרחשויות לקוי בחסר, או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה. תחושת השליטה קריטית לרווחה שלנו, ולכן המוח תמיד ידאג להשלים פערי מידע במטרה לייצר ודאות, גם אם המשמעות היא להמציא תרחיש אימים
הטרמה היא תהליך שבו חשיפה למושג אחד מפעילה אצלנו סט אסוציאציות הקשורות במושג, ואנחנו ממש לא צריכים להיות מודעים לזה כדי שזה יקרה. חשיפה של 30 מילישניות ללוגו של אפל הובילה אנשים לחשיבה יצירתית ושטף אסוציאטיבי, בהשוואה לנבדקים שנחשפו ללוגו של IBM
ככל שאנו מבלים יותר זמן בדיגיטל, אנו נהפכים לעכברי מעבדה, כמו החולדות בתיבות סקינר. כל תמונה, טקסט, צבע או צליל בעולם הדיגיטלי נבחרים בקפידה כדי לגרות את אזורי התגמול במוח
למרות שרוב האנשים בטוחים שכסף ותהילה יעשו אותם מאושרים, מחקר שנעשה בהרווארד עקב אחרי אנשים מגיל 19 ועד שהפכו למבוגרים, ומצא שהגורם הראשון לאושר שלנו זה איכות הקשרים עם אנשים
מאז הופעת הניידים בחיינו, הזמן שהורים מקדישים לאינטראקציה משמעותית עם פעוטות, יורד בקצב מדאיג. אצל ילדים בעלי נטייה מוקדמת להתפתחות התסמונת, העדר קשר עין עשוי לזרז עיכובים התפתחותיים שפתיים ומוטוריים
בני אדם מצייתים לחוקים כלכליים משלהם, לא בהכרח אלו הכתובים בספרי הכלכלה. אם נבין את ההטיות הקוגניטיביות האנושיות, נוכל ללמוד איך לעצב התנהגות אנושית
ברוב המקרים, התוצאות של משא ומתן הן לא אלה שמשפיעות על שביעות הרצון של הצדדים - אלא המידה שבה הם חשים שמקשיבים לקולם ■ ייתכן שאם היו משתפים את הפלסטינים בתהליך, היינו רואים תגובות נלהבות יותר מצדם
הטכנולוגיה עיצבה מחדש את אידיאל היופי שלנו ודואגת להפיץ את הבשורה ברבים. לא ברור מה קדם למה - האם הפילטרים נוצרו בדמותן של המשפיעניות, או שהמשפיעניות עיצבו את פניהן כדי להידמות לעצמי המפולטר שלהן
מה גורם לנו להתרגש מתמונה? סריקות מוחיות הראו שבעת התבוננות על יצירה, המוח מפרק אותה לרכיביה השונים ותהליך העיבוד נעשה באופן היררכי. השילוב בין התגובות של מוחנו לכל מרכיב, הוא שיוצרת את התחושה שלנו כלפי האובייקט
בכל שנייה נמכרות בעולם 2 בובות ברבי, והיא נתפשת כפריט חובה עבור ילדות. ואולם, ניסיון להתאים את הבובה הנחשקת לפוליטיקלי קורקט של המאה ה-21, ולעצב ברבי עם גזרת גוף מלאה, נחל כישלון. למה זה קרה?
מה שהופך החלטה לקשה אינו המשמעות שיש לה על חיינו, אלא חוסר יכולתנו להשוות בין החלופות. בבחירה קלה, חלופה אחת טובה יותר מהשנייה, אך בבחירה קשה, החלופות מייצגות תועלות פסיכולוגיות שונות שאין אפשרות להשוות ביניהן. אז מה עושים?
אחת התופעות שנהפכו לשכיחות עם הופעתן של הרשתות החברתיות היא הזדהות כמעט מוחלטת עם הדמות המשתקפת מבעד לפלטפורמה הווירטואלית. הסכנה הממשית היא שבשלב מסוים אנשים לא מסוגלים לעשות את ההפרדה בין הדמות הוויטואלית שלהם לדמותם האמיתית
אם נותנים לאנשים לקבל החלטות בעצמם, הם לרוב לא מסוגלים לקבל את ההחלטות הנכונות. ההבנה הזאת הובילה את פרופ׳ ת׳אלר לפתח גישה בשם Nudge - התערבות כמעט לא מורגשת שמטרתה לשנות את האופן שבו אנשים מקבלים החלטות
עצם המחשבה שאדם אחר מתבונן בנו תוביל לשינוי בהתנהגות. האבולוציה תיכנתה אותנו להיות רגישים במיוחד לכך שמתבוננים בנו. הוספת המצלמות עשויה להוביל להצבעה יותר חברתית, יותר שקולה ופחות אמוציונלית
רגע לפני הפרשנות הסובייקטיבית שאנו נותנים לסיטואציה, נרשמת בגופנו עוררות פיזיולוגית. הכוונה היא לשינוי בקצב פעימות הלב, זרימת דם מוגברת וסומק בלחיים. שינויים אלו מתרחשים ללא שליטה מודעת. איך זה קשור לאהבה? לירז מרגלית מסבירה