לתמחר את עצמך כמו גבר - לא מה שחשבנו שזה אומר

בפרופיל שבניתי לי בראש, אדם עם ביטחון שיודע לעשות דברים שלי אין אומץ לעשות, היה גבר. ואז התחלתי להיות חברה גם בקבוצות שכוללות גם גברים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה עובדת עם מסכהצילום: Manuel de los Reyes Rubio Garcia / iStockphoto via Getty Images
ליאור שפירא

להיות אישה בעולם זאת חוויה כפולה: פעם אחת, את משחקת במגרש "של כולם": את נותנת שירותים לבעלי עסקים ומשווה את עצמך לבעלי עסקים אחרים. יש סביבך נשים וגברים, הורים ושאינם, אנשים מרקעים השכלתיים, תעסוקתיים וסוציו-אקונומיים שונים שיוצרים כולם מארגז אחד אוניברסלי. פעם שנייה, את משחקת במגרש של הנשים: את חברה בקבוצות פייסבוק, וואטסאפ או שניהם של נשים בלבד: נשים בתעשייה, נשים עצמאיות, נשים שלומדות על כסף וקבוצות פמיניסטיות.

שיח בין נשים נותן מלים לחוויות שלך והוא מאפשר לייצר מרחב שלא פעם הוא בטוח מאוד ושיפוטי פחות. ההגדרה של הרבה מהם מכילה את המלים "מרחב בטוח", ויש תחושת שותפות גורל בין החברות בו.

החיסרון הוא שיש עליך משקל של חוויות ופחדים שהם לא בהכרח שלך. מעצם השותפות בקבוצה של נשים, את שומעת על חוויות של נשים אחרות שאת מכירה רק מסיפורים, ואת תוהה מתי יפגע בך הברק וגם לך יקרו הדברים האלו. מתי ישאלו אותך על ילדים במקום על כישורים, מתי העסק שלך ייפגע, מתי לקוח יקרא לך חמודה ומתי תתחילי להרגיש פער בינך לבין בן הזוג.

אני מאוד אוהבת את המרחבים הנשיים האלו ואני נהנית מהם והשנים שחייתי בהם הן חלק ממני. גם עכשיו כשאני מתעקשת לשחק במגרש "הכללי" ולא "הנשי", אני אסירת תודה על קיומם ועל תפקידם בחיי. במקביל, יש חשיבות לדיון על המגרש הכפול (ולפעמים גם המשולש ויותר) של הצטלבות זהויות וההשפעה של זה על החיים (והקריירה) שלנו.

במקרה שלי, אני גם "אדם" וגם "אישה". לפעמים הדיון הזה חיוני, לפעמים הוא טרחני, אבל לא כולנו יכולים להתעלם מקיומו. אחת השאלות המרכזיות בדיון הזה היא האם לדבר על בעיות רק פותר ומסייע, או שהוא גם מנציח אותן.

בין היתר, השיח מניח הבדלים ביני לבין הקולגות הגברים שלי - שלא בהכרח שם.

הורים וילדים בביתצילום: AFP

(היעדר) הלגיטימציה הגברית לדבר על קושי

חלק מהדברים שאני עושה בחיים הוא כתיבת מדור שבו אני מראיינת אנשים על המקצוע שלהם. טעות אחת של מתחילים, או תופעה אחת, שחוזרת על עצמה אצל כל העצמאים, היא הנטייה לתמחר את עצמם בחסר. אני רואה את זה במדור שלי, אני רואה את זה אצל התלמידים שלי, אני רואה את זה בקבוצות של אנשי דיגיטל אחרים, וכמובן לא פעם לוקה בזה בעצמי.

כשמעלים שאלות על תמחור בקבוצות של נשים (או קבוצות עם דומיננטיות נשית), כמעט תמיד אחת התשובות תהיה "תתמחרי כמו גבר". הלך המחשבה שמוביל לתשובה הזאת היא שתמחור נובע מביטחון עצמי (לא מופרך) ושלגברים יש פחות בעיות ביטחון עצמי מלנשים. "כמו גבר" נהפך להיות ביטוי מקביל ל"בביטחון".

זאת היתה טעות שגם אני נפלתי בה בהתחלה, לאו דווקא בכובע מקצועי. בפרופיל שבניתי לי בראש, אדם עם ביטחון שיודע לעשות דברים שלי אין אומץ לעשות, היה גבר. ואז התחלתי להיות חברה גם בקבוצות שכוללות גם גברים. חלקן קבוצות של עצמאים בכלל, חלקן קבוצות של קולגות בשיווק דיגיטלי, תחום שהוא ברובו גברי, וספציפית קבוצות של אנשי SEO, שהוא תחום אפילו יותר גברי מהממוצע. והופתעתי.

רק כשיצאתי ממרחבים של נשים והתחלתי לשמוע גברים, גיליתי שגם הם חסרי ביטחון. גם הם לא יודעים לתמחר. גם הם לוקים בהרבה דברים שמיוחסים לנשים. אנחנו יודעות לדבר אותם, בין אם כי אנחנו כבר מוכנות למכה הזאת (מה שעשוי לסייע אבל גם עשוי להאט) ובין אם כי יש לנו מלים, לגיטימציה חברתית ומקום לדבר על זה. לגברים יש פחות לגיטימציה חברתית להיות פגיעים ולדבר על קושי.

חברים גברים שלי אמרו לא פעם שהחלום שלהם הוא להיות בבית ושהאישה תפרנס, אבל זה לא קורה, בזמן שהמצב ההפוך נפוץ. יש נשים שמתפשרות על עבודה בגלל הבית, יש גברים שמתפשרים על הבית בגלל עבודה - ולשמחתי, נהיה לגיטימי שהם יגידו שנמאס להם.

יום האישה מאפשר לנו לא רק לשלוף נתונים מבהילים על פערי שכר שאפשר לשים בכותרות אדומות בעיתון (ובהקשר הזה אני מציעה לכולם לקרוא את המחקר של הדס פוקס ממרכז טאוב) אלא גם על הלגיטימציה של גברים ונשים בשוק התעסוקה: ככל שלגברים סביבנו תהיה יותר לגיטימציה להיות בבית, לנו תוכל להיות יותר לגיטימציה לצאת ממנו ולהיות קרייריסטיות בגיבוי השותף שלנו לחיים.

וככל שתהיה יותר לגיטימציה לגברים לצאת מקופסת הגבריות ולהרשות לעצמם להפגין מנעד רגשות רחב יותר, שכולל גם דיבור על קושי - גם להם וגם לנו ייטב. הגברים סביבנו שלא נדחקים לתבנית זכר האלפא ירגישו הרבה יותר טוב עם עצמם, ולנו מה רע להכניס למיינסטרים שפה שמרביתנו דוברות כבר שנים?

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת. לאתר של ליאור

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker