ליאור שפירא
ליאור שפירא

שוק התעסוקה כיום לא דומה לשוק התעסוקה שהתקיים לאורך רוב המאה ה-20. התפישות שלנו לגבי מה היא עבודה ומה הם יחסי עובד-מעסיק התעצבו לפי עולם הולך ונעלם. וחלק מהשינוי בשוק התעסוקה מתבטא במקומם המתרחב של פרילנסרים.

בטור הקודם כתבתי על האופן שבו העסקת פרילנסרים - נותני שירות (או ספקים, או עובדים שלא מן המניין, תקראו להם איך שאתם רוצים) שעובדים עבור העסק, מול קבלה במקום תלוש - יכולה להיטיב עם עסקים, בעיקר קטנים. בעולם התעסוקה המשתנה, לפרילנסרים יש לא מעט אתגרים להתמודד עמם, כשהראשון שבהם הוא התנאים הסוציאליים, או היעדרם.

שירות משלוחים וולט
שליחים של וולט. יותר כסף לעו"ש עכשיו שווה פחות הפרשות לתנאים סוציאלים אחר כךצילום: תומר אפלבאום

כסף הוא משחק סכום אפס

נתון: כסף הוא משחק סכום אפס. יש לך סכום מסוים של כסף, וכל שקל שינותב למקום אחד - בהכרח לא ינותב למקום אחר.

במשא ומתן על שכר בין שכיר לבוס, השכיר והבוס נפגשים בנקודה שנקראת ברוטו. מעל הברוטו לבוס יש הוצאות נוספות על המשכורת ("עלויות מעסיק"); מתחת לברוטו לעובדים יש מסים והפקדות שמשאירים להם הכנסה קטנה יותר ("נטו").

מרבית הדברים שנוגסים לשכירים במשכורת - שקופים להם. חלק - מס הכנסה, ביטוח לאומי ופנסיה - יורד מהברוטו שלהם; אבל על הרוב - עוד חלק מהפנסיה, עוד ביטוח לאומי, עוד מס הכנסה, ימי חופשה, חגים, דמי הבראה, פיצויי פיטורין, נסיעות ועוד - משלם המעסיק. משכורת ברוטו של 9,000 שקל עולה למעסיק בערך 12 אלף שקל, לא כולל הוצאות שלא תלויות בגובה השכר, כמו משרד, ציוד, ימי כיף, שי לחג ועוד.

בהרצאות שאני מעבירה על המעבר מלהיות שכירים לעצמאים, הטיפ השני שלי (הראשון הוא להיעזר ברו"ח) הוא "תפסיקו לחשוב כמו שכירים ותתחילו לחשוב כמו מעסיקים". זה כולל, בראש ובראשונה, את הכסף שאתם משלמים לעצמכם. עם היציאה לעצמאות, אתם המעסיקים של עצמכם - ועם כוח גדול באה אחריות גדולה.

פרילנסרים

(לקריאת הכתבה המלאה על המחקר שמאחורי הגרף לחצו כאן)

כל מה שהיה עלות המעסיק - מגולגל עכשיו במלואו אליכם לכיס. מתוך הסכום הזה אתם צריכים לדאוג לתנאים הסוציאליים שלכם. לקרן פנסיה המדינה מחייבת אתכם לדאוג לעצמכם (וזאת גם הוצאה מוכרת!), וגם ביטוח לאומי ומס הכנסה אתם מחויבים לשלם. כל השאר - על אחריותכם.

לא פעם, עצמאים ופרילנסרים ימשכו מהעסק משכורות גבוהות יותר משכירים ("ימשכו" דייקא, ולא "יקבלו" - כי הם אחראים על החלוקה). ומאחר שכסף הוא משחק סכום אפס - יש כאן טריידאוף: יותר כסף לעו"ש עכשיו שווה פחות הפרשות לתנאים סוציאליים אחר כך. הטריידאוף הזה בולט במיוחד כשמדובר במשרות פרילנס לצעירים ללא כישורים מיוחדים או נסיון קודם, שהשכר בהן משולם מול קבלה לעומת תלוש.

זה לא דבר רע. יש לא מעט עובדים שיותר משהם רוצים פדיון ימי חופשה ופיצויים למקרה של פיטורין - רוצים כסף לטווח הקצר או המיידי. למגורים מחוץ לבית, לחיסכון ללימודים, לעזרה להורים, לכיסוי חובות, לקניית רכב, לטיול הגדול שעוד יבוא.

השיקולים האלו הם שיקולים של העובדים, ולמעסיק בלאו הכי עולה אותו סכום להעסיק אותם מול תלוש שיגלם גם את עלויות המעסיק - או מול חשבונית שתחולק לפי ראות עיני הפרילנסרים.

נקודת איסוף של אובר בשדה התעופה לה גווארדיה בניו יורק
נקודת איסוף של אובר בשדה התעופה לה גווארדיה בניו יורקצילום: Seth Wenig/אי־פי

איך ליישם בפועל

לפרילנסרים ולעצמאים יש יכולת לקחת אחריות על המצב שלהם, אבל קל מאוד להגיד וקשה לבצע. 

זה מחייב לתמחר את עצמכם גבוה יותר משהייתם מתמחרים את עצמכם כשכירים. אם כשכירים הייתם רגילים לקבל 9,000 שקל ברוטו (מתוכם היו נשאר לכם בערך 7,500 שקל נטו, כולל נסיעות) - כדי להישאר עם סכום דומה ביד, תוסיפו לפחות 30% לשכר הברוטו שקיבלתם כשכירים (או יותר טוב: תתייעצו עם רו"ח לגבי הסכום המדויק).

אבל אל תגעו בתוספת הזאת; היא לא שלכם. היא מתחלקת בין המדינה לבין עצמכם העתידיים. על הסכום הזה אל תשכחו להוסיף גם הוצאות עבודה ועסק.

אחרי שיודעים מה המינימום ההכרחי שממנו אפשר לעלות אבל אי אפשר לרדת - צריך לדעת לעמוד עם המחירים שלכם מול הלקוחות. שני החלקים האלו - התמחור והעמידה - לא מובנים מאליהם, וככל שנמצאים בתחום יותר זמן - אם שמים עליהם מספיק דגש - הולכים ומשתפרים בזה. גילוי נאות: הייתי רוצה להיות טובה יותר בלבקש את הסכומים שהייתי רוצה, אבל אני הולכת ומשתפרת בזה.

נ.ב

יוצא הדופן הגדול של התנאים הסוציאליים הוא היעדר דמי אבטלה. זאת בעיה שעוד לא מצאתי לה פתרון ראוי. עצמאים אכן משלמים פחות ביטוח לאומי בגלל שהם לא זכאים לדמי אבטלה, ומצד שני אין להם אפשרות לביטוח אבטלה פרטי שעובד בצורה נוחה. הדבר הקרוב ביותר שנתקלתי בו הוא היכולת למשוך מהפנסיה סכום כסף שיהיה ביטוח אבטלה, אבל התנאים לביטוח אבטלה דרך הפנסיה לעצמאים בלתי מתאימים בעליל לתקופת הקורונה.

ליאור שפירא

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת.

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker