גוליית עם תלוש משכורת: האם מעסיקים מנצלים פרילנסרים?

הכבילה להכרח להשוות בין תנאי ההעסקה של פרילנסרים לאלו של העובדים השכירים לא תפעל בהכרח לטובתם של העובדים, והיא עשויה לבוא במחיר של לא להעסיק פרילנסרים

ליאור שפירא
ליאור שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד וגוליית
דוד וגולייתקרדיט: ציור של Guillaume Courtois

השבוע, בראשונה מאז נהפכתי לעצמאית, הוצאתי עבודה לחברה. הצעתי לה לסייע לי בחלק מפרויקט שאני לא אוהבת לבצע בעצמי, והיא תבצע טוב ממני. בראשונה מאז הקמתי את העסק, העדפתי לעשות מיקור חוץ כדי לקנות לעצמי זמן לדברים אחרים. על הדרך, זכיתי לפרנס חברה.

אבל אם החוקים שקוראים להשוות תנאים של עצמאים לאלו של פרילנסרים היו בתוקף, לא בטוח שהייתי יכולה לעשות את זה.

לפני כשבועיים ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) העלה הצעת חוק בשם "המשתתף החופשי". ההצעה קראה להשוות תנאים של פרילנסרים לשכירים, לרבות תנאים סוציאליים והכרה בפרילנסר שעובד ב-75% משרה - כשכיר. זאת לא הפעם הראשונה שהצעעה כזאת עולה לסדר היום, ולשמחתי הרבה, ההצעה זכתה לקבלת פנים שכללה קולות צרצרים, כדורי אבק וקוצים מתגלגלים ברחובות.

אני בטוחה שכוונותיו של ח"כ הורוביץ טובות, אבל הכבילה להכרח להשוות בין תנאי ההעסקה של פרילנסרים לאלו של העובדים השכירים לא תפעל בהכרח לטובתם של העובדים. השוואת תנאים עשויה לבוא במחיר של לא להעסיק פרילנסרים, או להוריד להם מהשכר כך שהעבודה בפרילנס תפסיק להשתלם להם - כלומר, יותר פרילנסרים ללא עבודה.

פרילנסר
פרילנסר הוא מונח גמיש, ולעניין זה הכוונה לעצמאי שמספק שירותים לחברות מבלי להיות מועסק בהן ישירות, ובדרך כלל עובד לבדצילום: אילה טל

ציידים בלי מכונת קפה

פרילנסר הוא מונח גמיש, או מעורפל מעט, ולעניין זה הכוונה לעצמאי שמספק שירותים לחברות מבלי להיות מועסק בהן ישירות, ובדרך כלל עובד לבד. אם בעבר פרילנסרים היו קיימים במקצועות ייעודיים, כמו עיתונות או עריכת לשון, היום אין תחום שאין בו פרילנסרים. היסטורית, מדובר בחידוש גדול.

חלק מהפחד ומהטענות נגד המודל הפרילנסרי נובע מתפישת יחסי עובד-מעביד כאילו כל הכוח נמצא בצד המעביד, והחוקים צריכים להגן על העובדים שבהכרח חלשים וחשופים לניצול. במקרים רבים, כוח המיקוח של יזמים, סטארט-אפים, עסקים קטנים או עסקים שמתכווצים נמוך מכוח המיקוח של העובדים.

המשוואה המרקסיסטית שלפיה "עובד=מנוצל; מעסיק=מנצל", נהפכת לפחות ופחות רלוונטית בשוק התעסוקה המודרני. בתחומים עם שכר נמוך ותחלופה גבוהה, תמיד יהיה צורך בידיים עובדות, כך שניתן לעבור בין מקומות יחסית בקלות; בתחומים שמצריכים התמקצעות, ככל שהעובד ממוקצע יותר - כוח המיקוח שלו גדל. 

לעסקים יש התחייבויות שלרוב יהיו גדולות מאלו של האדם הפרטי. תוסיפו לכך את תנאי העבודה שנראים אחרת מאלו של תחילת המאה ה-20 (תן ביס, מכונת קפה, קרן השתלמות ואירועי חברה); וההתייחסות לעובדים במקצועות מסוימים וברמות בכירות שונות כ"טאלנטים" שמקום העבודה צריך "לצוד" אותם. לחברות גדולות, עשירות ומבוססות קל להציע תנאים שכאלו; עמותות או עסקים קטנים יותר, או בתחומים נוצצים פחות, שצריכים לפעמים כוח אדם מסוג "טאלנט", פשוט לא יכולים להתחרות בתנאים האלו.

עמותות ועסקים כאלו יכולים להעסיק טאלנטים בצורה פרויקטלית, מה שלא היה מתאפשר להם כשכירים. לפתע, תפישת דוד העובד וגוליית המעסיק נראית מנותקת מהמצב בשטח. לעסקים כאלו, עבודה עם פרילנסרים יכולה להנגיש כוח אדם איכותי.

משרדי היי-טק
משרדי היי-טק (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר)צילום: עופר וקנין

פרילנסרים לטובת שנת הלילה של המעסיק

הפחד הגדול ביותר הוא הפחד מפני הלא נודע. מבנה שוק התעסוקה הנוכחי עוד לא צבר מספיק ותק כדי להיות מוכר לרבים. תנאי השוק לא משרים מספיק ביטחון כדי שנדע להגיד שהם בסדר והם לטובתנו. אנשים רבים, גם אלו שעובדים בו ושוחים בכישורים המקצועיים הרלוונטיים, ייפלו לא פעם בין הכיסאות וימצאו עצמם לא רלוונטיים. חוקרים רציניים ממני היו בודקים את המתאם בין הנהי על השתנות שוק התעסוקה להלעזה על עובדים בני דור ה-Y.

אני מי שעושה גם את זה וגם את זה - גם עובדת כפרילנסרית וגם, בתקווה, במגמת להעסיק יותר ויותר כאלו, והמבנה הזה טוב לי מאוד. שוק התעסוקה כיום מצריך שימוש בפרילנסרים לעסקים עם צרכים גמישים או פרויקטליים שלא מצדיקים שכירת עובד קבוע. הכבילה למודל של עבודה מסודרת מול תלוש, כולל האתגר בלשכור ואי הנעימות (והפחד המשפטי) מפיטורין, עלולים לגרום למעסיקים לחשוב פעמיים האם להעסיק עובד נוסף.

מודל גמיש שמאפשר העסקה פרויקטלית חוסך את הדאגות והפחדים הללו. העסקה כזאת מאפשרת התנהלות עסקית של אקורדיון שמתרחב ומתכווץ לפי צורך ופרויקט, במקום להתחייב לגודל קבוע שיכול להדיר שינה מעיני בעלים של עסקים קטנים, כמוני למשל.

קיימות טענות נוספות נגד העסקת פרילנסרים, ובראשן היעדר תנאים סוציאליים. בצד הזה, צד העובד, יעסוק הטור הבא.

נ.ב

הפרכת המשוואה "עובד=מנוצל; מעביד=מנצל" לא יוצרת את המשוואה ההפוכה, שלפיה המעבידים מנוצלים על ידי העובדים. במצב מיטבי, גם העובד וגם המעביד יוצאים מרוצים מהעסקה, ממש כאילו הם אמורים לבלות לא מעט זמן יחד ולעשות יחד דברים משמעותיים.

ליאור שפירא

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת.

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker