יתרת העו"ש שלי יפייפיה. כמה חבל שהיא שייכת למדינת ישראל

אני נתקלת בעצמאים שמופתעים בכל פעם מחדש שהם צריכים לשלם מסים ולי אין שום כוונה להיות מופתעת מדבר שחוזר על עצמו באופן קבוע. לכן נהגתי לפי כלל האצבע שקיבלתי: 40% מההכנסות שלי לא נזילות לי בשום צורה. הן שייכות למדינת ישראל

ליאור שפירא
ליאור שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משחק מונפול - משבצת תשלום מס הכנסה
משחק מונופול

בתחילת אפריל העובר ושב של החשבון העסקי שלי היה ביתרה יפייפיה שעוררה את קנאת העובר ושב של החשבון האישי שלי. הביטוי "היפה בעו"שים" העביר אותי בפאסט-פורוורד אסוציאטיבי לקנאה שתוביל לחטיפה שתוביל למלחמה בין שני חשבונות הבנק שלי, והחלטתי להתנהג כמו שליט טוב מהעולם העתיק ולנעול את היתרה היפה שלי רחוק מהעין.

או בעברית פשוטה: את רוב יתרת העו"ש של החשבון העסקי שמתי בפיקדון לטווח קצרצר כדי שלא אוכל לגעת בה. הכסף הזה בלאו הכי לא שלי, הוא של מדינת ישראל.

זה לא הכסף שלי

עם הקמת העסק ב-2019, לא היה לי ספק שאני צריכה לשלם מסים. אני נתקלת בעצמאים שמופתעים בכל פעם מחדש שהם צריכים לשלם מסים ולי אין שום כוונה להיות מופתעת מדבר שחוזר על עצמו באופן קבוע. לכן נהגתי לפי כלל האצבע שקיבלתי: 40% מההכנסות שלי לא נזילות לי בשום צורה. הן שייכות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות שלי וכמובן למדינת ישראל: לרשות המסים ולביטוח לאומי. 

עד מאי 2020 לא שילמתי שקל למדינה. על 2019 אני אשלם כבר בבת אחת, אחרי הדו"ח השנתי ובקיזוז הוצאות מוכרות. בגלל שפתחתי את העסק בסוף 2019, יהיה מדובר בסכומים שכמובן לא נחמד לשלם, אבל גם לא בסכומים גבוהים. על 2020 לעומת זאת אני מעדיפה לשלם ברגע שאפשר ולמנוע מהסכום להצטבר ומהחוב לצבור ריבית.

תשלום מס הכנסה

מס הכנסה אפשר לשלם בשתי צורות: במקדמות או שנתית. מקדמות הן תשלום של פעם בחודשיים, מתוך המחזור המשוער של העסק. את המקדמות מס הכנסה יכול לדרוש מפורשות מהעסק, ועסק יכול להתנדב לשלם מקדמות מרצונו. האפשרות השנייה היא לשלם מס הכנסה בבת אחת, שנה אחורה, רטרואקטיבית, אחרי הדו"ח השנתי (ואז הסכום לתשלום הוא עם ריבית והצמדה למדד המחירים לצרכן).

תשלום ביטוח לאומי

כדי לשלם מקדמות לביטוח לאומי ממלאים טופס שנקרא 6101 שבו מעריכים את גובה ההכנסה, רואה החשבון שולח לביטוח לאומי, נותנים פרטי אשראי להוראת קבע – והיידה. 

בסוף השנה, עם הדו"ח השנתי, אפשר לראות איפה המקדמות עמדו ביחס למציאות. אם שילמתי פחות מדי מס – אני  צריכה להוסיף תשלום למדינה, עם ריבית והצמדה. אם שילמתי יותר מדי אני מקבלת מהמדינה החזר מס עם ריבית והצמדה. כל מי שהיה שכיר יודע שהחזרי מס הם שמחה. כמה טוב שיש דבר כזה גם בעסק.

כשאני לא יודעת כמה כסף אני חייבת

משכורת שוטפת משכתי; פנסיה והשתלמות אני משלמת באופן תדיר; אבל מסים לא שילמתי – וכך העו"ש תפח מכסף שאסור היה לי לגעת בו כי הוא לא שלי. בכל פעם שנכנסתי לחשבון עברתי טקס קצר של לראות את הסכום, להתפעל ולחוש הקלה; להיזכר שרובו לא שלי ולהתבאס; ואז להיות ממש מוטרדת, כי אני לא יודעת כמה מתוך הפלוס הזה שייך לי וכמה למדינה.

כשאני לא באמת יודע מה גובה החוב שלי, יכול להיות שאני אגלה שהחוב שלי קטן יותר משחשבתי ואני יכולה להשתמש בכסף הזה לדברים אחרים, אבל אני יכולה גם לגלות שהייתי נדיבה עם עצמי מדי ושעל הנדיבות הזאת אני אשלם בחודשים הבאים.

בתחילת מארס התקשרתי לדניאל, רואה החשבון שלי, כדי שנוכל ביחד לשלם מקדמות. נתתי לו הערכת הכנסות והוא חישב את מה שצריך היה לחשב למס הכנסה ועזר לי למלא טופס 6101 של ביטוח לאומי – אבל ביטוח לאומי לא גבו את המקדמה, ומול מס הכנסה לא היתה לי סיסמה למערכת. כמה ימים אחר כך העולם שלי התהפך וזנחתי את הנושא.

בתחילת אפריל לא היו לי כוחות נפשיים לדבר עם רואה החשבון ולסגור מולו את תשלום המקדמות לביטוח לאומי ומס הכנסה. במקום לדבר, נכנסתי לאפליקציה של הבנק, ותוך 5 דקות נעלתי סכום אקראי שנראה לי גבוה מספיק בפיקדון והגדרתי לו תאריך תפוגה קצר מועד: 10 במאי.

חודש וחצי אחר כך, כשהכסף השתחרר, הרמתי טלפון לרואה החשבון כדי להצליח סוף סוף לשלם את המסים שאני חייבת למדינה. 

כשאני מסתכלת בחשבון, אני מעדיפה שהעובר ושב שלי ישקף את סכומי הכסף האמיתיים שיש לי, ושהוא לא יהיה תחנת מעבר לכסף שלא באמת שייך לי ככל האפשר. אם כבר החשבון שלי הוא תחנת מעבר – שלפחות אדע כמה ממנו נשאר וכמה ממנו עומד לעזוב אותי, כדי שלא אפתח רגשות.

ליאור שפירא

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת.

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker