לעבוד לבד בעולם שירד מהפסים: למה אני קוראת למה שאני עושה "עסק"?

את השאלה "למה את, אדם יחיד, שאפילו לא מספק מוצר אלא שירות, קוראת לעצמך עסק", אפשר להקביל לשאלה "מתי זוג הוא משפחה". על פניו, התשובה קלה. יש הליך פורמלי שהופך זוג למשפחה: חתונה. אבל זאת לא התשובה המחייבת

ליאור שפירא
ליאור שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדת מהבית
אדם הופך לעסק כשהוא מתייחס למה שהוא עושה כאל עסקצילום: בלומברג

אישה יושבת בחדר העבודה בבית שלה ומספקת שירותים לחברות. אין לה עובדים, היא לא משלמת מע"מ, כל מה שהיא צריכה הוא לקוחות, לפ-טופ ו-WiFi. אפשר גם מחברת נייר ומסך נוסף, אבל זה בונוס. ובכל זאת – למרות שזאת רק היא, היא מתעקשת לקרוא למה שהיא עושה "עסק". 

עסק של אדם אחד – ובכל זאת עסק

"עסק" הוא ארגון שמטרתו להביא רווח לבעליו, ומבחינת החוק, לכל אדם בישראל הזכות להקים עסק. אדם-שהוא-עסק יכול להיות עוסק פטור (עסק שהכנסותיו השנתיות הן עד גובה מסוים, והוא פטור ממע"מ), עוסק מורשה (שחייב בדיווח למע"מ ובעוד מיני תענוגות) וגם – שימו לב - חברה בע"מ (!). אדם פרטי יכול לפתוח חברה בע"מ והוא יהיה האדם היחיד שעובד בה, מה שנקרא "חברת ארנק". 

שני הסוגים הנפוצים של העסקים, בחלוקה גסה, הם עסקים שמספקים מוצרים (ממסעדה דרך חנות עד לרכישת תוכנות למחשב) ועסקים שמספקים שירותים (רואה חשבון, קמפיינרית בפייסבוק, רופאה).

אבל זה מבחינת החוק היבש, וההגדרה החוקית לא בהכרח משכנעת ולא מסבירה את היומרה שלי להגיד "יש לי עסק בתחום" ולא "אני עובדת בתחום". 

את השאלה "למה את, אדם יחיד, שאפילו לא מספק מוצר אלא שירות, קוראת לעצמך עסק", אפשר להקביל לשאלה "מתי זוג הוא משפחה". על פניו, התשובה קלה. יש הליך פורמלי שהופך זוג למשפחה: חתונה. אבל זאת לא התשובה המחייבת. זוג נשוי יכול להתנהל כמו שני רווקים שחיים תחת אותה קורת גג יותר מאשר כמשפחה; יש שיגידו שזוג הופך למשפחה רק כשיש ילדים; וזוג לא נשוי בהחלט יכול להיות משפחה (עם ילדים או בלעדיהם). 

התשובה הפשוטה לשאלה "מתי זוג הופך למשפחה" היא "זוג הופך למשפחה כשהוא מתייחס לעצמו ככזאת". אדם הופך לעסק כשהוא מתייחס למה שהוא עושה כאל עסק. העסק שלי נהפך לעסק כשהתחלתי להתייחס אליו כאל ישות עצמאית שהיא "עסק" ולא כאל "אני" או "העבודה שלי".

מתוך "חתונה ממבט ראשון". זוג נשוי יכול להתנהל כמו שני רווקים שחיים תחת אותה קורת גג יותר מאשר כמשפחהצילום: אירית זום 18

אז אין לי עובדים, ואני עובדת מהבית, אבל מה שהופך את זה לעסק הוא התפישה: העובדה שאני מתייחסת אל העסק שלי כאל ישות נפרדת שצריך לנהל; המינהלות – חשבון נפרד, כרטיס אשראי; התוכנית שלי להמשיך להתפרנס באפיק הזה ולא להתייחס למה שאני עושה כאל מצב ביניים; החתירה להגדלת המחזור העסקי והרווח התפעולי (והשימוש במושגים כמו "מחזור עסקי" ו"רווח תפעולי"); וגם מהאמונה שכרגע אמנם אני עובדת לבד, ובעיקר מחדר העבודה בבית שלי, אבל שזה לא ישאר ככה לתמיד. 

יתרון לקוטן

בימים כאלו, כשבפתח יש מיתון, כשאנשים מדברים על גל שני של קורונה, כשכל כך הרבה עובדים עדיין בחל"ת  או מפוטרים, כשיש חוסר-ביטחון כלכלי וכשעסקים נאבקים על הקיום שלהם,  אני פוחדת שלדבר על יתרונות אצלי עשוי להיות חסר רגישות מולם. אבל לא אני הנושא פה, אלא כלל העסקים של אדם אחד, ואני רק מקרה הבוחן:

כשרק אני עובדת בעסק שלי, אין לי את מי להוציא לחל"ת. העסק שלי כל כך קטן שהירידה באחוזי ההכנסה שספגתי היתה גורמת טלטלה לעסק גדול יותר, אבל בגלל שהמחזור שלי עדיין נמוך כל כך – האחוזים אמנם גבוהים אבל המספרים נמוכים, אז זאת מכה שאני יכולה לעמוד בה. 

ברוב רובו המכריע של הזמן יש לי רגשי נחיתות מול עסקים עם מחזור גדול יותר ושגם מעסיקים עובדים (או אפילו מספקים עבודה קבועה לפרילנסרים) ואני חולמת להצטרף אליהם בקרוב מאוד. בימים כאלו, יש יתרון לקוטן.

ליאור שפירא

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת. לאתר של ליאור

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker