געגועיי לפקקים, או: לעבוד מהבית זה כיף, בטח. אבל לפעמים גם לא

פייסבוק לא מצליח לענות על כל צורך חברתי קיים, וגם גדולי המיזנתרופים צריכים לצאת מהבית לפעמים כדי לפגוש אנשים שהם יוכלו לשנוא. קל וחומר אנשים חברותיים ואוהבי-אדם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה בפקק
אני מתגעגעת לנסיעות לעבודה וממנה כי הן מייצרות איזו חציצה ביום
ליאור שפירא
ליאור שפירא

"את עובדת מהבית? איזה כיף לך!" בדרך כלל יהיה המשפט הראשון שאנשים יגידו לי כשהם ישמעו שאני עובדת מהבית.

והאמת? זה באמת כיף. לצאת מהמיטה, ללכת כמה צעדים, לא להמתין לאוטובוס, לא לעמוד בפקקים, לא לחפש חניה, לא לאחר למשרד אף פעם. אבל עבודה מהבית היא תבלין. יש סיבה שאנשים מקנאים. מי שלא עובד מהבית בכלל, מי שהאוכל שלו לא מתובל בכלל, יש לו סיבה לקטר. מידה נכונה שלו היא נפלאה. אבל יותר מדי ממנו וכבר אי אפשר לאכול.

הבית הוא מקום עבודה של הרבה עצמאים, אבל כשהבית הוא מקום העבודה העיקרי, יש לא מעט חסרונות.

היעדר האנשים הוא החסרון הראשון שאפשר לחשוב עליו. פייסבוק לא מצליח לענות על כל צורך חברתי קיים, וגם גדולי המיזנתרופים צריכים לצאת מהבית לפעמים כדי לפגוש אנשים שהם יוכלו לשנוא. קל וחומר אנשים חברותיים ואוהבי-אדם.

לעבודה עם אנשים יש איכות של צפייה במחזמר מרובה-משתתפים או בהצגה קטנה. יש מופעי יחיד מעולים, ויעידו כל מי שצפו אי-פעם במופע סטנד-אפ טוב, אבל גם אז – מה שווה הופעה טובה אם אין עם מי לחלוק איתה? קולגות להחליף איתם כמה מלים בפינת הקפה, פרטנרטים לארוחת צהרים, אנשים פיזיים לבוא איתם במגע במהלך היום. הבדידות יכולה להעביר אדם על דעתו. מפגשים אנושיים מחזיקים אותנו שפוים. לא סתם האבים, חללי עבודה משותפים, פופולריים כל כך.

האבּים עונים בדיוק על הצורך החברתי הזה, בשביל עצמאים, מפגשים אנושיים הם גם נטוורקינג. אני אקפוץ לסוכן הביטוח שיושב לידי (או אדע שיש אחד לידי שהוא אחלה בנאדם ואז אשלח אליו חברים שמחפשים), אפנה לאשת השיווק שיושבת לידי עם שאלה טכנית שאני רוצה להתייעץ עליה ואקבל עבודה מהגרפיקאי שאין לו זמן לבנות עכשיו אתר ללקוח. על אף הכוח שיש לרשתות החברתיות ולאמצעי השיווק הממומנים, למפגש אנושי יש ערך מוסף עצום.

גם לפקקים אני מתגעגעת. לפעמים. לא צריך להגזים. לא כי הם פקקים ולא כי הידיעה שמרגע שאני יוצאת מהמשרד עד לרגע בו אני בבית אני יכולה גם לשרוף שעה וחצי מתוכן 60 דקות פקק. אני מתגעגעת לנסיעות לעבודה וממנה כי הן מייצרות איזו חציצה ביום. בבוקר הן מאפשרות להתניע את היום ולעשות משהו בין "קמתי" ל"התחלתי לעבוד" (או, אם באמצע יש ילדים שצריך להכין ולשים במסגרת, לאפשר לעשות דברים של מבוגרים כמו שיחות טלפון, האזנה לרדיו או שירה שמזל שאף אחד לא שומע). בסוף היום הן מאפשרות להוריד הילוך.

לא כל מי שמגיע הביתה – אכן בבית. כמובן שיש אנשים שמגיעים הביתה, מדליקים את המחשב, עונים לטלפונים וממשיכים לעבוד, ולרוב יש באמצע גם ילדים לטפל בהם. אבל העבודה בדרך כלל תהיה בהילוך אחר ובהחלט לא באותה אינטנסיביות שבה היינו במשרד, ולא רק בגלל השעה ביום. זה גם בגלל הנסיעות האלו מהעבודה הביתה, שמהוות טקס מעבר שיוצרות הפרדה בין "כאן עובדים" ל"כאן זה בית".

כשהבית הוא מקום העבודה, אין מתי ואיפה להוריד הילוך בהדרגתיות, מאדרנלין של יום עבודה ותודעת ה"צריך" שמאפיינת יום עבודה – למצב של בית. לעתים קרובות מדי בעשר בלילה אני עוד יכולה להסתובב בבית חסרת שקט ועושה דברים שאני צריכה כי אני לא מצליחה להוריד את היום הזה.

אבל הדבר המסוכן ביותר כשעובדים מהבית הוא שלא צריך לצאת. את כבר בפיג'מה, מה, תתלבשי עכשיו? ולאן תצאי? השכונה שלך היא לא מקום שמעניין להסתובב בו, החברה הזאת גרה רחוק ואין לך כוח, את לא צריכה שום דבר מהמכולת. כשעובדים מהבית ולא צריך לצאת לשום מקום, כשהמשרד נמצא מטר מחדר השינה – יש ימים שאין לך לאן לצאת מהבית, ויציאה לזרוק את הזבל נהפכת לאירוע יזום שמעורר בך התרגשות. כבר שמעתי על חברות שהלכו לזרוק את הזבל עם איפור ועקבים. אם אין לך ילדים לאסוף, בקלות אפשר להגיע למצב בו במשך שלושה ימים את לא יוצאת מהבית. וכבר ממש אפשר להשתגע.

נ.ב

שעה אחרי שקיבלתי את ההחלטה שהיום הטור הזה נכתב ויהי מה – קיבלתי את ההנחיה שאני צריכה להיות בבידוד כמה ימים. שתי חברות שסיפרתי להן את זה הגיבו באותה הצורה: "מזל שאת עובדת מהבית".

ליאור שפירא

ליאור שפירא | עצמאית מהבית

דור חמישי לעצמאיות (מצד אמא) ובת לשני עצמאים שונים בתכלית. עוסקת בדיגיטל ובהגברת נוכחות של עסקים באינטרנט. יצאתי לעצמאות בחגים של 2019 ומאז אני בלמידה מתמדת. לאתר של ליאור

אם אתם עוסקים בעולם העבודה והעצמאות או חוקרים את התחום, מוזמנים לדבר איתי: rosary.br@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker