כל המרבה הרי זה משובח? מסתבר שלא. על פרדוקס השבחים אצל ילדים

בקרב ילדים עם הערכה עצמית נמוכה, השבח המופלג לא משפר את ההערכה העצמית, אלא דווקא מוריד אותה. בפעם הבאה שיפגשו מבוגרים להוטים להחמיא ההערכה העצמית תהיה נמוכה עוד יותר, המבוגרים יגבירו מחמאות בהתאם – ושוב ההערכה העצמית תדעך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילדה משחקת, מקריאה לבובה סיפור
הערכה עצמית של ילדים משתפרת מכך שמעניקים להם חום ואהבה בלתי תלוייםצילום: fizkes / Shutterstock

עוד ניסיון. שוב לא הצליח. הידיים מתופפות בעצבנות, השפה התחתונה רוטטת. אוי לא, איך נקלענו לשם שוב? אני שואלת את עצמי. זה היה אמור להיות כיף. "לא תמיד מצליחים מיד", אני אומרת ומתאמצת לחייך "יאללה, שוב?". בפעם השנייה היה טוב יותר, ואני מפליגה בשבחים. וואו, זה היה טוב! לא טוב, ממש נפלא! זה פשוט מדהים! יש חיוך מתרצה, אבל שקט וקלוש. בבירור לא מרוצה באמת. ודי, לא שוב. אני משחררת, נרגנת על הרצון להצליח תמיד, להצליח מיד. אולי בעצם, נרגנת על כך שהמחמאה שלי, המחויכת והכנה, לא עזרה.

כמה ימים אחר כך קראתי מאמר על תפישת העצמי של ילדים, כשלפתע תפסה את תשומת לבי הערה על מתן שבחים לילדים ותיארה פחות או יותר את הסיטואציה מעלה. חיפוש ממוקד העלה שבעשור האחרון, ד"ר אדי ברומלמן ושותפיו ערכו סדרת מחקרים בנושא. מסתבר שנפלתי ללא פחות מפרדוקס ספירלי, כזה שמתחיל מרצון כן וטוב אך גורם באופן לא מודע, בור שמעמיק ככל שחופרים בו.

פרדוקס השבחים מבוסס על שתי הנחות רווחות בתרבות המערבית. הראשונה נוגעת להערכה עצמית: מבוגרים רואים בהערכה עצמית גבוהה דבר חיובי, וכשהם פוגשים בילדים עם הערכה עצמית נמוכה הם תופשים אותה כדבר הדורש תיקון. ההנחה השנייה נוגעת לשבחים: שבחים של מבוגרים לילדים על מעשיהם ותכונותיהם נחשבים לדבר חיובי מאוד, וכל המרבה לשבח הרי זה משובח. נקודת ההתחלה של הספירלה היא הקישור בין שתי ההנחות: כשמבוגרים נתקלים בילדה או ילד עם הערכה עצמית נמוכה, הם יטו להגזים ולנפח את השבחים והמחמאות שיפנו אליו, מתוך רצון לשפר את ההערכה העצמית הנמוכה והבלתי-תקינה. לא סתם "איזה ציור יפה!" אלא "זה הציור הכי יפה שראיתי!".

כאן מגיע הקוץ לאליה. המחמאה המורעפת עושה בדיוק את האפקט ההפוך מזה שתוכנן. בקרב ילדים עם הערכה עצמית נמוכה, השבח המופלג לא משפר את ההערכה העצמית, אלא דווקא מוריד אותה. בפעם הבאה שיפגשו מבוגרים להוטים להחמיא ההערכה העצמית תהיה נמוכה עוד יותר, המבוגרים יגבירו מחמאות בהתאם – ושוב ההערכה העצמית תדעך. דווקא ילדים שהערכתם העצמית גבוהה נהנים ממחמאות מופלגות כאלה, שגורמות להם להמשיך ולנסות.

שבחים יכולים להיות כלי מוטיבציוני חיובי אם משתמשים בו במידה מוגבלתצילום: Tomsickova Tatyana / Shutterstoc

מבאס לאללה, ונוגד כל אינטואיציה פשוטה של ספרי עזרה-עצמית להורים. למה זה קורה? החוקרים משערים כי כאשר מבוגרים משבחים, המסר שעובר לילדים הוא "זה הסטנדרט. בזה אנחנו מצפים ממך לעמוד, תמיד". כשזה המסר שנקלט, ילדים בוחנים את עצמם מולו. הם שואלים את עצמם: האם יש לי יכולת לעמוד בסטנדרט הזה? אם ההערכה העצמית שלהם נמוכה, התשובה מן הסתם תהיה שלא. התגובה, בהתאם, תהיה חרדה מפני הסטנדרט שהוצב והערכה עצמית נמוכה עוד יותר.

התבאסתי באמת בסיום הקריאה. מספיק קשה לגדל ילדים, והנה נגזל ממני אחד הדברים התמימים, הפשוטים, החיוביים ביותר – ועוד באופן כל כך לא צפוי. המשכתי לחפור עוד קצת במאמרים ולחפש תקווה, מה נכון לעשות. מסיכום המאמרים עולה ששבחים יכולים להיות כלי מוטיבציוני חיובי אם משתמשים בו במידה מוגבלת, מבחינת מספר הפעמים והסיטואציות שבהן הם ניתנים, ומבחינת עוצמה.

גם ילדים עם הערכה עצמית נמוכה נהנים משבחים אם הם נאמרים במידה, אז אפשר לשבח מעשים כפי שהם, פחות או יותר, ולוותר על ההגזמות. ובלי קשר לשבחים על מעשים נקודתיים, הערכה עצמית של ילדים משתפרת מכך שמעניקים להם חום ואהבה בלתי תלויים, חוויות משותפות ומהנות. מכך שמקשיבים לסיפורים שלהם, מתעניינים ומתעמקים בעולמם ובתחומי העניין שלהם. יחס כזה משדר כי הם רצויים תמיד, בלי להציב סטנדרטים.

כנרת משגב וולף

כנרת משגב-וולף | שרפרף

משבר הקורונה שינה בן רגע את בתי הספר כפי שהכרנו אותם. האם השינויים היו קורים בכל מקרה בעולם דיגיטלי ורק הואצו? האם אנחנו מגדלים דור של "ילדי זאב" חברתיים, שהחסך שלהם בשעות אימון חברתי הופך אותם לדור אבוד?

הבלוג יעסוק בתפר שבין פסיכולוגיה וחינוך. נבחן נושאים אקטואליים ויומיומיים הקשורים בהתפתחות החברתית של ילדים וננסה לתת להם משמעות לאור הידע המחקרי והטיפולי הקיים.

אני דוקטורנטית במעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטת תל אביב, במהלך התמחות בפסיכולוגית חינוכית, וגם אמא שהילדים שלה לומדים במערכת החינוך (כשאין סגר). מחפשת תמיד המלצות בנטפליקס ובסוף נרדמת מוקדם.

אשמח לשמוע תגובות, מחשבות או נושאים שמעסיקים אתכם ויהיה מעניין לכתוב עליהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker