טראמפ הפך את 2017 לשנה טובה בשוק ההון - ג'רי קוטישטנו - הבלוג של ג'רי קוטישטנו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ הפך את 2017 לשנה טובה בשוק ההון

המשקיעים היו עסוקים מדי בהפחדות, אבל רואי השחורות מתעקשים עוד מ-2011 שהעולם הכלכלי עומד לקרוס ומי שנשאר מחוץ לשוק ההון השנה - הפסיד ■ ג'רי קוטישטנו צופה שגם ב-2018 נבואות האימים לא יתממשו

תגובות
דונלד טראמפ
Patrick Semansky/אי־פי

2017 היתה בראש ובראשונה שנה טובה לכלכלה הריאלית בעולם. אנו נכנסים ל-2018 עם רמות שיא בצמיחה העולמית ברוב המוחלט של מדינות העולם, מדדי יצור תעשייתי בשיא בארה"ב ובאירופה, עלייה בסחר העולמי, והכי חשוב לנו - שיא ברווחי החברות וריבית נמוכה (מדי). גם לנו בשוק ההון היתה זו שנה מצוינת, עם עליות יפות במדדי המניות בכל העולם (חוץ מהמעוף) ועליות נאות גם באג"ח הקונצרני. אין תלונות.

ב-2017 המשקיעים היו עסוקים יותר מדי בהפחדות מכותרות העיתונים, בעיקר באלו הנוגעות למסוכנותו של הנשיא טראמפ לכלכלת העולם. אירונית היא העובדה שהמהלך שהכי השפיע לחיוב על שוקי המניות בא מאותו טראמפ עצמו, שהוריד את מס החברות בארה"ב מ-35% ל-21%. ובכלל, רואי השחורות, אלה שמנסים לקבל כותרת בעיתון, מפחידים אותנו עוד מ-2011 (רוביני) שהעולם הכלכלי עומד לקרוס. מי שיתמיד בנבואות הזעם ודאי יצליח להיות צודק באיזשהו שלב בעתיד, אך בינתיים זו היתה עוד שנה שחבל מאוד למי שנשאר מחוץ לשוק ההון.

אז בסבירות גבוהה ב-2018 לא תהיה מלחמה גרעינית בין ארה"ב לצפון קוריאה, וכנראה שהברקזיט האיום יעבור בהצלחה, די סביר שקטלוניה בסוף תסתדר עם ספרד וגם לא יתפרק גוש האירו (למרות שלדעתי זה יהיה חייב לקרות מתישהו בעתיד). אנו נמשיך לעקוב אחר מגמת הרווחיות של חברות שבהן אנחנו משקיעים ואחרי מגמת הריביות בעולם. אלו הפרמטרים החשובים ביותר לקביעת המגמה בשווקים הפיננסיים. עוד אני מקווה שכותרות העיתונים ימשיכו לזעוק כמה נורא המצב בכל אירוע פוליטי חולף, על מנת שזה ייצור לנו הזדמנויות השקעה טובות.

ובביצה המקומית שוב נדהמתי השבוע מהקלות שבה מנסים לרכוש בישראל שליטה בחברה כמו בזק, ששולטת ברוב תשתיות התקשורת בישראל. המעבר מטייקון לטייקון הפך דומה לרכישת מכונית משומשת, אפילו ללא בדיקה. בא מר סיידוף, שלא הלך לו בהתמחרות לרכישת חברת אפריקה (שגם זו נוהלה כמו בשוק הכרמל), ופתאום הוא רוצה לרכוש את בזק. מנדל"ן לתקשורת - העיקר לרכוש משהו. לא הלך באפריקה, אז שיהיה בזק. למרות שכלכלת ישראל היא כיום בין 20 הכלכלות החזקות בעולם, שוק ההון עדיין מתנהל כמו בשנות התשעים של המאה הקודמת. ואני כבר לא רוצה להזכיר ש"רכישת בזק" מתבצעת על-ידי רכישה של הקומה הרביעית בפירמידה - חברת יורוקום - בגרוש וחצי, כאשר מתחת לה יש "חברות" כמו אינטרנט זהב, ביקום, ורק אז בזק. שיהיה לו בהצלחה, למר סיידוף.

ולנו, מנהלי ההשקעות, אני מאחל שיהיה מעניין ב-2018 - שנת הצלחה ורווחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#