מגן לכלכלה: לרתום את הטכנולוגיה לחיבור בין מובטלים ומעסיקים

עוד בטרם משבר הקורונה, דו"ח שפורסם על ידי מקינזי ב-2017 קבע כי עד 2030, מחצית מהמקצועות לא יהיו רלוונטיים עוד. על הממשלה מוטלת האחריות להסב אנשים למקצועות שבהם יש כיום חוסרים משמעותיים ולפעול כדי לעזור לחברות הגדולות לגייס ולהכשיר עובדים

איתי גרין
איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה של בעלי עסקים בחיפה נגד מדיניות הממשלה
הפגנה של בעלי עסקים בחיפה נגד מדיניות הממשלהצילום: רמי שלוש

בחודשים האחרונים שיעור הבלתי מועסקים מרקיע. נראה כי אין אחד, כולל אלו האמונים על כך, שיודע להציג את שיעור האבטלה בישראל. נתון אחד של הלמ"ס מספר לנו על כ-200 אלף מובטלים (או כ-5%), אך זה לפי הגדרה נוקשה ומנותקת מהמציאות, משום שהיא לא כוללת את העובדים שנמצאים בחל"ת. נתון נוסף מאותה הלשכה, שמחובר יותר לקרקע, מדבר על כ-500 אלף (כ-12%), נתון שדומה לזה של ביטוח לאומי. שירות התעסוקה לעומתם מתייחס לכ- 900 אלף (כ-21%) מובטלים. כך או כך, המספריל האלו רחוקים מאוד משיעור האבטלה הממוצע באירופה, שעומד על כ-6.7% בלבד. 

מסביב לעולם, מדינות מנצלות את התקופה כדי להתכונן ליום שאחרי המשבר. מדינות כמו בריטניה, איטליה, צרפת, קנדה, גרמניה ואחרות בחרו להשקיע בתשתיות במטרה להמריץ את הכלכלה מצד אחד, ומהצד השני לשפר את פריון העבודה ביום שלאחר המשבר. כך למשל, באיטליה מתוכננת השקעה משמעותית בתשתיות המדינה, כולל תוכנית לפרישת רשת סיבים אופטיים לאינטרנט מהיר ותשתיות של אנרגיה מתחדשת. המדינה גם פועלת כדי לבצע רפורמות מבניות במגזר הציבורי לקיצוץ בביורוקרטיה, וכן המדינה החליטה להגביר את ההשקעה בחינוך, במחקר ובהכשרות, בטענה כי במשבר הנוכחי יש הזדמנות עבור עתידה של המדינה.

נתונים חלומיים

באותו האופן, גם על ישראל להתכונן לעתיד, ולבנות את התשתיות השונות שדרושות לה עבור המחר. זה כולל גם תשתיות פיזיות, אך לא רק. לישראל משאבים ייחודיים – הון אנושי, טכנולוגיה וחדשנות ברמות הגבוהות ביותר. על המדינה לעודד את המגזר הציבורי והפרטי כאחד להטמיע במהירות חדשנות שמקורה בסטארט-אפים, וכן להכשיר את העובדים על מנת שיהיו להם הכלים להיות רלבנטיים בעולם משתנה בקצב מהיר.

עוד בטרם משבר הקורונה, דו"ח שפורסם על ידי מקינזי ב-2017 קבע כי עד 2030, מחצית מהמקצועות לא יהיו רלוונטיים עוד, כתוצאה משינויים טכנולוגיים, וב-60% מהמקצועות ניתן יהיה לבצע כשליש מהפעילות באמצעות אוטומטיזציה. התקדמות הטכנולוגיה צפויה להביא לשיפור בצמיחה, במקביל לשינוי משמעותי בשוק העבודה, שיביא לפגיעה באלו שלא יתאימו את עצמם ואת כישוריהם למציאות המשתנה.

הפגנה עצמאים במשבר קורונה
הפגנה עצמאים במשבר קורונה. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: אוהד צויגנברג

בעתיד הקרוב אנו צפויים לראות פגיעה בביקוש לעובדים במקצועות רבים. מקצועות המבוססים על ניהול, על מיומנות גבוהה ועל אינטראקציות חברתיות צפויים להיפגע פחות ממגמה זו. כמו כן, אנו צפויים לראות היצע גדל של משרות טכנולוגיות מצד אחד, יחד עם משרות מבוססות יצירתיות מהצד השני. על העובדים יהיה להתאים את עצמם ואת הכישורים שלהם לשוק העבודה המשתנה, ועל המדינה לעודד זאת ולתמרץ את המעסיקים והמועסקים כאחד.

על הממשלה מוטלת האחריות להסב אנשים למקצועות שבהם יש כיום חוסרים משמעותיים, ומהצד השני על המדינה לפעול כדי לעזור לחברות הגדולות לגייס ולהכשיר עובדים עבור מקצועות העתיד. עלות הסיוע של המדינה קטנה ביחס לתועלת. בין התחומים הרבים שיהיו נחוצים בעתיד הקרוב ניתן למנות למשל סיעוד, הנדסת תוכנה, פיתוח, סטטיסטיקה, התקנת מערכות סולאריות, עובדי בניין, הוראה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, שיווק מקוון ועוד.

זינוק דרמטי

במהלך השבוע האחרון התייחס נגיד בנק ישראל לתוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית, שכוללת בין היתר עידוד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה, האצת הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק ופיתוח ושילוב מערך אבחון והכוון מקצועי דיגיטלי. מדובר, לדברי הנגיד, במהלך שביצוע מוצלח שלו יסייע בהנעת הכלכלה ויהווה השקעה עם תשואה אדירה למשק הישראלי לאורך הזמן. 

התוכנית אמנם מזהה את הצורך, אך אינה הולכת רחוק מספיק. בנוסף, התוכנית נכשלת בכל הנוגע לביצוע. מתוך תקציב של 2.7 מיליארד שקל, נוצלו עד היום רק 2% מהסכום, ובעוד נגיד בנק ישראל מדבר על הצורך בבניית תשתית להכשרת 300 אלף איש במהלך המשבר הנוכחי, עד עכשיו הוכשרו 3,000 בלבד, כשבמקביל אנו עדים לשיתוק ניהולי, ייבוש תקציבים והתמקדות בהכשרות לא אפקטיביות בתחום ההכשרות.

משרד היי-טק. למצולמים אין קשר לנאמר
משרד היי-טק. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: עמית גירון

על מנת להתכונן לעתיד, אני מציע להתמודד עם ארבעת האתגרים הבאים:

1. בניית מאגר מידע אחד עשיר ועדכני של הביקוש וההיצע: מצד אחד, המעסיקים יעלו את המשרות שהם מבקשים לאייש, לרבות תיאורי משרה מפורטים, תנאי שכר, תכונות עובד מועדפות ועוד. מהצד השני, הבלתי מועסקים יעלו את קורות החיים שלהם וימלאו שאלון שיאפשר ללמוד לא רק על הניסיון וההשכלה שצברו אלא גם על מיומנויות שפיתחו, חוזקות שמביאים איתם, מידת פתיחות לשינוי, התמודדות עם אתגרים ומיומנויות רכות אחרות לרבות מידת נכונותם לעבור הסבה מקצועית למקצועות אחרים שבהם יביעו עניין.

טבחים אאוט, רוקחים אין

2. קריאת המידע: יש צורך במערכת שתדע לקרוא את המידע (מובנה ושאינו מובנה) באופן אוטומטי באמצעות טכנולוגית זיהוי שפה טבעית, ללא מגע יד אדם, לרבות את קורות החיים ותיאורי המשרות שיועלו למאגר ולבצע התאמה מיטבית בין הביקוש וההיצע. 

3. תקשורת: תקשורת דיגיטלית מלאה בין מעסיקים ועובדים פוטנציאלים לרבות ראיון בווידאו, תקשורת באמצעות צ'אט וכל טכנולוגיה שיכולה לייעל את התהליך. המעסיק והמועסק הפוטנציאליים יקבלו חיווי שוטף אודות סטטוס התהליך.

עבודה מהבית, אילוסטרציה
עבודה מהבית, אילוסטרציהצילום: CAITLIN OCHS/רויטרס

4. כמויות מידע: מאגר מסוג זה צפוי לייצר כמויות אדירות של מידע. המדינה תוכל להשתמש במאגר כדי לדעת היכן עליה להשקיע. המדינה תוכל להבין את המגמות ועל בסיסן תקבל החלטות. המדינה תוכל לממן למעשה הכשרות מקצועיות שייושמו לצורכי הסבת מקצוע של אנשים, על פי צורכי השוק המשתנה בראייה צופה פני עתיד, כשאת ההכשרות יבצעו אוניברסיטאות, מכללות וגופים המתמחים בכך. אני מציע לעשות שימוש במודל ה'פלקסקיוריטי' שמיושם במדינות סקנדינביה, ומתבסס על השילוב בין גמישות גבוהה לבין ביטחון כלכלי, דבר שבה לידי ביטוי בתשלום שכר בתקופת ההכשרה.

הטכנולוגיה נמצאת. יש שפע טכנולוגיות בשלות, פרי אומת הסטארט-אפ, שפותחו על ידי יזמים ישראלים ומוכשרים. מה חסר? חזון, ניהול, אינטגרציה. בואו נרים את הכפפה. 

בונים בלואו־טק, מייצאים בהיי־טק
איתי גרין

איתי גרין | והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker