מדינות העולם דווקא לא למדו מישראל איך להתמודד עם המשבר

על ישראל ללמוד ממדינות אחרות, להשקיע כספים ולחזק את היסודות הכלכליים שלה. מדובר בהשקעה, ולא בהוצאה. כל שקל שתוציא המדינה מכיסה כיום, ימנע הוצאות והפסדים אדירים פי כמה בעתיד

איתי גרין
איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הקנצלרית אנגלה מרקל יוצאת מהדיון בבונדסטאג בברלין
הקנצלרית אנגלה מרקל יוצאת מהדיון בבונדסטאג בברליןצילום: Michael Kappeler/אי־פי

בשבוע שעבר הודיעה ענקית הטכנולוגיה הישראלית, אמדוקס, כי היא עומדת לקראת פיטורים של כאלף עובדים בארץ ובעולם כתוצאה מאי הוודאות המתמשכת בשווקים הגלובליים הנובעת מהמשבר הנוכחי. אמדוקס מצטרפת לרשימה של חברות היי-טק ישראליות שנאלצו לפטר עובדים במהלך המשבר, שכוללת שמות מוכרים כמו מג'יק ליפ, זרטו, סינגולר, סייסנס ואחרים.

סקר של קרן ויולה, שנערך בשיא הגל הראשון, מצא כי לאור המשבר, כ-5% מחברות ההיי-טק הישראליות כבר החלו לפטר עובדים וכ-33% מתכוונות לעשות זאת. סקר נוסף שנערך במאי על ידי רשות החדשנות בשיתוף עם איגוד התעשיות המתקדמות בחן כ-400 סטארט-אפים ישראלים, ומצא כי אלו סובלים ממחסור במימון, פגיעה קשה במכירות, נאלצים לקצץ בכוח האדם שלהם ובשכר העובדים, וכן חלק ניכר מהם מתמודד עם סכנת סגירה.

משרדי אמדוקס ברעננהצילום: ריט 1

לא מדובר בבעיה ישראלית בלבד, ומרבית החברות שצפויות להיסגר או לבצע צמצומים אינן ישראליות, אך לאור החשיבות של הכסף הזר עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית, אותן חברות נאלצות להתמודד כעת גם עם סימן שאלה עצום נוסף: האם בעקבות המיתון העולמי יצמצמו חברות בינלאומיות ומשקיעים זרים את פעילותם בישראל? 

הסטארט-אפים ישרדו חצי שנה בממוצע 

תעשיית ההיי-טק הישראלית אחראית על כ-40% מהיצוא, כ-20% מהתל"ג וכן על כ-10% מכוח העבודה במשק. 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההיי-טק הישראלית הוא כסף זר, ועכשיו יותר מתמיד, ההשקעות הזרות בתחום נמצאות בסכנה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שתעשייה זו תקרוס.

על המדינה לפעול כדי להבטיח כי ישראל תהיה אטרקטיבית עבור אותם תאגידי ענק גם במצב של מיתון עולמי.

במטרה לאמוד את הפגיעה ולהבין את הצרכים השונים של האקו-סיסטם היזמי, Innovate-Israel ו-IVC ערכו סקר ומצאו משך הזמן הממוצע שבו סטארט-אפים יוכלו להחזיק מעמד לפני סגירה עומד בממוצע על 6.2 חודשים. עם זאת, מחצית מהסטארט-אפים ציינו כי משך הזמן הזה עומד על 3-0 חודשים בלבד.

חבילות תמריצים ממשלתיות כאחוז מהתמ"גצילום:

כמו כן, מרבית היזמים ציינו כי המדינה אינה עושה די כדי לסייע להם, וציינו כי היו מעוניינים לקבל תמיכה באמצעות מתן הלוואות ומענקים, דמי אבטלה לבעלים, הורדת מסים וכן תשלום ישיר לעובדים במקום דמי אבטלה.

הדרישה האחרונה מעניינת במיוחד, מאחר שהיא מבוססת על המודל הפופולרי באירופה שהוכיח את עצמו במהלך ההתמודדות עם משבר הקורונה. אותו מודל, שהחל בגרמניה ונהפך לנפוץ ביבשת כולה, מבוסס על כך שהעובד ממשיך לקבל משכורת מהחברה המעסיקה אותו, ועל-כן אינו מוגדר כמובטל, לא סובל מהסטיגמות הנלוות לכך והצריכה שלו ושל בני משפחתו אינה מושפעת באופן חד. אותם עובדים זוכים לתשלום בשיעור ניכר מהשכר הקבוע שלהם, כשהממשלה מפצה את החברה על התשלום.

התוכנית, שזכתה לשבחים מצד קרן המטבע הבינלאומית, כללה צעדים נוספים שמטרתם להעלות את הצריכה ולהיאבק במשבר, לרבות הורדת מסים משמעותית, מענקים לאזרחים, הפחתת חשבונות וסבסוד של תחומים שונים. התוכנית הובילה לזינוק בצריכה, ולתקווה הולכת וגדלה להתאוששות כלכלית.

מכוניות עומדות בתור במעבר גבול בין גרמניה לדנמרקצילום: RITZAU SCANPIX/רויטרס

העלות הראשונית של אימוץ תוכנית כזו על ידי ממשלת ישראל היתה גבוהה משמעותית מעלות הצעדים שננקטו על ידי הממשלה בפועל. ואולם, נדיבותה של התוכנית מבוססת על חשיבה לטווח ארוך, ועל היכולת שלה לחסוך למדינה כסף רב בעתיד. על ישראל ללמוד ממדינות אחרות, להשקיע כספים ולחזק את היסודות הכלכליים שלה. מדובר בהשקעה, ולא בהוצאה. כל שקל שתוציא המדינה מכיסה כיום, ימנע הוצאות והפסדים אדירים פי כמה בעתיד.

תמיכה ממשלתית ברחבי הגלובוס

גרמניה לא לבד. בדרום קוריאה החליטה המדינה להיאבק בירידות בביקוש באמצעות חלוקת כ-820 דולר לכל משפחה במטרה לעודד צריכה. בנוסף, החליטה המדינה על שבועיים של מבצעים שמטרתם לתמוך בתוצרת המקומית.

חיטוי שוק בפוהנג, דרום קוריאהצילום: בלומברג

בסין, שהיתה המדינה הראשונה ליישם תוכנית חילוץ כלכלית בקנה מידה נרחב, הוחלט על חלוקת קופונים למסעדות, סופרמרקטים ועוד, במטרה לעודד את הצריכה.

שנחאי, סיןצילום: ALY SONG/רויטרס

בממלכה המאוחדת, הקימה הממשלה קרן בשווי 1.5 מיליארד ליש"ט, שמטרתה תמיכה במוסדות התרבות השונים במדינה, במטרה לסייע למגזר להמשיך ולהתקיים.

בקנדה הכריז ראש הממשלה, בשיא המשבר, על חלוקת צ'קים בסך 2,000 דולר בחודש, למשך 4 חודשים, עבור כל אזרח שאיבד את מקום עבודתו או ששכרו ירד בצורה משמעותית. התוכנית הזו אינה חלופה לדמי האבטלה. ניתן לקבל במדינה את שני הסכומים בעת ובעונה אחת.

נמל התעופה בטורנטו ,קנדה צילום: CHRIS HELGREN/רויטרס

בישראל, סך המענקים שהוצאו בפועל על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. מדובר בשיעור נמוך משמעותית לעומת מדינות אחרות, ורחוק שנות אור מהסכום שנחוץ על מנת להתמודד עם הפן הכלכלי של המשבר הנוכחי. למעשה, מרכיב הסיוע התקציבי הישראלי חריג בהיקפו בעולם, ועומד על כ-5.5% בלבד מהתל"ג, לעומת שאר המדינות המופתחות שהעניקו סיוע ממוצע של כ-10% מהתל"ג.

הטלטלה במשק מורגשת בכל המגזר העסקי, ולא רק בתחום ההיי-טק. לעתים נדמה כי חרף היותנו אומת סטארט-אפ, מקום שבו ניתן בלחיצת כפתור לבצע פעולות ולהעביר תשלומים, הביורוקרטיה מטרפדת את הוצאתן לפועל של הפעולות הנכונות שיש לבצע. אם ממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות השונים לא יתעשתו, וילמדו מניסיונן המוצלח של מדינות אחרות - הם ישאירו פה אדמה חרוכה, ונזק שייקח עשור לתקן.

איתי גרין

איתי גרין | והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker