הטכנולוגיה כבר מוכנה - הארגונים הם אלה שנשרכים מאחור

כדי להצליח להתחרות, על חברות לאמץ יותר טכנולוגיות ולהיות חדשניות וגמישות בעתות משבר, אחרת הן יישארו מאחור וייעלמו

איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שיחת זום
שיחת זוםצילום: LOREN ELLIOTT/רויטרס

מגפת הקורונה השפיעה בצורה אדירה על היבטים רבים בחיינו והביאה לשינוי משמעותי בכוח העבודה, ובאופן בו אנשים ותאגידים עובדים. נראה כי עולם העסקים עבר לזום ומתחרותיה ביום בהיר אחד.

הקצב של העולם השתנה לאור הגידול בטכנולוגיה. 75 שנה חלפו עד שהטלפון ל-50 מיליון משתמשים. כמה זמן לקח לזום להגיע לאותו המספר? כדי להצליח להתחרות, על חברות לאמץ יותר טכנולוגיות ולהיות חדשניות וגמישות בעתות משבר, אחרת - הן יישארו מאחור וייעלמו.

תחום אחד כזה שעל תאגידים להכיר טוב יותר הוא תחום העבודה מרחוק. לא מדובר בתחום חדש, שכן עובדים רבים בתאגידים גדולים וגלובליים עובדים מהבית לפחות באופן חלקי מזה כמה שנים.

באחרונה קיימתי וובינר שעסק בעבודה מרחוק ובעתיד של עולם העבודה. לדברי פרופ' פניש פורנאם מבית הספר למינהל עסקים INSEAD שהתארח באירוע, בעיה מרכזית בעבודה מרחוק היא כי לעתים קרובות התקשורת בה אינה מסונכרנת, באופן שעשוי להוביל לאי הבנות ולחילוקי דעות. דבר זה מתעצם כתוצאה מהעובדה שבאפיקי תקשורת מסוימים, כמו הודעות דואר אלקטרוני, העובדים אינם נחשפים להבעות פנים, שפת גוף וטון הקול - דברים שמובנים מאליהם כשמדברים פנים אל פנים.

מעבר לזה, ישנה גם בעיה מבנית חשובה. כשעובדים במשרד, ישנה השפעה חזקה הנקראת אינטראקציות אקראיות. אלו אינטראקציות לא מתוכננות, לא פורמליות, לצד מכונת הקפה, שמהוות בעצם את החיים והדם של התאגיד, ומייצרות חשיבה מקורית וחדשנות בתאגיד. כשעובדים מחוץ לסביבה הפיזית המשרדית, התאגיד נמצא בסיכון לאבד פוטנציאל חשוב זה.

עם זאת, לצד החסרונות, ישנם גם יתרונות משמעותיים לעבודה מהבית, והגדול בהם הינו הגמישות, כלומר היכולת לעבוד מכל מקום וכמעט בכל עת. עבודה מרחוק מסייעת גם בהפחתת ההטיות בתהליכי קבלת ההחלטות הקבוצתיות.

פרופ' פאניש אמר כי ישנם הבדלים שיטתיים באסטרטגיות שבהן ניתן להשתמש לצורך תיאום עבודה מרחוק. לחברה עם שני צוותים העובדים במקומות שונים שנדרשים לתאם את עבודתם - יש שתי גישות עיקריות שבהן יכולה החברה לנקוט כדי שיהיה תיאום. אפשרות אחת היא לצמצם את הצורך בתיאום על ידי הפיכת הקבוצות לבלתי תלויות זו בזו. גישה נוספת היא לקבל את הצורך בתיאום ומציאת דרכים לניהול טוב יותר של הצורך באמצעות פתרונות ישירים או מרומזים. ניתן לתאר את ההבדלים הללו כ-"לראות את הפנים" לעומת "לראות את הידיים", כלומר גישה המבוססת על תקשורת ישירה בזמן אמת באמצעות השימוש בשיחות וידיאו, לעומת אסטרטגיה המתמקדת בשיתוף פעולה בזמן אמת, למשל באמצעות שימוש במסמכים שיתופיים.

פרופ' פורנאם ועמיתו, ד"ר מרקו מינרוויני, בחנו את הנושא בראשית פברואר 2020, כתגובה למשבר הקורונה. המסקנה שלהם היתה כי הטכנולוגיה כיום מוכנה יותר לעבודה מרחוק ממה שהארגונים עצמם מוכנים. 80% מהנשאלים טענו כי התשתית הטכנולוגית שלהם תומכת ביעילות בעבודה מרחוק. עם זאת, רק 60% הסכימו כי התהליכים הארגוניים שלהם תומכים בעבודה מרחוק ביעילות, ורק 52% הסכימו שמנהליהם תומכים בעבודה מרחוק בצורה יעילה. על-כך, ד"ר מינרוויני אומר כי חברות צדקו בהתמקדותן בטכנולוגיה תחילה, אך כעת עליהן להתמקד בעיצוב הארגון. ממצא נוסף הוא כי רק 24% מהנשאלים טענו שהיו פחות פרודוקטיביים בעבודה מהבית, ואילו 41% הסכימו כי התפוקה שלהם השתפרה על ידי עבודה מרחוק.

עבודה מהבית. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: AFP

המחקר מצא סדרה של גורמים שמשפיעים על מידת הפרודוקטיביות בעבודה מרחוק:

1. נמצא כי מנהלים של מנהלים הם הפרודוקטיביים ביותר.

2. ניסיון קודם בעבודה מהבית נמצא כגורם בעל משקל רב, כשגם ניסיון מועט בעבודה מהבית שיפר את הפרודוקטיביות.

3. עובדים שדיווחו על איזון בריא יותר בין עבודה לחיים, דיווחו כי הם פרודוקטיביים יותר בעבודה מהבית.

4. עובדים שהיו מרוצים יותר מכך שאינם נדרשים לנסוע לעבודה, דיווחו על פרודוקטיביות גבוהה יותר.

5. עובדים שזקוקים לקשר חברתי לשם ביצוע עבודתם, או עובדים שהגדירו את האינטראקציות החברתיות בעבודה כחשובות להם, היו פרודוקטיביים פחות. גם עובדים שדיווחו על הפרעות שונות בבית היו פרודוקטיביים פחות בעבודה מרחוק. באופן מעניין, המחקר לא מצא השפעה לתחום עיסוק החברה, לגודלה, או לאופי התפקיד.

המחקר מצא כי מרבית החברות עושות שימוש בהודעות טקסט וכלים לשיחות וידאו בעבודה מרחוק, כשארגונים מעטים השתמשו בכלים לעבודה משותפת. הדבר מחזיר אותנו למעשה להבחנה בין "לראות את הפנים" לבין "לראות את הידיים", כשנראה שמרבית החברות בוחרות בעבודה מרחוק לנסות ולחקות את אופי העבודה המשרדי, כלומר, תוך שימוש באינטראקציות בין העובדים בזמן אמת, וזאת על-אף חוסר הגמישות של גישה זו, ומבלי לנצל את היתרונות המרכזיים של עבודה מרחוק. 

עבודה מהבית. למצולם אין קשר לכתבהצילום: בלומברג

החוקרים נתנו כמה דגשים להתמודדות עם העבודה מרחוק:

1. המשבר הנוכחי העניק לנו הזדמנות מצוינת לחשוב מחדש על תהליכי העבודה ולעצב מחדש את הארגונים. השימוש במשרדים ואינטראקציות פיזיות נלקחו זה מכבר כמובנים מאליהם, אך מסתבר שמדובר במותרות. האם כיום זה עדיין הגיוני שמיליונים רבים של אנשים יעבדו במשרדים צפופים וייסעו כל יום לעבודה? אם לא, מה נוכל לעשות בקשר לזה?

2. הסוציאליזציה שלנו עשויה להשתנות. מצד אחד אנו יכולים ללמוד הרבה מחברות משחקים על אינטראקציות מקוונות ועל האופן שבו מערכות יחסים יכולות להתקיים מרחוק. מהצד השני, בעוד העבודה תיהפך לגלובלית יותר, הסוציאליזציה עשויה ליהפך למקומית יותר, תוך התבססות על ההקשר המקומי של השכונה והבית. 

3. עבודה מרחוק משאירה טביעת רגל דיגיטלית. זה יכול לסייע למנהלים לנתח ולהבין טוב יותר את הארגון שלהם ולספק להם את הכלים הדרושים כדי לתכנן את האופן שבו ייראה ויפעל הארגון בעתיד. יתר על כן, מדובר בהזדמנות נהדרת עבור המנהלים לפתח מיומנויות חדשות, במיוחד בנושא תקשורת בין עובדים. כשעובדים מרחוק, חשוב שהעובדים יהיו חדים ויימנעו מהצורך לחזור על עצמם או לספק הסברים.

לסיכום הטור, חשוב לדעת שטכנולוגיות מתקדמות נמצאות כאן כדי לעזור לפעול ולהתמודד עם העולם החדש. למרבה המזל, ישראל כאומת הסטארט-אפ מציעה פתרונות שונים שיכולים לסייע. 

Fleeq - מערכת שמאפשרת לייצר סרטוני הדרכה בדקות ספרות, ללא ידע מוקדם בתכנות, עריכת וידאו או שימוש במצלמה. הקסם מתבסס על שימוש בתמונות, צילומי מסך, התמקדויות באזורים מסוימים בתמונה והוספת תיאורים על גבי התמונה. 

StarLinks – מערכת מבוססת ווב שעושה שימוש בניתוח הרשת הארגונית, במטרה לייצר אינגייג'מנט ולהדריך עובדים באמצעות אתגרים מותאמים אישית ולייצר אינטראקציות חברתיות גם בעבודה מרחוק.

Cassiopeia - החברה מאפשרת למנהלים לשפר את חווית העובד בצוותים המתנהלים מרחוק, הן באופן מלא והן באופן חלקי. המערכת שפיתחה החברה, מספקת תובנות פרקטיות לשיפור הדינמיקה, הרגשת השייכות והרווחה של העובדים על ידי ניתוח דפוסי תקשורת.

Totemtime - פעילויות לגיבוש צוות שניתן לבצע מרחוק, כמו גם חדרי בריחה בתוך הבית שמתאימים הן לעובדים והן למשפחות.

Enerjoy – פלטפורמה מוטיבציונית לנציגי מכירות ושירות לקוחות. המערכת ייחודית בשימוש שלה בבינה מלאכותית ליצירת אתגרים בהתאמה אישית המגדילים מכירות והכנסות.

Glean Labs – פלטפורמת מיומנות עובדים אוטומטית לארגוני מו"פ גדולים. על ידי ליקוט נתונים וניתוחם, האלגוריתמים של החברה מזהים ומעדכנים באופן אוטומטי את מיומנויות העובדים, הידע והניסיון שלהם.

איתי גרין

איתי גרין | והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker