העולם הישן מת, יחי העולם החדש

השכלה, צרכנות, נדל"ן ופיננסים - אחרי המשבר הזה, שום דבר לא יחזור להיות מה שהיה. הטכנולוגיה, שזכתה לזריקת מרץ, תדאג לזה

איתי גרין
איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שוטר בהודו
שוטר בהודוצילום: AFP

אנחנו בעיצומה של תקופה מרתקת, כשהחלק המעניין ביותר הוא מה יהיה ביום שאחרי. בשבועות האחרונים, ובאלו שעוד יבואו, אנחנו חווים שינוי עמוק בכל תחומי החיים, ולטכנולוגיה יש השפעה משמעותית על חיינו עתה ועל האופן שבו אלו ייראו ביום שאחרי הקורונה.

השכלה

שיעור הלומדים מרחוק יתעצם. לא רק של שעות הלימוד הפורמליות, אלא גם של החינוך הבלתי פורמלי. זה לא אומר שלא יתקיימו שיעורים פרונטליים, אלא שאלו יישענו יותר ויותר על האונליין והלימוד מרחוק, בהעברת התכנים והתרגול כאחד.

רבים יותר יפנו למקצועות המדעיים והריאליים מתוך רצון להפוך את העולם למקום טוב יותר, בין היתר במטרה לאפשר זיהוי והתמודדות מהירים ויעילים יותר עם מגפות, בדיוק כפי שיש התמודדות עם איומי סייבר. העולם אף ייאלץ להגביר את הפיקוח על פיתוחי נשק ביולוגי, וזאת במטרה למנוע משברים בריאותיים שגורמים זדוניים עשויים לתכנן, אולי אף בהשראת המשבר הנוכחי.

תקינה בינלאומית

מידת ההיגיינה של שטחים ציבוריים תיהפך לאלמנט קריטי. התחזית שלי היא כי אולמות אירועים, מטוסים, בתי מלון, היכלי תרבות, מוסדות חינוך, שטחי משרדים, קניונים ועוד יוכלו לחזור לשגרה יחסית ביום שאחרי, אך ורק אם יקבלו תו תקן של COVID-19 FREE. מי שלא יקבל תו תקן – יישאר רק באונליין או ייעלם. בדיוק כשם שיש מאבטח בכניסה למקום ציבורי, כך יהא צורך בתקן כאמור.

סביר להניח שתהיה תקינה בינלאומית, ובהחלט מומלץ כי מציון תצא תורה ואנו נוביל את התקינה. ככלל, נכון להנהגה להפנים כי ככל שנפעל נכון יותר ומהר יותר, מדינות אחרות ילמדו מאיתנו ומעמדנו הבינלאומי יתחזק. הדרך לעשות זאת היא באמצעות סיעור מוחות, האקתונים, פתיחות מחשבתית. אוי לנו לחזור לקיבעון ומונוליטיות מחשבתית כמו במלחמת יום כיפור. זה הזמן לחשיבה מחוץ לקופסה.

דוגמה? ביצוע בדיקות קורונה בתוך 3 ימים לכל תושבי אילת, והפיכתה ל"נטולת קורונה", כך שאליה יוכל להגיע כל אחד שיציג אישור כי עבר בדיקה בהצלחה. אסור להגיד ש"אי אפשר". חייבים לחפש פתרונות יצירתיים ואף לקחת סיכונים מחושבים, יוזמות מסוג זה יניעו את הכלכלה ויהוו קטליזטור לתיירות בישראל – לתיירות פנים, ובתכנון נכון, גם לתיירות חוץ.

תעסוקה

תאגידים המודדים בימים אלו את מידת אפקטיביות העבודה מהבית מגלים כי יעילות העבודה, ככל שלעובד סופקו האמצעים הנדרשים - לא פחתה, ובחלק מהמקרים אף עלתה. ייתכן שביום שאחרי העבודה מהבית תהיה רווחת יותר ממה שהיתה, וזה ידרוש התאמות במודלי התפעול של החברות, בהרגלי העבודה ואף בעיצוב שטחי העבודה (יותר שטח לחדרי ישיבות, פחות חללי עבודה משותפים, יותר משרדים אישיים).

שינויים אלו גם ישפיעו על אופן ניהול המשאב האנושי המבוזר, פרופיליי המשרות ופרופיליי המועמדים. גם שיטת הגיוס תהיה חייבת להתעדכן. משרות שיאפשרו עבודה מהבית, גם ב-60%-80% מהזמן, ייהפכו למשרות מבוקשות, שכן הן יאפשרו חיים מאוזנים יותר.

עבודה מהבית
עבודה מהבית. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: AFP

רכב ופיננסים

יותר עבודה מהבית משמעותה פחות רכבים על הכבישים (פחות פקקים), פחות רכבי ליסינג, פחות הוצאות דלק, תשלום מופחת בגין ביטוחי רכב (תשלום לפי שימוש). ישנן תעשיות שלמות (רכב, ביטוח, מימון, מוסכים, שירותים נלווים ועוד) הנשענות על עולם הליסינג. זה צפוי להשתנות.

לא רק עולם ביטוחי הרכב ישתנה, אלא גם העולם הפיננסי. נראה מוצרים ביטוחיים חדשים הרלוונטיים לעתות משבר, הן לפרט והן לארגונים, יותר בנקאות בדיגיטל. כדי שזה יקרה – התאגידים הפיננסיים יהיו חייבים להתייעל ולהשתנות.

נדל"ן וייצור

ביום שאחרי ניתן להעריך כי שטחי המשרדים ושטחי הקמעונות יקטנו. נראה יותר מחסנים לציוד, ביגוד ומזון ופחות שטחי מסחר. כמו כן, אנו צפויים לראות התחזקות של טכנולוגיות מסוימות בענף הקמעונות, דוגמת רובוטיקה ושימוש במזל"טים ורחפנים לצורכי משלוחים. בעלי נדל"ן מניב חייבים להיערך ליום שאחרי ולמצוא מודלים שונים מאלו שהתרגלו אליהם.

ככלל, עולמות התפעול והייצור – יתייעלו. נראה פחות "מתווכים" וסוכנים בין יצרן (לרבות מגדלים) ללקוח. הסוכנים שייוותרו – יסתפקו בעמלות נמוכות יותר. נראה יותר רובוטיקה ושליטה מרחוק; שליחויות יעילות יותר שיותאמו לדרישות הצרכן, ולעתים אף יגבו תשלום פרימיום כדי שהשירות יסופק באופן הנוח ביותר ללקוח.

חדשנות

תאגידים למדו בשבועות האחרונים כי ארגונים מוטי טכנולוגיה גמישים יותר בהתמודדות עם מצבי משבר. הלקח ברור – שיעור הטכנולוגיה והדיגיטציה בעולם העסקי יגדל משמעותית. הדירקטוריונים יתבעו זאת מהנהלות התאגידים ויהיו מעורבים בתהליכים.

מרבית הפיתוחים יישענו על שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים לארגון כמו אקדמיה, חברות אחרות וסטארט-אפים. מידת הישענות התאגידים על טכנולוגיה וחדשנות, כמו גם היקף הפתיחות של הנהלות הארגון והעובדים ושיעור ההטמעות של חדשנות פתוחה - יימדדו על ידי אנליסטים, רגולטורים ובורסות, ויהוו אינדיקציה לחברות מתקדמות יותר ביחס לאחרות. מודלי התגמול של מנהלים ישתנו ויעודדו ראייה אסטרטגית ארוכת טווח על חשבון רווח והפסד רבעוני.

אם אפשר להגיד דבר אחד חיובי על המשבר הנוכחי, הוא שהוא הראה לנו כי כל אותם דברים שארגונים דחו בטענה כי הם מסובכים או יקרים – הם אפשריים, פשוטים יחסית, ואף רווחיים. שילוב טכנולוגיה של סטארט-אפים בתאגידים היה נמשך חודשים ואף יותר מזה. ולפתע, במהלך מארס, הואץ קצב ההטמעות ואלו הושלמו בתוך ימים בודדים. אנו צפויים להמשיך ולראות את התחזקותה של מגמת הטרנספורמציה הדיגיטלית כתוצאה מהמשבר.

תמיכה ממשלתית

אחד האלמנטים החשובים ביציאה מהמשבר הוא היקף המעורבות הממשלתית בפן הכלכלי. ממשלות שלא יפעלו במהירות ובאופן משמעותי, ייאלצו להתמודד עם משברים כלכליים משמעותיים ופערים כלכליים גדולים. תיקון המצב יעלה לאותן ממשלות יותר ויותר, ככל שיתמהמהו במתן פתרונות הולמים. על-כן, יש צורך בהוצאה ציבורית משמעותית בשוק הפרטי בעת הזו, הוצאה שהיא בגדר השקעה שתבטיח להקטין את הנזק לכלכלה בטווח הארוך.

זו העת להפעיל גורמי מחקר לעריכת מחקר השוואתי ביחס לנעשה בעולם ביחס ליום שאחרי, ורק אז לקבל החלטות. רק כך נצליח למזער הפגיעה בנפש, להקטין את הפגיעה בכלכלה, ובסופו של דבר אף אולי ללמוד, להתחזק ולצמוח כתוצאה מהמשבר הזה.

איתי גרין

איתי גרין | |והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker