הצד האפל של הטכנולוגיה בשירות מערכת הבחירות

ישנה בעיה חמורה של היעדר חקיקה מסודרת בישראל בתחום הסייבר, וכן חוסר היערכות למקרים עתידיים שעשויים להתרחש בארץ, באופן שהופך את הרשת לזירה פרוצה ומסוכנת

איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אילן אסייג

לפני פחות משנה כתבתי ב-TheMarker על אי הסדרים שהיו בהצבעה של בחירות אפריל 2019 - ועל אלטרנטיבות טכנולוגיות שיכולות לסייע להתמודד איתם. כעת הסוגיה חוזרת לכותרות. 

בניגוד לאותה מערכת בחירות בעייתית באפריל 2019, דווקא מערכת הבחירות של מארס 2020 היתה ככל הנראה נקייה מתקלות. על-כן בטור זה אכתוב על הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש, בחשיבות שלהן מבחינת תוצאות הבחירות, וכן בבעייתיות העצומה של שימוש לא מבוקר ולא אחראי בטכנולוגיה.

מאחר שספירת הקולות עדיין בעיצומה ברגעים אלו ממש, לא אתיימר לקבוע איזו ממשלה תושבע בשבועות הקרובים, אם בכלל. עם זאת, אין ספק שההישג האלקטורלי של מפלגת הליכוד הוא תוצאה ישירה של הסתמכות על הגעה לקהלים נרחבים. כיצד הם עשו זאת? לצד הקמפיין של המפלגה, ההישג האלקטורלי נשען בין היתר על השימוש האפקטיבי בטכנולוגיה.

מפלגת הליכוד היא מובילה בפער משמעותי על מתחרותיה בכל הנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים, במטרה להפיץ תעמולת בחירות ולהשפיע על תודעת הבוחרים. המפלגה משתמשת כבר שנים במערכות טכנולוגיות שנועדו לרכז נתוני הצבעה ועמדות פוליטיות של בוחרים. ב-2013 פעלה המפלגה כדי לסמן במערכת ממוחשבת מי מבוחריהם יצא להצביע, במטרה לשכנע בוחרים לצאת אל הקלפי. כמה שנים לאחר מכן, בבחירות 2019 סבב ב', אנו יודעים כי הליכוד השתמשה בבוט בצ'אט של פייסבוק, ששימש את המפלגה לאיסוף מידע ולבניית מאגר על כמיליון ישראלים.

במערכת הבחירות האחרונה, השתמשה הליכוד (כמו גם מפלגות ש"ס וישראל ביתנו) באפליקציית אלקטור שמטרתה המרצת בוחרים. האפליקציה איפשרה לליכוד לנהל את קשריה עם פעילי השטח ועם מצביעיה. אפליקציות מסוג זה מאפשרות למנהלי קמפיינים ולפעילים לייצר קשר אישי ומעמיק עם ציבור הבוחרים וציבור הבוחרים הפוטנציאלי, בדמות שליחת הודעות, שיחות טלפון ואמצעי קשר אחרים. פרסונליזציה של ממש.

ואולם, אפליקציית אלקטור אמורה לשמש לא רק גורמים נבחרים בתוך המפלגה, אלא גם אזרחים מהשורה, כך שאותם אזרחים יוכלו להצטרף באמצעות האפליקציה למאמצי השכנוע וההמרצה של המפלגה, והכל באמצעות שימוש בפרטים שפורסמו באפליקציה בידי המפלגה ובאמצעות הזנת פרטים חדשים בעצמם על אזרחים אחרים.

אפליקציית אלקטורצילום: צילום מסך מתוך אפליקציית אלקטור

זה כמובן מייצר יתרון אדיר למפלגה, שמקבלת מידע קונקרטי, עדכני ומהימן על מצביעים פוטנציאלים ומתלבטים. בעוד מפלגת הליכוד עושה בכלים טכנולוגיים שמטרתם מיפוי של כל האזרחים, תוך ניהול קמפיין אפקטיבי ומותאם אישית עבור המצביעים, שאר המפלגות עדיין נמצאות ברובן שנות אור מאחור מבחינה טכנולוגית ועדיין עושות שימוש במסרונים המוניים, מסרים מוקלטים, וכלים לא יעילים נוספים, שבינם לבין פרסונליזציה אין דבר וחצי דבר.

על אף היתרונות האדירים של השיטה הטכנולוגית המתקדמת יותר של הליכוד, שיטה זו אינה חפה מבעיות. הבעיה הראשונה היא בעיה אתית. כשהאפליקציה מעניקה למפלגה מידע על עמדות פוליטיות, קשרים משפחתיים, מידע רפואי ונקודות תורפה רגישות אודות עשרות אלפי מצביעים פוטנציאלים, אלו יכולים לשמש כדי להפעיל לחץ פסול על בוחרים. על פי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה דוגמה אפשרית לשימוש באפליקציה יכולה להיות כי המפלגה תפנה לאישה שבעלה חולה, תתחייב להרחיב את סל התרופות, ותאיים כי אם לא תצא להצביע, לא יהיה מי שיטפל בבעלה.

הבעיה השנייה היא כי לא רק שהאפליקציה מנהלת מידע שמקורו בפנקס הבוחרים שהמפלגות מקבלות ממשרד הפנים, ומתחייבות שלא להעבירו לצד ג' כפי שעשו בליכוד, אלא שמידע זה, יחד עם כל המידע האישי שהליכוד הוסיפו, דלף החוצה, בניגוד מוחלט לחובה המוטלת על המפלגות לאבטח את מאגר המידע החשוב הזה. אותה דליפה לא התרחשה פעם אחת במהלך מערכת הבחירות, אלא שלוש פעמים.

הדליפות הללו נחשפו תחילה על ידי רן בר-זיק, נעם רותם ועידו קינן, שמצאו כי פנקס הבוחרים המלא של 6.5 מיליון בעלי זכות בחירה, כולל מידע אישי נרחב, נחשפו. גם הטיפול של החברה בפרצות התברר כבעייתי לכאורה, ואמצעי האבטחה בהם נעשה שימוש לקו בחסר (לכאורה). על כך אמר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, כי השימוש באפליקציית אלקטור הוא סכנה אמיתית ומוחשית, וכי זו מאפשרת לפעילי חיזבאללה, חמאס ולגורמים איראניים להשתמש בה כדי לדלות פרטים אישיים על אנשי ביטחון, פוליטיקאים ואזרחים מן השורה. שתי הדליפות הראשונות התבצעו מאפליקציית אלקטור, ואילו הדליפה השלישית התבצעה ישירות מאתר הליכוד.

עם זאת, ההתנהלות הבעייתית לא מסתיימת שם. כשהתקבלה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית למתן צו למניעה או הגבלה של השימוש באפליקציה, קבע יו"ר הועדה כי העניין אינו בסמכותו וכי ישקול למנות לאחר הבחירות ועדה ציבורית שתבחן את שלל הנושאים המתעוררים בדיני בחירות וקשורים לפרטיות ולהתפתחות טכנולוגיות. כשהוגשה עתירה לבג"ץ בנושא, עמדת הרשות להגנת הפרטיות היתה כי יש לדחות את העתירה, וזאת על אף שהרשות אישרה כי מערכת אלקטור סובלת מפרצות חמורות ואינה מאובטחת גם כיום.

מדובר במחדל עמוק שנובע מזלזול בחשיבות של נושא אבטחת המידע, וכן גם בחוסר בהבנה של התחום בידי גורמים רלוונטיים שאמונים על הגנה על הפרטיות שלנו כאזרחים. המערכת אינה ערוכה להתמודד עם אירועים מסוג זה.

מי אחראי במקרה כמו של חברת אלקטור? האם מדובר בוועדת הבחירות? על פי הוועדה, זו מתעסקת אך ורק בקיום המאובטח של הבחירות ולא ברמת האבטחה הקשורה למפלגות עצמן. מה בנוגע למערך הסייבר? זה לא מתעסק בנושאי בחירות כתוצאה משיקולי הפרדת רשויות. אולי הרשות להגנת הפרטיות? זו הבהירה שהשימוש בנתונים כפוף למגבלות חוק הבחירות והאחריות על קיום החוק מוטלת על המפלגות עצמן. נראה כי ישנו חוסר תיאום בין הרשויות השונות והיעדר רגולציה מספקת.

אני מאמין כי על המדינה לנקוט באמצעים החוקיים שברשותה על מנת להתמודד עם מקרים חמורים כגון פרשת אלקטור, ובמקביל לפתוח בחשיבה מחודשת בנוגע לרגולציה ולמדיניות האכיפה בנושא הסייבר.

ישראל אינה ערוכה לשימוש ולהפצה של מידע אישי על בוחרים, כמו גם לניסיונות אפשריים של גורמים שונים להשפיע על הבחירות. כך למשל, בשבועות האחרונים אלפי פרופילים פיקטיביים שמקושרים לרוסיה מפיצים מידע שקרי, שלפיו ארה"ב יצרה את וירוס קורונה כדי לפגוע בכלכלה הסינית.

ישנה בעיה חמורה של היעדר חקיקה מסודרת בישראל בתחום הסייבר וכן חוסר היערכות למקרים עתידיים שעשויים להתרחש בארץ, באופן שהופך את הרשת לזירה פרוצה ומסוכנת. על מקבלי ההחלטות לקחת אחריות, להתאים את עצמם למערכות הבחירות של ההווה, ולהתכונן כבר כעת למערכות הבחירות של המחר, שישלבו עוד ועוד טכנולוגיות המאפשרות פרסונליזציה ויעילות מירבית בהעברת מסרים, שכנוע מצביעים ופילוח קהל הבוחרים והנעתו.

איתי גרין

איתי גרין | והרי החדשנות

איתי גרין הוא המייסד והמנכ"ל של Innovate-Israel  המתמחה בהטמעת חדשנות פתוחה בתאגידים בינלאומיים וישראלים בכל התחומים, חדשנות שמקורה בסטרט-אפים, אקדמיה ותאגידים.

גרין ייסד את קהילת 350 יזמי הטרוול-טק הישראלים ITTS. בנוסף, גרין מכהן כדירקטור ואדוויזורי בחברות רבות ומביא עמו ניסיון של 15 שנה בסטרט-אפים בתחומים מגוונים ובתאגידים בינלאומיים. גרין מרצה בכנסים בינלאומיים ומקומיים בנושאים של חדשנות תאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker