לאן נעלמו הבנקים הישראלים במרוץ אחר פטנטים?

חברות היי-טק משתמשות בזכויות קניין רוחני כמטבע עובר לסוחר. הן מייצרות רווחים מתיקי הפטנטים שלהן על ידי הסכמי רישוי הדדיים ומשתמשים בפטנטים במסגרת התדיינות משפטית. בנקים גלובליים עוקבים בעניין רב, ורבים מהשחקנים הגדולים מפתחים תיקי IP משמעותיים

איתי גרין
איתי גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראלצילום: אמיל סלמן

נכתב במשותף עם גיל פרלברג, מייסד ומנכ"ל Perl IP Consulting

בנקים ברחבי העולם רושמים מאות פטנטים מדי שנה כדי להגן על השקעתם בחדשנות ופיתוח. מאז 2013 הגישו מוסדות פיננסיים גדולים יותר מ-2,679 פטנטים בנושאים כמו בלוקצ'יין, אנליטיקה וביטחון ברשת. הוול סטריט ג'ורנל מדווח שזו עלייה של 83% ביחס לשלוש השנים שקדמו לה.

באותה תקופה, בנקים בישראל רשמו שלושה פטנטים בלבד.

העלייה ברישום הפטנטים מסמנת שינוי תפישה בענף הבנקאות, שבאופן היסטורי נרתע מהגשת פטנטים. בנק טורונטו-דומיניון נהג להגיש בקשת פטנט אחת בשנה. אך לאחר גיבוש אסטרטגיה חדשה לפני כחמש שנים, החל הבנק להגיש 50-40 בקשות מדי שנה, לקניין רוחני וחדשנות בבנק טורונטו-דומיניון.

דו"ח המרכז נתונים על פטנטים בפינטק שפורסם לאחרונה מראה גידול עקבי במספר הגשות הפטנטים של בנקים גדולים בעשור האחרון. בנקים רושמים פטנטים כמעט על כל היבט טכנולוגי הקשור לבנקאות ופיננסים, לרבות טכנולוגיות כספומט, תשתיות IT, תשלומים, ניהול הון, שוק ההון, ביטוח והלוואות. יתרה מכך, בנקים מגישים גם פטנטים בטכנולוגיות חדשניות דוגמת בלוקצ'יין, האינטרנט של הדברים וזיהוי תווים אופטי - טכנולוגיות הרלוונטיות לפינטק ויכולות להיות בעלות ערך משמעותי בענפים אחרים.

מאמר הסוקר את מרחב הפטנטים של התעשייה הפיננסית (ReleCure, 2015) מציג ניתוח של פטנטים המכסים טכנולוגיות התומכות בשירותים בנקאיים ושירותים פיננסיים. המאמר מראה כי לא רק בנקים צוברים תיקי פטנטים גדולים בטכנולוגיות פינטק, אלא גם חברות כרטיסי אשראי וחברות טכנולוגיה גדולות מחזיקות תיקים משמעותיים. ויזה ובנק אוף אמריקה מובילות את הרשימה, לכל אחת מהן יותר מאלף פטנטים בתחום הפינטק.

חדשנות היא שם המשחק

הבנקאות בעוד עשור תיראה אחרת. התפתחויות טכנולוגיות, ציפיות הצרכנים, שינויי רגולציה וכניסת שחקנים חדשים - כולם יגרמו לשינוי. בנקים רבים כבר נוקטים צעדים ונערכים לשינוי העתידי. ג'יי.פי מורגן כבר הפעיל 'אסטרטגיית כל דבר דיגיטלי', בנק אוף אמריקה השיק לאחרונה צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, בארקליקארד בבריטניה פיתחה את אפליקציית Grab + Go שהופכת כל סמארטפון שמוחזק ביד או בכיס לעמדת צ'קאאוט.

בנק ישראל התייחס לחשיבות החדשנות. בהנחיה מ-2018 קובע הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל כי "החדשנות וההתפתחויות הטכנולוגיות משנים בהווה ועתידים לשנות את פני הבנקאות הן בהיבטי ההזדמנויות והן בהיבטי הסיכונים. המוצרים והשירותים ללקוחות, התהליכים הפנימיים בתאגידים הבנקאיים וגם הסיכונים - משתנים. תהליכים שונים בבנקאות המסורתית כגון שירות לקוחות, זיהוי לקוחות מרחוק, ניטור סיכונים, המשכיות עסקית, ותפעול, עוברים שינויים נרחבים המתאפשרים על-ידי הקידמה הטכנולוגית אולם גם מגלמים סיכונים חדשים שנדרש לנהל".

צילום: AP

הבנקים הישראלים משקיעים מיליוני דולרים בחדשנות כדי לפתח יתרון תחרותי. הם בוחרים להתחרות על ידי פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים הממוקדים בלקוח, במקום התחרות המסורתית הממוקדת בריביות נמוכות יותר ושירותי FOREX. לדוגמה, בנק לאומי יזם קמפיין חדשנות מקיף ב-2013 ושנתיים לאחר מכן הקים את חטיבת הבנקאות הדיגיטלית ליישום אסטרטגיית החדשנות.

בתגובה לנוף המשתנה, הבנקים מרחיבים את שיתופי הפעולה ואת הפיתוחים המשותפים עם חברות הטכנולוגיה, ומפתחים פלטפורמות בנקאיות חדשות, הצמודות להצעות הליבה שלהן. הבנקים מקבצים שירותים מגופים רבים תוך התמקדות בחוזקות הליבה הפיננסית שלהם – הבנת הלקוח והתמודדות עם הרגולטורים.

בישראל, בנק הפועלים חבר לטכניון ביוזמה משותפת חדשה שמטרתה לספק ללקוחות טכנולוגיות חדשות שישפרו את חווית הבנקאות. הבנק גם הקים מעבדת חדשנות פנימית לטכנולוגיות הקשורות לבנקאות.

"חדשנות ללא הגנה היא פילנתרופיה"

מדוע הבנקים צריכים לרכוש זכויות פטנטים? קווין ריבט, יו"ר הוועדה המייעצת בנושא פטנטים של משרד הפטנטים האמריקאי, ניסח זאת בתמציתיות: "חדשנות ללא הגנה היא פילנתרופיה".

חברות היי-טק משתמשות בזכויות קניין רוחני (IP) כמטבע עובר לסוחר. הן מייצרות רווחים מתיקי הפטנטים שלהן על ידי רישוי חוץ, הסכמי רישוי הדדיים ומשתמשים בפטנטים במסגרת התדיינות משפטית. בנקים גלובליים עוקבים אחר התנהלות זו בעניין רב, ורבים מהשחקנים הגדולים מפתחים תיקי IP משמעותיים, מתוך הבנה ש"חדשנות ללא הגנה" פשוט איננה מספיקה.

השינויים בעולם הבנקאות מתוארים בציטוט מהמסמך של המפקחת על הבנקים: " הסביבה העסקית של התאגידים הבנקאיים משתנה באופן מהיר ומהותי בשנים האחרונות ותמשיך להשתנות גם בשנים הקרובות – כניסה של שחקנים חדשים, שירותים חדשים בערוצים חדשים ושינוי בדפוסי הפעולה של לקוחות. כל אלו מחייבים את הבנקים להאיץ את קצב הבחינה של הטכנולוגיות החדשות והאפשרויות העומדות בפניהם לאימוץ טכנולוגיות אלו".

בנק ישראל
בנק ישראלצילום: אמיל סלמן

דרישה זו לאימוץ החדשות נענתה על ידי הבנקים בהשקעות נרחבות. אולם, המפקחת ממשיכה ומרחיבה: "בהתאם לנדרש בהוראת ניהול בנקאי תקין 301 ,התאגידים הבנקאיים נדרשים לגבש גישה אסטרטגית ברורה והוליסטית לגבי אימוץ חדשנות בפעילותם הבנקאית".

"אימוץ חדשנות" משמעותו הטמעה והפיכת חדשנות לחלק מתרבות הבנק, דורשת גם הגנה על תוצרי החדשנות, על ידי הגשה וקבלת פטנטים.

הבנקים בישראל אינם ממהרים ליישם הנחייה זו ולפתח תיקי פטנטים. מנתוני משרד הפטנטים הישראלי עולה כי בעשור האחרון הוגשו רק שלושה פטנטים על ידי בנקים ישראלים.

על מנת להשתתף ולהרוויח מהבנקאות החדשנית של העתיד, על הבנקים בישראל להתחיל לפתח תיקי פטנטים אסטרטגיים. תיקי פטנטים יעילים שמשרתים את התוכניות העסקיות לטווח הקצר והארוך של הבנק ומתחשבים במספר גורמים: נכסי IP שניתנים לרישוי; הפחתת סיכונים; זיהוי נכסי IP שניתנים למסחר; ופיתוח אסטרטגיית רישום במדינות שונות.

על מנת למנף את השקעתם בחדשנות, על הבנקים בישראל להגן על השקעתם. קביעת אסטרטגיית IP היא צעד חשוב להבטיח את היתרון התחרותי של הבנק ואת יכולתו לשרוד את השינויים הצפויים בבנקאות העתידית.

לרשימת מקורות ניתן לפנות לגיל פרלברג: Gil@perl-ip.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker